קטגוריה:אורז

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרסות אורז במחוז גואנגשי, סין

אורז הוא צמח המשמש כמזון ליותר ממחצית אוכלוסיית העולם. גידול אורז מתאים במיוחד למדינות עניות שכן — למרות שגידולו מצריך עבודה רבה ומים רבים להשקיה — ניתן לגדל אותו למעשה בכל מקום, גם בצלע הר תלול. אורז הוא הגידול השלישי בנפוצותו בעולם, אחרי תירס וחיטה האורז תורבת לראשונה בסין ובהודו. גידול האורז הובא ליפן על ידי היאיוי. מהודו התפשט גידול האורז לדרום אירופה ולאפריקה.

הכנת האורז למאכל[עריכה]

זרעי האורז נטחנים כדי להסיר את הקליפה החיצונית של הגרעין; מה שיוצר אורז חום. ניתן להמשיך בתהליך זה ולהוריד את שארית הקליפה וכך ליצור אורז 'לבן'. את האורז הלבן ניתן לצבוע בגלוקוזה או אבקת טלק, לבשלו למחצה, או לעבדו לקמח. השכבה השומנית הפנימית, המכונה "נוקה" (nuka) מחוממת לשם הסרת רוב השמן ואז משמשת להכנת ירקות מוחמצים.

זרעי האורז המעובדים מורתחים או מאודים כדי להפכם לאכילים, אז ניתן לטגנם בשמן או בחמאה.

גרגירי אורז לבן וחום


סוגי האורז[עריכה]

סוגי האורז מסווגים לרוב לפי צורת הגרעין. לדוגמה, אורז יסמין תאילנדי או סיאמי הוא בעל גרעין ארוך והוא אינו דביק יחסית, שכן אורז ארוך-גרעין מכיל פחות עמילן מהסוגים קצרי-הגרעין. מסעדות סיניות מגישות לרוב ארוך-גרעין כאורז מאודה ולא מתובל. אורז יפני ואורז דביק סיני הם קצרי-גרעין. הסינים משתמשים באורז דביק כדי להכין כופתאות אורז.

ישנם סוגים שונים של אורז הודי. בסמטי ארוך-גרעין (אותו מגדלים בצפון המדינה), פטנה בעל אורך גרעין בינוני, ומסורי קצר-הגרעין. סוג אחד, אותו ניתן להשיג במדינת קרלה בדרום הודו נקרא בדרך כלל באנגלית boiled rice (אורז מורתח). מכינים אורז זה על ידי הרתחתו זמן קצר לאחר שהוא נאסף, בסירים ענקיים, בדרך כלל מעל אש קליפות אגוזי קוקוס, כדי להשמיד פטריות או כל זיהום אחר. לאחר ההרתחה מייבשים את האורז, ורק אז מסירים את הקליפה. לאורז זה טעם מעושן.