לדלג לתוכן

הסתברות/משתנים מקריים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

בחלק המבוא ראינו כי לניסוי יש תוצאות. ממרחב המדגם של התוצאות, Ω, מרכיבים מאורעות, ולמאורעות מרכיבים פונקציית הסתברות.

חלק זה דן במשתנים מקריים. אינטואיטיבית, משתנה מקרי הוא פונקציה המתאימה לכל תוצאת ניסוי ערך מספרי, לדוגמה, התאמת הערך 0 לתוצאת "עץ" בהטלת מטבע, ו-1 לתוצאת "פאלי", או התאמת 0 לכל התוצאות הזוגיות של הטלת קוביה, ו-1 לכל התוצאות האי זוגיות. הדבר יאפשר לנו לענות על שאלות כגון:

  1. מה הסיכוי שהתוצאה שהתקבלה הותאמה לערך בין a ל-b כלשהם?
  2. מה הערך הממוצע שנצפה לקבל מההתאמות שינבעו ממספר רב של תוצאות?

הגדרות

[עריכה]

הגדרה: משתנה מקרי

משתנה מקרי הוא התאמה של כל תוצאה אפשרית ממרחב המדגם לתוצאה מספרית. X:Ω→ℝ.

לרוב נציין משתנה מקרי באות גדולה, לדוגמה X, וערך ספיציפי של משתנה מקרי באות קטנה, לדוגמה x.

ההגדרה המדוייקת שונה מעט, בצורה שלא תשנה ממש בספר זה. משתנה מקרי הוא פונקציה מדידה ממרחב הסתברות  Ω למרחב מדיד כלשהו, בדרך כלל המספרים הממשיים עם ה-σ-אלגברה של בורל. במקרה כזה המשתנה המקרי נקרא משתנה מקרי ממשי. הדרישה שהפונקציה מדידה מבטיחה שאפשר יהיה לחשב את ההסתברות למאורעות  a<X<b, כלומר  {ω∈Ω:a<X(ω)<b}. כאשר מרחב ההסתברות הוא בדיד, כל הפונקציות ממנו מדידות, ולכן כל פונקציה יכולה להחשב משתנה מקרי.

התומך הוא התחום שבו משתנה מקרי יכול לקבל ערכים.

הגדרה: תומך

יהי X מ"מ. נאמר ש-X נתמך בקטע  [a,b] אם  ℙ(X∉[a,b])=0. התומך של X הוא הקטע הסגור הקטן ביותר בו X נתמך.

דוגמאות

[עריכה]

תוצאת קוביה

[עריכה]

בזריקת קוביה, קבוצת המדגם היא Ω={1,2,3,4,5,6}.


נוכל להגדיר את משתנה מקרי X על ידי זאת ש-X שווה לתוצאת הקוביה. במקרה זה, אם הקוביה הוגנת, נוכל לכתוב:

  1. ℙ(X=3)=16
  2. ℙ(X<3)=13 (מפני שמדובר ב-2 מאורעות במרחב סימטרי בעל 6 איברים)

לחלופין, נוכל להגדיר משתנה מקרי Y על ידי זאת ש-Y שווה ל-0 אם התוצאה זוגית, ו-1 אם התוצאה אי-זוגית. במקרה זה, אם הקוביה הוגנת, נוכל לכתוב:

  1. ℙ(Y=3)=0 (המשתנה אינו מקבל ערך זה)
  2. ℙ(Y<3)=1 (המשתנה מקבל רק את הערכים 0 ו-1, ולכן כל תוצאה תצא פחות מ3)
  3. ℙ(Y=0)=ℙ(Y=1)=12 (מפני שמדובר ב-3 מאורעות במרחב סימטרי בעל 6 איברים)

תוצאות הטלות מטבעות

[עריכה]

נניח שזורקים מטבע n פעמים. נשים לב שכאן כל תוצאה ב-Ω היא רצף של n תוצאות "עץ" ו"פאלי". נוכל להגדיר משתנה מקרי X המתאר את מספר תוצאות "עץ" מתוך n ההטלות. בהמשך נראה כי אם סיכוי ה"עץ" בהטלה בודדת הוא p, וסיכוי ה"פאלי" הוא q=1−p, אז

ℙ(X=k)=(nk)pkqn−k.

בחירת מספר בקטע

[עריכה]

נניח שבוחרים מספר באופן מקרי בין −1 ל-1. קבוצת המדגם היא


Ω={x|−1≤x≤1}.


נוכל להגדיר את משתנה מקרי X על ידי זאת ש-X שווה למספר שנבחר במקרה זה נוכל לכתוב:

  1. ℙ(X<0)=12 (משיקולי סימטריה)
  2. ℙ(X=0)=0 (הסיכוי שייבחר בדיוק מספר כלשהו, לדוגמה 0, הוא 0)

לחלופין, נוכל להגדיר משתנה מקרי Y על ידי זאת ש-Y שווה לערכו המוחלט של המספר שנבחר. במקרה זה נוכל לכתוב:

  1. ℙ(Y<0)=0 (המשתנה אינו מקבל ערך זה)

קישורים חיצוניים

[עריכה]


הפרק הקודם:
דוגמה מסכמת - ניסויי ברנולי
משתנים מקריים הפרק הבא:
משתנים מקריים בדידים