לדלג לתוכן

מסע היסטורי אל עולמה של ספרד/ספרד המוסלמית

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
מסגד אומיה בדמשק

ראשית ספרד המוסלמית[עריכה]

570?-632 – חיי מוחמד. 632-661 - אחריו באו למלא את מקומו של הנביא, 4 ח'ליפים. אבו באכר, עומאר, עות'מאן ועלי. עומאר קידש את ארץ ישראל. 661-750 – בית אומאיה עולה לשלטון. ח'ליפות דמשק. דמשק הייתה ביזנטית ונוצרית והופכת לעיר הבירה של האיסלם. בית אומיה עושה תהליך של ערביזציה. הלשון הערבית הופכת ללשון עיקרית. בפרס לא הצליח כחלק מכניסת האיסלם. הא-ב הערבי כן אומץ שם. בית אומאיה אמצו הרבה הישגים בתחום החומרי והמנהלתי מן האזורים שנכבשו על-ידם. מצד אחר הם מחליפים את השלטון ומצד שני הם מאמצים תרבות חומרית, ולכן ישנה בנייה מתקדמת גם בתקופתם. לפי מחקרים, הדור ה-1 או השני בתקופת האיסלם היו אנשי מנהלה מקומיים שעדיין לא התאסלמו. 711 – המוסלמים מגיעים לצפון אפריקה – סאוטה (השייכת היום לספרד). באותה שנה הם חוצים את המיצר – ג'בל אל טארק. טארק אבן זיאד עמד בראש צבא האיסלם שנכנס לחצי האי האיברי. טארק היה עבד ברברי משוחרר שעמד בראש הכוח של מוסא אבן מוסייר, שליט צפון אפריקה. בין מרץ לאפריל התחילה הפלישה המוסלמית.

ח'ליפות דמשק – בית אומאיה – בשנים 661-‏750[עריכה]

התרומה העיקרית של בית אומאיה הייתה ערביזציה – הנחלת הלשון הערבית. 711 – פלישת בית אומאיה לחצי האי האיברי. רוב אוכלוסיית אירופה (סלאבים ונורדים) הינם פגאנים. העולם המוסלמי - דאר אל אסלאם. בהיסטוריה של עם ישראל, מקובל על רוב החוקרים כי תולדות ימי הביניים מתחילות במאה ה-7, ברגע שבו העולם היהודי מתחלק בין עולם נוצרי קטן לעולם מוסלמי עצום. מהמאה ה-7 עד ה-10, כ-90% מהיהודים נמצאים תחת שלטון האיסלם. 75% מחופי הים התיכון נמצאים בידי המוסלמים. הסחר הימי במזרח התיכון נעצר והמסחר הפך למוסלמי. 700-900+, חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי במשך כ-200 שנים היה בידי קבוצת יהודים רדנים – radanitae. היהודים יכולים לעבור מעולם האיסלאם לעולם הנצרות ללא בעיה. הייתה קבוצה של יהודים שהיו מקורבים לקרל הגדול (768-‏814). על פי האגדות, קרל שלח בתקופת בית עבאס משלחת לבגדד.

דחיקת המסחר היהודי[עריכה]

באיטליה עולות ערים – אמלפי – amalphy, ג'נובה וונציה. שלושתן התחילו לעלות במאה ה-10. וצאו בהן מס' חוקים – אסור לסוחר שאינו נוצרי לסחור בסחורות שעליהן מוטבע הצלב. זה דחק את רגלי היהודים. יש להכריח את הסוחר שאינו יהודי, לתרום למאור לכנסיות. המסחר לא הופסק בשל המוסלמים. הכניסה של העמים הגרמניים השפיעה, בין השאר. קיומה של מצרים כאסם התבואה של רומא הפסיק ב-395 עם הפילוג כשמצרים הפכה קשורה לביזנטיון. סיציליה תספק את החיטה לאימפריה הרומית המערבית.

הגורמים לכיבוש ספרד על ידי האיסלם[עריכה]

1. בעקבות בעיות פנימיות בספרד הוויזיגותית – 709-‏711 – מתרחשת מלחמת אזרחים בספרד. מחנה וומבה (בנו ויטיצה), נגד המלך, דון רודריגו. צמרת השלטון במאבק (אלפי אנשים). 2. העיר סאוטה ספרדית, אך במרוקו. המעוז הנוצרי האחרון בצפון אפריקה. ישבה שם רוזנות. בתחילת האביב של שנת 711 – המוסלמים חוצים את המיצר. על פי מקורות מאוחרים: אנשי וומבה ביקשו סיוע מהמוסלמים ע"מ להביס את דון רודריגו. המוסלמים נשארו במקום לחזור לצפ' אפריקה.

אגדות[עריכה]

אחד הסיפורים המשמעותיים באתוס הספרדי: ישב בעיר סאוטה דון חוליאן, ולו בת יפהפייה, אותה הוא שלח להתחנך בחצי האי האיברי. חזרה הבת והייתה עצובה ומדוכדכת. הסיבה שהייתה עצובה – המלך דון רודריגו אנס אותה. לנקום את המעשה ביקש דון חוליאן, הוא ביקש את המוסלמים להכנס לספרד בכדי להביס את רודריגו. דון חוליאן היה מוכן לבגוד בכדי לנקום את נקמתו.

אגדה נוספת: היהודים מסרו מפתחות ערים למוסלמים ובגדו בספרד. סיפורים אלו הופיע ב-1200+. אזרחים ספרדים מן ההווה מזהים עצמם עם ספרד הוויזיגותית ולא עם ספרד המוסלמית. יש מקורות מאוחרים המספרים על יהודים שהצטרפולצבא האיסלם.

הכיבוש של חצי האי האיברי[עריכה]

בראש צבא האיסלם עמד טארק איבן זיאד. הצבא המוסלמי נכנס ובין השנים 711-718, המוסלמים הולכים ומשתלטים על כמעט כל חצי האי האיברי, וחלק מדרום צרפת. הם לא הצליחו בחבל הצפון: Asturias. זאת משום שחבל זה היה אזור הררי, הצבאות אינם גדולים ורוב האוכלוסייה המקומית לא התחלפה. זוהי ממלכה וויזיגותית, עיר הבירה אוביידו. עד היום הנסיך המיועד להיות מלך קסטילייה, לפני היותו מלך ספרד, נקרא פרינספה דה אסטוריאס. בראש אותה נסיכות עמד דון פלאיו. יש סביבו המון אגדות. בינהן: הקרב הראשון בו הוא גובר על המוסלמים. שם הקרב - קובדונגה. 718-‏725? הקרב היה יום אחד. דון פלאיו, כשראה שהמוסלמים באים, הוא נסוג למערה שכונתה "מערת המתנה של האלוהים". המוסלמים יורים חצים ואבנים. לפני שהחצים מגיעים הם מסתובבים ועפים אל הנוצרים. הכובשים מאפשרים לנוצרים להיות בני חסות. הנוצרים משלמים ג'זייה (גולגולת) וחרג' (מס תפוקה של 25%). בהרבה מאוד מקומות, המוסלמים לוקחים אדמות. בהרבה מאזורי ספרד, נשארים האדונים הקודמים ולוקחים מהם מסים. הנוצרים והיהודים הפסיקו להיות עובדי אדמה בשל גובה המסים. האזור של ברצלונה וחבל קטלוניה היה לא יותר מ-70 שנה. כשהמוסלמים נכנסים יש 3 יסודות אתניים בצבא: ערבים טהורים, בני דמשק, ברברים. מבטיחים לכולם להתקדם מבחינה כלכלית עם הכניסה לספרד. טארק בן זיאד היה ברברי שהיה לקצין בצבא. כעת איש חופשי ומצביא. על טארק מפקד ע"ט בשם מוסא אבן מוסייב. המוסלמים תופסים שורה של ערים, ע"פ מקורות מאוחרים מוסלמיים, במקומות מסויימים הושאר חיל-מצב. אפילו חיל-מצב מעורב של הרבה מוסלמים וקצת יהודים. לאחר שנכנס הצבא המוסלמי, נקבע כי המרכז השלטוני יהיה בעיר סיביליה. הרומאים קראו לה היספאליס ומכאן שמה. גוואדהאלכביר, וואדי אל כביר – הגדול. הצבא המוסלמי כפוף לדמשק. הודעה מדמשק לסביליה לקחה כחצי שנה. 732 - צבא האיסלם נכנס לצרפת לקרב מול קארל מרטל (מקבת). קרב טור/פואטייה. לא רחוק מפאריס. בקרב זה ניצח המאיור-דומוס של צרפת המרובינגית. צבא האיסלם מובס. קרב של מאות אנשים. זהו קרב של צבאות מאורגנים. הצבא הפרנקוני הינו צבא של אצילים. 751 – הבן שלו פפין הגוץ תופס את השלטון הפרנקוני. השושלת הקרולינגית התחילה. 768-815 – קרל הגדול, בנו של פפין שולט. הוא יקבע את גבול ספרד - מרקה אספאניקה. הוא כובש רצועה ובה העיר ברצלונה. לאורך רוב ימי הביניים ההיסטוריה הקטלאנית היא צרפתית מאשר ספרדית. במשך כמה שנים טובות ספרד עוברת תהליך של ערביזציה ואיסלמיזציה.

ח'ליפות עבאס ואמירות קורדובה[עריכה]

עבאס, ערבי טהור. מנהיג מרד. בין תומכיו: ע"ט, טורקים ופרסים מוסלמים. הטיעון שלו: כולם מוסלמים. המאבק של בני עבאס מצליח. גברים שהם צאצאים של גברים אשר יצאו מחצי האי ערב. ע"ט – מצד האבא – כולם יצאו מחצי האי ערב. בני דמשק – מוסלמים שהאבות הגיעו מאזור המזרח התיכון. ברברים - מוסלמים – שמקורם בצפון אפריקה. הייחוס עובר מהאב, התפקידים הבכירים עוברים ע"י האב. 750 – עבאס ואנשיו כובשים את העיר דמשק. במשך כמה ימים כל גבר, אישה, תינוק וזקן שבעורקו דם של בית אומאיה – נרצח. קמה שושלת חדשה - בית עבאס. מנצור אבן עבאס, מעתיק את הח'ליפות לכפר קטן בשם בגדד. 750-1250 – ח'ליפות בגדד. הם ממשיכים לשלוט עד בואם של המונגולים. לפחות אחד מבית אומאיה נשאר בחיים, עבד א-רחמן. 750-753 - עבד א-רחמן ותומכיו עוברים מדמשק לספרד. שם מתיישב בסביליה. הוא מצהיר: "אני מבית אומאיה, מגיע לי לשלוט". 753-756 – 3 שנים נערכת מלחמה בין שני מחנות: מחנה עבד א-רחמן מול נאמני בית עבאס. 756 – עבד א-רחמן מנצח ומקים את אמירות קורדובה. הוא העדיף להיות בשטח יותר פנימי. הוא עושה צעד פוליטי, הוא פונה לעבאס, רוצח את משפחתו, ופונה אליו – "אני מקבל אותך כח'ליף ואני אהיה לאמירך". אמירות קורדובה – נסיכות בית אומאיה תחת שלטון בית עבאס. הוא השליט של כל ספרד.