מסע היסטורי אל עולמה של ספרד/מתי הגיעו היהודים לספרד - אגדות ומחקרים
תולדות היהודים בספרד זכו למבחר סיפורי עם ואגדות שנוצרו במשך הדורות, ובצדם מקורות מתועדים וממצאים מוחשיים, הספרים על תקופת בואם של היהודים אל חצי האי האיברי.
אגדות על בואם של היהודים לספרד
[עריכה]על פי סיפורי עם ואגדות מן המאות ה-8 וה-9 לספירה, הגיעו היהודים לחצי האי האיברי כבר בתקופת המקרא בחיי שלמה המלך בשנים 970-930 לפנה"ס. שלמה המלך היה בקשרים ענפים עם חירם מלך צור. חירם תמך בבניית בית המקדש ה-1. שני המלכים החזיקו בצי אוניות שהפליג בים התיכון. לחירם היה צי פניקי ענק שהפליג מנמלי צור וצידון. לשלמה המלך היה נמל בעציון גבר ואוניותיו הפליגו לנמלי תרשיש. על פי סיפור עם אוניותיו של שלמה הגיעו אל חצי האי האיברי, שבה הוקמה לימים ממלכת ספרד. הסיפור מצא אחיזה באירוע מהמאה ה-15, שבו נתגלתה מצבה לא רחוק מטרגונה ובה כתוב בעברית: "כאן קבור אדונירם, גזבר המלך שלמה". יש לזכור, כי בשנת 1492, בשלהי המאה 15, גורשו היהודים מספרד, והנשארים בחלקם הגדול היו אנוסים. הציבור הספרדי הכללי נקט עמדות אנטי יהודיות. יתכן שהמצבה נוצרה אז בכדי להוכיח את ותיקותם של היהודים בספרד. הכתובת על המצבה כללה את המילה גזבר, שהיא מילה פרסית, הכתב היה בכתב ארמי מרובע ולא בעברית קדומה (כפי שעל מטבע השקל). האינטרס של כתיבת הכתובת היה של יהודים במטרה להראות מי היה כאן קודם. במאה ה-17 העלו מספר חוקרים פקפוקים בנכונות המצבה, והצביעו על כך שמדובר בזיוף.
סיפור עם נוסף: היהודים הגיעו עם חורבן ביה"מק הראשון – 586/7 לפנה"ס. רוב האוכלוסייה היהודית והנוצרית בספרד היו משוכנעים שזה נכון, כך כתוב אף בתרגום התנ"ך (זכריה) – גלות יהודה אשר בספרד. דון יצחק אברבאנל כותב על כך, Toletula – טלטולי ישראל לספרד. Escalona – אשקלון. Yefes – יפו. האגדות אף נרשמו במהדורה השנייה של הכרוניקה (תולדות ספרד). הכרוניקה הראשונה פורסמה ב-1344 לספירה. כתובה בקסטליאנית. מהדורה שנייה, יצאה ב-1460 ובה ישנם שינויים. בה פורסמו האגדות. "ויהודי טולדו שלחו משלחת לירושלים וביקשו מאנשי הסנהדרין שלא לשפוט את ישו, ניסיונם לא צלח." מי שהכניס את השינויים היה אנוס. סיפור דומה נמצא אצל יהודי הונגריה בסוף ימי הביניים. היהודים קיבלו את ההאשמה שהם רצחו את ישו, אך רצו לנקות את עצמם מאשמה זו.
על פי אגדות נוצריות, אחת מאבות אבותיהם של היהודים, שמו היה אספאנוס. Hispanus. לו היה בן משפחה שקרו לו pirus \ pirro. על פי אגדות נוצריות של מימי הביניים, פירו נלחם יחד עם נבוכדנאצר שליט בבל במלחמה נגד היהודים. פירוס לקח יהודים כעבדים לספרד. זה מנגד לאגדות היהודים, לומר שהיהודים הם עבדי הנוצרים. דון אברבאנל מקבל גרסא זו, וכותב על הגעת היהודים כעבדים. דון יצחק אברבאנל אומר (בעברית): "הגענו לפני הנוצרים והן לפני הוויזיגותים". אף הגותים – godos אמרו שהם צאצאי עשרת השבטים, משבט גד. יש כאן אגדות שמטרתן למצוא זיקה היסטורית וזכות אבות. יהודי ספרד יפתחו את האגדות ויטענו שהם חלק מהאליטה, מבית המלוכה. ספרדים טהורים שאינם יוצאי מרוקו.
בצרפת בתקופת המהפכה הצרפתית, יהודים תושבי בורדו ביקשו אזרחות וקיבלו (ס"ט ב-1791). האשכנזים שישבו באלזס-לוריין קיבלו אזרחות רק ב-1791. בתודעה הקיבוצית אלו התפיסות ששלטו.
בספרות המחקר
[עריכה]בספרד ישנה כמות עצומה של מרכזים ללימודי עברית וערבית. במאה ה-20 הוקמו קתדראות ללימוד עברית וספרדית. החוקרים הספרדים טוענים שחשוב מאוד ללמוד עברית וערבית על מנת להבין את עולמה של ספרד. ישנו רבעון העוסק בתולדות יהודי ספרד שנקרא "ספרד" ויש כתב עת בשם "אלאנדלוס" שעוסק בהווי המוסלמי של ספרד.
כשאנו מדברים על "התארגנות יהודית", אנו מתכוונים לקהילה יהודית במקום נתון. היסטורית, איננו יכולים להוכיח מתי הגיעו היהודים לספרד, אלא להתארגנות שבאה לידי ביטוי בכתב. מן המאה ה-1 לפנה"ס ישנה נוכחות יהודית. ספרד וישראל תחת שלטון רומא במאה הראשונה לפנה"ס. לדוגמא: הייתה קהילה מאורגנת ברומא מ-150 לפנה"ס. בשורה של חפירות ארכיאולוגיות בספרד נגלו מטבעות מארץ ישראל. למטבעות אלו מעולם לא היה ערך כלכלי בספרד. אלו מטבעות מתקופתו של הורדוס. מקובל על החוקרים שמדובר על יהודים מא"י שהביאו איתם מטבעות. התגלו אף מצבות יהודיות מן המאה ה-1 או ה-2 לפנה"ס.
יוספוס פלביוס מדבר על כך שהיו יהודים בערי המזרח התיכון. על סמך כך אף התגלו בטרגונה מצבות של ילדים – מדובר על התארגנות קהילה יהודית, לא ברור מה היה גודלה.
באלצ'ה נתגלה מבנה מן המאה ה-3 או ה-4 לספירה. רוב הארכיאולוגים מסכימים כי מדובר בבית כנסת.