לדלג לתוכן

מסע היסטורי אל עולמה של ספרד/התנצרותה של ספרד

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

הנצרות התפשטה באסיה ובאירופה בתנאי מחתרת ומגיעה במהלך המאה ה-1 לספירה לחצי האי האיברי. כנראה שמתארגנת על פי המנהל הרומי – בתנאי מחתרת. לא נמצאו מערות קבורה בספרד אך יש מקורות כתובים על נוצרים. 303-309 – נתקיימה הוועידה המחתרתית הנוצרית של העולם הנוצרי – אלווירה – illiberis ,Elvira. הוועידה התקיימה לפני שהנצרות הייתה מאושרת. אלווירה נמצאת ב: 1. השם הקדום של גרנאדה. 2. ישוב הקרוב לגרנאדה. כנסייה – ecclesia – קהילה. סנטיאגו – יעקב הקדוש – סן ז'ק. ממנה נשארו מסמכים המתעדים אותה. כאשר הנצרות תחל להיות מותרת, העולם האיברי יהיה נוצרי ויהיה כפוף לבישוף של רומא. על רובד אלילי מתפתחת תרבות נוצרית-עירונית.

בשנת 313 – הנצרות דת מותרת. קונסטנטינוס בצו מילאנו מאשר את כל הנצרות בכל האימפריה הרומית – הן מזרח והן מערב. מהאזור של ספרד נותרו המסמכים הקדומים ביותר על התארגנות מחתרתית של הכנסייה הנוצרית.


ועידת אלווירה[עריכה]

וועידת אלווירה (בסביבות השנים 303-309) היא הוועידה הנוצרית הראשונה המתועדת בהיסטוריה. בחלק מהוועידות עסקו אף בנושאי יהדות. היא חשוב ה מפני שהיא מחתרתית. קראנו מתוך ההחלטות של ועידת אלווירה.

קאנון 16 - אנחנו לא יודעים כמה יהודים היו, אך מתוך קריאת ההחלטות, אנו יודעים שישנם יהודים, אשר הקהילות הנוצריות המחתרתיות חוששות מהן. היהדות מותרת והנצרות אסורה, אם מישהי התחתנה עם יהודי, היא מתגיירת.

קאנון 49 – יהודים מברכים על פירות. הנוצרים חוששים ממעשה זה ומנדים אנשים שעושים כן מקהילותיהם.

קאנון 50 – אסור לאכול עם יהודי. אסור שאנשים ייחשפו לכשרות ולמנהגי היהודים.

במשך שנים היו יחסים של קשרים או חרם עם יהודים – היה דיאלוג בין האמונות. החרם תופס על מי שהקהילה חשובה לו.

קאנון 78 – לנוצרי נשוי אסור לנאוף עם יהודיה או עובדת אלילים.

416-418 – היהדות מותרת. הנצרות מותרת והיא דת המדינה באמפריה הרומית. בישוף בשם סוורוס – פועל באי מינורקה – האי הקטן. הוא השאיר מכתבים: "עד לפני שנים מעטות היו אצלנו יהודים באי – פלורנטיוס, לקטוריוס". שמות לטיניים. אפילו היה יהודי שנשא את התואר "מגן העיר", חלקם היו בעלי אדמות. עד שהגיע כומר שטען כי הוא הביא שרידים של סטפנוס הקדוש. בית הכנסת הפך לכנסייה, היהודים גורשו ואין יהודים כלבים באי". היו יהודים באי שהיו שותפים בעשייה הציבורית, עד שהיו הטפות ופרעות באי מינורקה.

קישורים חיצוניים[עריכה]