בגרות בספרות/סיפור קצר
מאפייני הסיפור הקצר
[עריכה]
הסיפור הקצר מספר על אירוע או אירועים, שיכולים לקרות בחיי אדם. האחדות שבו נוצרת על ידי העובדה שהעלילה מגובשת סביב דמויות מעטות וסביב תיאורים מעטים וכל פרט המוזכר בו, נבחר על ידי הסופר בקפידה רבה.
לתיאורים בסיפור הקצר חשיבות רבה. הם מועטים ולכן הם בעלי תפקיד מוגדר. תפקיד זה עשוי לשרת את מבנה העלילה או את אפיון הדמויות. התיאורים עוסקים בתיאור הדמות, מחשבותיה ופעולותיה. יש גם תיאורי סביבה, נוף טבעי או עירוני.
מספר הדמויות בסיפור הקצר אף הוא מצומצם. ברוב הסיפורים הקצרים דמות מרכזית אחת ולצידה פועלות דמויות משנה מעטות ודמויות שוליות. הדמות המרכזית (הראשית) מופיעה בדרך כלל בראשית היצירה, מעשיה גורלה ועולמה הפנימי עומדים במרכז תשומת ליבו של הקורא. דמויות המשנה מניעות את הדמות המרכזית ומאפיינות אותה. הן עשויות לספר עליה, להציג אותה, להסביר את מעשיה, להבליט את תכונותיה וכו'. הדמויות השוליות מבהירות יותר את הרקע הסביבתי, החברתי של היצירה.
בבואנו לבדוק את תפקידי הדמויות, עלינו לבדוק אם הדמות הנדונה "עגולה" או "שטוחה":
- דמות עגולה- תכונותיה מגוונות, היא עוברת תהליך התפתחות במהלך היצירה.
- דמות שטוחה- מייצגת תכונה אחת דומיננטית (בולטת), היא אינה משתנה ומתפתחת במהלך היצירה.
המספר
[עריכה]יש להבחין בין הסופר, אשר חיבר את היצירה, לבין המספר, אשר מספר את הסיפור מנקודת ראותו. השאלה היא, מיהו המספר? מפי מי ואיך מסופרים הדברים? היכן מצוי המספר - בתוך הסיפור או מחוצה לו?
- מספר כל-יודע - נמצא מחוץ לעולם הסיפור. הוא יכול לספר את מחשבותיהן, רגשותיהן ושאיפותיהן של הדמויות. הוא יודע את העתיד לקרות ואת מה שמתרחש בעת ובעונה אחת בכמה מקומות שונים.
- מספר עד - מספר זה שייך לעולמו של הסיפור. הוא מתאר את מה שראה ומה ששמע, מה שהסיק ושיער. ראייתו של מספר עד היא סובייקטיבית וזוית הראיה שלו מוגבלת.
- מספר גיבור - מספר זה הוא הגיבור המרכזי ביצירה. הוא מספר את הסיפור בגוף ראשון מתוך הצטמצמות לנקודת הראות הסוביקטיבית שלו.
מבנה הסיפור הקצר
[עריכה]- אקספוזיציה (היצג) - האקספוזיציה מכילה את המידע הנחוץ להבנת ההתרחשויות במהלך עלילתו של הסיפור. תכליתה למסור בקיצור נמרץ פרטים הכרחיים, הקשורים בזמן, במקום ובדמויות. היא עונה על השאלות מתי והיכן אירעו הדברים? מיהן הדמויות ומה היחסים ביניהן? (יש להבחין בין אקספוזיציה לבין פתיחה במקרים שבהם אין זהות בין השתיים).
- קונפליקט, בעיה - הקונפליקט יוצר מתח סיפורי. הוא יכול להיות התנגשות בין הגיבור לבין גיבור אחר, בין היחיד לבין הכלל ובין היחיד לבין גורלו. הקונפליקט מוליד מאבק, המסבך את עלילת הסיפור.
- סיבוך - הסיבוך יעלה את המתח משלב לשלב עד השיא. הוא יראה, שהפתרון רחוק ואינו פשוט. דחיית הפתרון יוצרת מתח.
- שיא - נקודת המתח הגבוהה ביותר בסיפור
- מפנה - העלילה משנה את כיוונה וחל שינוי במצבו של הגיבור. לעיתים המפנה הוא ממצב חיובי למצב שלילי ולעיתים ממצב שלילי למצב חיובי.
- התרה - לאחר השיא הסיום יהיה מהיר, כי יש ירידה במתח.
- סיום
- סיום סגור - פותר את השאלות והתסבוכות, שהוצגו במהלך הסיפור.
- סיום פתוח - אינו מוסר לקורא, מה עלה בגורלן של הדמויות ואינו פותר את הבעיות שעלו במהלך הסיפור.
- סוג מיוחד של סיום הוא הפואנטה. הפואנטה מציינת מפנה פתאומי בעלילה, המשנה את הציפיות שנבנו אצל הקורא ומאיר דמויות, יחסים בין אנשים ומאורעות באור שונה מכפי שנתגלו לקורא עד אליה.
הנחיות לפרקי הסיפורת בבגרות בספרות
[עריכה]במענה לשאלות על סיפורת (על הסיפורים שבתכנית ועל סיפור שיכול להופיע בפרק ה' בבחינה) עליכם:
- לנסח בלשונכם, במשפטים אחדים וברמת הכללה, את הנושא המרכזי (או את הנושאים המרכזיים) של הסיפור או של הרומן;
- להציע פרשנות שתציג את המשמעות הכוללת העולה מן הסיפור או מן הרומן.
- להבחין בין עלילה ראשית ובין עלילה משנית.
- לתאר את הדמויות.
- להבחין בין דמות מרכזית לדמות משנית.
- להסביר את תפקידיהן של דמויות, למשל: דמות המייצגת עמדה מסוימת בקונפליקט אנושי, דמות המייצגת את התפיסה הרעיונית העולה מן היצירה, דמות המספרת את הסיפור — משתתפת בהתרחשויות או עדה להן.
- לתאר את המניעים לפעולות הדמויות ולפרשם.
- לסרטט קווים להתפתחות הדמויות.
- לבטא את יחסכם האישי והמנומק כלפי דמות ספרותית על מעשיה, על מניעיה, על מחשבותיה, על יחסה לזולת וכו'.
- להצביע על דרכי עיצוב מרכזיות של דמויות, למשל באמצעות דיבורן, באמצעות מונולוגים פנימיים החושפים את עולמן הפנימי, באמצעות מעשיהן, באמצעות יחסיהן עם דמויות אחרות, על–פי תיאורן החיצוני, על–פי הדברים שדמויות אחרות אומרות עליהן, על–פי הדברים שאומר עליהן המספר.
- להשוות (נקודות שוני ודמיון) בין דמויות שונות בסיפור או ברומן.
- לתאר ולפרש שלבים מרכזיים בסיפור או ברומן, כגון: פתיחה (וזיקותיה להמשך היצירה), אפיזודות מרכזיות, נקודות מפנה (למשל, מפגש בין שתי דמויות, שבו מגלה דמות מסוימת דבר חשוב על עצמה או על חייה), סיום (האם הוא פתוח או סגור?).
- לתאר את סדר ההתרחשויות כפי שהוא מוצג בסיפור או ברומן, לזהות חריגות מן הסדר הכרונולוגי של הדברים ולהסביר את תפקידן של חריגות מעין אלה.
- להצביע על מוטיבים מרכזיים התורמים לבניית משמעות הסיפור או הרומן.
- לזהות עמדות אירוניות המגולמות ביצירה ולהסביר את תפקידן.
- לזהות את נקודות התצפית ביצירה.
- לקשור באופן פרשני את הכותרת למשמעות היצירה.
- לבטא את התרשמותכם מהיצירה ואת דעתכם המנומקת עליה מנקודת מבט רעיונית ואסתטית.
- להשוות בין יצירות שונות מתחום הסיפורת, שיש להן נושא משותף או מאפיינים דומים.
יצירות שיש ללמוד
[עריכה]בפרק זה שבבחינה, יש ללמוד לפחות 2 יצירות, זאת מכיוון שבבחינה יש לענות על 2 שאלות (מתוך 3) ואין להשיב על שניהם מאותה היצירה. בבחינה במועד קיץ 2009 הופיעה שאלה אחת על הסיפור הקצר "חיזו בטטה" מאת סמי ברדוגו. בבחינה במועד הקיץ 2013 תופיע שאלה אחת על הסיפור הקצר "איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות" מאת גבריאל גרסיה מארקס.