מציאת ערכי ה- של הנקודה על ידי השוואת הנגזרת לאפס.
מציאת ערכי ה- של הנקודה על ידי הצבת ערך ה- המתקבל במשוואת הפונקציה.
בעת קביעת סוג נקודת הקיצון עדיף להיעזר בנגזרת שנייה על פני טבלה. נזכור תמיד חיובי ולכן אין צורך לגזור אותו בנגזרת שנייה. כמו גם אם מדובר בפונקצית שורש, המונה תמיד חיובי ולכן ניתן להתעלם ממנו. ראו דוגמה כאן.
נגזור את הפונקציה נגזרת שנייה. נזכר שוב כי המונה בפונקצית שורש תמיד חיובי בנגזרת שנייה וכל שהביטוי תמיד חיובי לכן ניתן להתייחס אליהם כאילו לא היו קיימים מנגזרת שנייה והלאה.
מציאת ערכי ה- של נקודת הפיתול - נשווה את הנגזרת השנייה לאפס.
נאשרר כי מדובר בנקודת פיתול על ידי גזירת הפונקציה נגזרת שלישית ונוכיח כי הנגזרת המתקבלת שונה מאפס (כלומר אינה מאפסת את הנגזרת)
מציאת ערכי ה- של הנקודה על ידי הצבת ערך ה- המתקבל במשוואת הפונקציה.
קביעת סוג הנקודה יתבצע באמצעות פתרון של אי שיוויון מערכי (או טבלה) - נבדוק מתי נגזרת שנייה של הפונקציה גדולה מאפס.
אם יש לנו ערך המאפס את המכנה נבנה טבלה (או לחילופין נוודא כי התוצאה אינה מאפסת את המונה) ונבחן האם מדובר בחור או באסימפטוטה.
בטבלה יהיו שבעה ערכים כשהמרכזי הוא ערך הנקודה החשודה.
יש להציב שישה ערכי קרובים לתוצאה אותה קיבלנו לפני ואחרי הנקודה.
לחשב את ערך ה- של ה- באמצעות הצבה בטבלה.
לבחון את התנהגות הפונקציה:
אם ערך ה- גדל ככל שמתקרבים לנקודה סימן שמדובר באסימפטוטה.
אם ערך ה- קטן (כלומר מתכנס לנקודה) ככל שמתקרבים לנקודה סימן שמדובר בחור.
אסימפטוטה אופקית
פתרון אפשרי באמצעות הדרך הארוכה והקצרה אולם יש לבדוק עבור כל ערך בנפרד.
נבדוק את ערכי הפונקציה עבור
נחלק את הפונקציה בנעלם עם החזקה הגדולה.
נציב . פעמים רבות נוכל להציב מידית וכן ניתן לדלג על הסעיף הקודם. נזכור שכאשר אין אסימפטוטה.
נבדוק עבור התחום נשם לב כי נקבל דהינו ולכן פעמים רבות נוכל להציב ב- את מינוס אינסוף, ללא צורך לחלק בחזקה הגדולה ביותר.
.נשם לב לקצב גידול ומהירות שאיפה: הפונקציה המעריכית גדלה מהר מאוד, הרבה יותר מהר מפונקציות וכו'. לכן פונקציה כמו (קטן חלק גדול) שואפת לאפס כשאשא שואף לאינסוף.
במידה ומתקשים ניתן להציב ולבחון תחילה את התנהגות ה- ורק לאחר מכן להציב את הגבול. לדוגמה לחץ כאן
נבדוק כי האסימפטוטות אינן נחתכות עם הפונקציה על ידי הצבה ערכיהן בפונקציה.