הלוח העברי
חישוב קביעת הלוח העברי דורש ידיעות מסויימות בחשבון. בספר זה נעסוק בכך.
מקור הספר בעיקר מדברי הטור בחלק אורח חיים סימן תכ"ח והרמב"ם בהלכות קדוש החודש מפרק ו והלאה.
מבוא
[עריכה]סדר החודשים בשנה עברית הוא תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול.
קיים מחזור קבוע בן 19 שנים שבמחזור זה מעברים מתוכם 7 שנים. בשנה מעוברת מוסיפים חודש אדר נוסף. בשנה זו יש אדר א' ואדר ב'.
החשבונות שעל פיהם קובעים את השנים נעשים על ידי שימוש באותיות במקום מספרים. מי שישנן את שיטת החישוב באותיות זה יכול לסייע לו (וכמו שחשבון רגיל צריך ללמוד בהתחלה בלי לראות תועלת ואחר כך זה עוזר לו).
לכל אותיות הא"ב העברי יש גימטריה. הסדר הוא:
אחדות | עשרות | מאות |
---|---|---|
א=1 | י=10 | ק=100 |
ב=2 | כ=20 | ר=200 |
ג=3 | ל=30 | ש=300 |
ד=4 | מ=40 | ת=400 |
ה=5 | נ=50 | |
ו=6 | ס=60 | |
ז=7 | ע=70 | |
ח=8 | פ=80 | |
ט=9 | צ=90 |
כדי לכתוב מספר בשיטה זו כותבים את הגימטריה של המאות, אחריה את העשרות, ואחריה את האחדות. אם המאות יותר מ-400 משתמשים בסכום של שתי אותיות או 3 אותיות עד אלף. (לא נזדקק בספר זה למספרים שיש בהם כמה אלפים).
דוגמאות:
128=קכ"ח (סימן הגרשיים כדי שלא יחשבו שזו מילה) 578=תקע"ח. 1080=תתר"פ או תתר"ף. במספר 15 כותבים ט"ו כדי להימנע מכתיבת שם השם, ובדורות מאוחרים יותר הוסיפו גם לכתוב ט"ז במקום י"ו. אחריהם כמובן בא י"ז.
כמובן על פי זה ניתן לכתוב את ימי השבוע באותיות א' ב' ג' ד ה' ו' ז', ואת ימי החודש גם כן מא' עד כ"ט או ל'.
חישוב סכומי מספרים
[עריכה]אם מתרגלים, אפשר לחסוך את התרגום ממספר לאות וחזרה, על ידי זכירת הסכומים של זוגות אותיות. יש לחבר תמיד את האחדות בנפרד ואם יש עשר מעבירים אחד לעשרות כמו בחיבור מספרים. לדוגמא: קכ"ח ועוד תקע"ח אין צורך לתרגם למספר, עושים ק' ועד ת"ק שווה ת"ר (כי ר' היא האות העוקבת לק') כ' ועוד ע' שווה צ' (כי מוסיפים שתי אותיות כדי להגיע) לכן אוחזים בתר"צ. ח' ועוד ח' י"ו (או ט"ז). לכן מוסיפים י' על הצ' והופכים אותה לק' יוצא ת"ר ועוד ק"ו שזה תש"ו.
חישוב הפרשים
[עריכה]הדרך דומה לחישוב סכומים, אם המספר שמחסרים אותו גדול יותר מהמספר הראשון אפשר לחסר אות מהמאות ולהעביר לעשרות וכן מהעשרות למאות. בשיטה זו לא קיימים מספרים שליליים ויש לכתוב רק שאת המספר שיוצא צריך לחסר מהמספר הבא. למשל קפ"ג פחות צ"ח עושים ק"פ פחות צ' שווה צ' ואוחזים בצ"ג פחות ח' שזה פי"ג פחות ח' שהם פ"ה. אם אומרים למשל לחסר ז מב' התשובה היא נשאר לחסר ה'.
קיצורי דרך
[עריכה]אפשר להחליף חיבור בחיסור כשהמספרים גדולים ולהעביר מהאחדות לעשרות או מהעשרות למאות.
אחדות | עשרות |
---|---|
ועוד ט' שווה פחות א' | ועוד צ' שווה פחות י' |
ועוד ח' שווה פחות ב' | ועוד פ' שווה פחות כ' |
ועוד ז' שווה פחות ג' | ועוד ע' שווה פחות ל' |
ועוד ו' שווה פחות ד' | ועוד ס' שוה פחות מ' |
ועוד ה' שווה פחות ה' | ועוד נ' שווה פחות נ' |
כמובן בחיסור אפשר להפוך את המספר הגדול לחיבור מספר קטן והורדה של העשרות או המאות.