הלוח העברי/סימני קביעות השנה

סימני הקביעות הם צירופי אותיות שמכילים את הנתונים על השנים, כלומר באיזה יום ראש השנה והאם השנה שלמה, כסדרה או חסרה. כשידוע גם אם השנה פשוטה או מעוברת, נתונים אלה מספיקים כדי לדעת על כל תאריך בשנה באיזה יום בשבוע הוא יחול. הטור השתמש בסימן של שתי אותיות בלבד ולפי זה עדיין צריכים לדעת אם השנה פשוטה או מעוברת, אבל הפרי חדש, הוסיף אות שלישית ועל ידה לא צריך עוד לדעת אם השנה מעוברת או פשוטה.

סימני הקביעות

האות הראשונה, היא היום שבו חל ראש השנה. כאמור הוא יכול לחול באחד מארבעה ימים ב' ג' ה' או ז'. האות השנייה מציינת אם השנה שלמה, כסדרה או חסרה. כלומר האם חשוון וכסלו שניהם של כ"ט יום, או שחשוון חסר וכסלו מלא, או שניהם מלאים ל' יום. האות השלישית היא היום שבו חל פסח באותה שנה. שזה תמיד שני ימים לפני ראש השנה של שנה הבאה.

מספר הקביעות האפשרי

יש 7 אפשרויות בשנה פשוטה ו-7 בשנה מעוברת.

פשוטה	מעוברת
בחג	בחה
בשה	בשז
גכה	גכז
הכז	החא
השא	השג
זחא	זחג
זשג	זשה

הסיבה שאין אפשרויות נוספות

אפשר לחשב ולראות שראש השנה של שנה הבאה הוא יומיים אחרי פסח השנה. כי יש ששה חודשים מתוכם שלושה של ל' יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים ס"ה ששה ימים הפרש, ועוד שלושה חודשים של כ"ט יום שהם ארבעה שבועות ויום אחד, ס"ה שלושה ימים נוספים, שאם תוסיף אותם על הששה שהיו כבר נשלם שבוע אחד ונשארו עוד יומיים. כך אפשר לדעת שאם פסח יהיה בימי ב'ד' ו' ראש השנה יהיה בימי א' ד' ו'. לכן האות השלישית יכולה להיות רק אחת מאגה"ז. אם השנה כסדרה והיא פשוטה אז פסח יהיה אחרי ראש השנה יומיים מאותה סיבה של ההפרש בין פסח לראש השנה של שנה הבאה. חסרה מחסיר יום ושלמה מוסיף יום. שנה מעוברת מוסיפה שני ימים על הפשוטה כי אדר א' הוא שלושים יום.

מזה לבד אפשר לחשב שלא ייתכנו קביעות בכו, בכא, גחד, גשו, גחו, החו, הכא, זכב, זכד. נשאר רק לברר למה לא קיימת קביעה גשא בשנה מעוברת. הסיבה היא כי אם המולד של תשרי היה ג' י"ז תתרע"ט אז המולד של שנה הבאה יהיה ב' ט"ו תקפ"ח שאין סיבה לדחותו. יוצא שהשנה תהיה כסדרה. אם המולד יהיה ג' י"ח, אז דוחים יומיים כבר בשנה הראשונה. והשנה תהיה החא.

שיטה לדעת את קביעת השנה בלי לחשב את מולד שנה הבאה

אפשר לחלק את השנים לארבע קבוצות: שנה שיש מעוברת לפניה ולא לאחריה, שנה שיש מעוברת אחריה ולא לפניה, שנה שיש מעוברת לפניה ולאחריה, ושנה מעוברת. כעת ניתן לכתוב טבלאות של קבוצות אלה כאשר כל קביעה היא ממולד מסויים עד מולד מסויים שאחריו.

יצויין שבטבלאות הבאות, "עד ולא עד בכלל". כלומר, זמן המולד שמופיע אחרי המילה "עד" לא כלול בסימן קביעות השנה של אותה שורה. לדוגמה, אם בשנה שיש מעוברת לפניה ולא אחריה מולד תשרי חל ב-א' ט' ר"ד, סימן הקביעות של השנה יהיה בשה ולא בחג. אם הוא חל ב-א' ט' ר"ג, הוא יהיה בחג.

מעוברת לפניה ולא אחריה

בחג	ז' י"ח עד א' ט' ר"ד
בשה	א' ט' ר"ד עד ב' ט"ו תקפ"ט
גכה	ב' ט"ו תקפט עד ג' ט' ר"ד
הכז	ג' ט' ר"ד עד ה' ט' ר"ד
השא	ה' ט' ר"ד עד ה' י"ח
זחא	ה' י"ח עד ו' ת"ח (חלקים בלי שעות)
זשג	ו' ת"ח עד ז' י"ח

מעוברת אחריה ולא לפניה

בחג	ז' י"ח עד א' ט' ר"ד
בשה	א' ט' ר"ד עד ב' י"ח
גכה	ב' י"ח עד ג' ט' ר"ד
הכז	ג' ט' ר"ד עד ה' ט' ר"ד
השא	ה' ט' ר"ד עד ה' י"ח
זחא	ה' י"ח עד ו' ט' ר"ד
זשה	ו' ט' ר"ד עד ז' י"ח

מעוברת לפניה ולאחריה

בחג	ז' י"ח עד א' ט' ר"ד
בשה	א' ט' ר"ד עד ב' ט"ו תקפ"ט
גכה	ב'ט"ו תקפ"ט עד ג' ט' ר"ד
הכז	ג' ט' ר"ד עד ה' ט' ר"ד
השא	ה' ט' ר"ד עד ה' י"ח
זחא	ה' י"ח עד ו' ט' ר"ד
זשג	ו' ט' ר"ד עד ז' י"ח

מעוברת

בחה	ז' י"ח עד א' כ' תצ"א
בשז	א' כ' תצ"א עד ב' י"ח
גכז	ב' י"ח עד ג' י"ח
החא	ג' י"ח עד ד' י"א תרצ"ה
השג	ד' י"א תרצ"ה עד ה' י"ח
זחג	ה' י"ח עד ו' כ' תצ"א
זשה	ו' כ' תצ"א עד ז' י"ח

הפרק הקודם: מספר הימים בחודשי השנה

סימני קביעות השנה

הפרק הבא: סדר הפרשיות