הלוח העברי/מולדות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ה"מולד" המוכרז בבית הכנסת כשאומרים ברכת החודש הוא בעצם הזמן שבו מתחדש הירח. בספר זה לא נעסוק בחלק האסטרונומי של העניין אלא רק במה שאנחנו נצרכים כדי לחשב את החודשים.

מה שכן יש להזכיר הוא שביום של המולד ובדך כלל גם יום לאחריו אי אפשר לראות את הירח בשמיים. מי שירצה לחפש אותו, יצטרך לחפשו על יד השמש, וכמובן שהשמש תסנוור אותו והוא לא יראה כלום, בנוסף הירח כל כך קטן אז, שאי אפשר לראותו בלי משקפת.

נתוני המולד[עריכה]

בשיטה מוכרזת כיום בבתי הכנסת, המולד כולל חמישה נתונים:

  1. יום או לילה – היום מתחיל ב-6 בבוקר ונגמר ב-6 בערב. אין התייחסות לשעון קיץ וגם לא לשעון המקומי. השעות ניתנות לפי הנחה שחצות הוא ב-12 והשעה היא השעה המקומית בירושלים. (גם בחו"ל אומרים שהמולד ב-6 בבוקר אם בזמן המולד השעה בירושלים היא 6 בבוקר).
  2. היום בשבוע - היום מתחיל מהלילה בכל הימים, לא "יום ראשון בלילה" אלא ליל שני.
  3. השעה.
  4. מספר הדקות בשעה.
  5. מספר החלקים – בכל דקה יש 18 חלקים.

למשל מולד שאומרים שהוא בליל שבת שעה 7 עם 13 דקות ו6 חלקים. הכוונה שהוא בשעה 7:13 ועוד שליש דקה.

בספרי הראשונים שכתבו על חישוב הלוח לא משתמשים בשיטה זו, שם כל מולד מכיל שלושה נתונים בלבד, גם משתמשים באותיות במקום במספרים. כמובן ניתן לתרגם מהשיטה הישנה לשיטה החדשה. בספר זה כל החישובים יהיו בשיטה הישנה.

נתוני המולד הם:

  1. היום בשבוע.
  2. השעה – יש 24 שעות משתמשים רק ב-23 מתוכם, אם זה 6 בערב אין למולד שעה, אם 7 בערב המולד בשעה א' ומשם והלאה מוסיפים אות עד כ"ד כשמגיעים לכ"ד עוברים ליום הבא.
  3. מספר החלקים (בלי דקות) בכל שעה יש 1080 חלקים כך שבעצם יש עד תתרע"ט. אם הגיעו לתתר"ף מוסיפים שעה.
- מולדות הפרק הבא:
מעבר ממולד למולד