הלוח העברי/מספר הימים בחודשי השנה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

רוב החודשים בשנה יש להם מספר ימים קבוע, אבל בחודשי חשוון וכסלו משתנה מספר הימים, לפעמים שניהם כ"ט יום, לפעמים חשוון כ"ט וכסלו ל' ולפעמים שניהם ל'

כלל קבוע לימי החודש[עריכה]

בכל חודש יש 4 שבועות ועוד יום אחד או שניים. נמצא שהתאריכים א' ח' ט"ו כ"ב וכ"ט הם אותו יום בשבוע, וגם הימים ב' ט' ט"ז כ"ג ול' שווים. יוצא שיש יום אחד או שניים בשבוע שחוזרים בחודש 5 פעמים ושאר הימים חוזרים 4 פעמים.

חודש תשרי[עריכה]

בחודש 30 יום, יום א' וב' הם ראש השנה, יום י' הוא יום כיפור, מיום ט"ו עד כ"א סוכות ושמיני עצרת ביום כ"ב ובחו"ל שמיני עצרת כ"ב ושמחת תורה כ"ג.

חודש חשוון[עריכה]

יכולים להיות בו 29 או 30 יום.

חודש כסלו[עריכה]

יכולים להיות בו 29 או 30 יום חנוכה מתחיל בכ"ה בו וממשיך לחודש טבת.

חודש טבת[עריכה]

יש בו כ"ט יום. הימים הראשונים הם חנוכה. אם בחודש כסלו היו כ"ט יום אז חנוכה נגמר בג' בו ואם בחודש כסלו היו ל' יום, חנוכה נגמר בב' בו. י' בו הוא צום עשרה בטבת.

חודש שבט[עריכה]

יש בו ל' יום ט"ו בו הוא ראש השנה לאילנות.

חודש אדר[עריכה]

בשנה פשוטה יש רק אחד ויש בו כ"ט יום, י"ד הוא פורים וט"ו שושן פורים.

בשנה מעוברת יש חודש אדר א' שיש בו ל' יום, וחודש אדר ב' שבו כ"ט יום ובו פורים כמו אדר בשנה פשוטה.

חודש ניסן[עריכה]

יש בו ל' יום פסח מתחיל בט"ו בו עד כ"א ובחו"ל על כ"ב. ספירת העומר מתחילה בט"ז בו

חודש אייר[עריכה]

יש בו כ"ט יום.

חודש סיוון[עריכה]

יש בו ל' יום שבועות הוא בו' בו.

חודש תמוז[עריכה]

יש בו כ"ט יום, י"ז בו הוא צום י"ז בתמוז.

חודש אב[עריכה]

יש בו ל' יום, ט' בו הוא צום תשעה באב.

חודש אלול[עריכה]

יש בו כ"ט יום.

קביעת הימים של חשוון וכסלו[עריכה]

בודקים באיזה יום בשבוע ראש השנה הנוכחי, ובאיזה יום ראש השנה הבא, והאם השנה פשוטה או מעוברת.

אם השנה פשוטה וראש השנה של שנה הבאה הוא 3 ימים הפרש בין שני ראשי השנים, כגון שראש השנה של שנה זו ביום ג' ושל שנה הבאה ביום ז'. אז שניהם של כ"ט יום והשנה נקראת "חסרה". אם ההפרש הוא 4 ימים אז חשוון של כ"ט וכסלו של ל' והשנה נקראת "כסדרה" אם יש הפרש 5 ימים אז השנה נקראת "שלמה" ובשניהם יש ל' יום.

אם השנה מעוברת מוסיפים שני ימים לכל הכללים כלומר אם ההפרש 5 ימים השנה חסרה, אם 6 השנה כסדרה ואם 7 (כלומר שראש השנה הבא באותו יום) השנה שלמה.

הקביעה היא כאמור על פי המולדות של ראש השנה. בפרק הבא נראה אפשרות לדעת גם בלי לחשב את ראש השנה הבא.

הפרק הקודם:
קביעת יום ראש השנה לפי המולד
מספר הימים בחודשי השנה הפרק הבא:
סימני קביעות השנה