הלוח העברי/סדר הפרשיות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

המנהג הנפוץ הוא לקרוא את כל פרשיות התורה מבראשית עד וזאת הברכה, במשך שבתות השנה מאחרי שמחת תורה של שנה אחת עד לשמחת תורה של השנה הבאה. בכל שבת פרשה אחת או שתיים, חוץ משבת שבתוך חג, ובשמחת תורה קוראים את פרשת וזאת הברכה.

כל פרשיות התורה[עריכה]

חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים
נֹח וארא צו נשֹא ואתחנן
לך לך בֹא שמיני בהעלותך עקב
וירא בשלח תזריע שלח ראה
חיי שרה יתרו מצורע קֹרח שופטים
תולדות משפטים אחרי מות חוקת כי תצא
ויצא תרומה קדושים בלק כי תבוא
וישלח תצוה אמור פינחס נצבים
וישב כי תשא בהר מטות וילך
מקץ ויקהל בחוקותי מסעי האזינו
ויגש פקודי וזאת הברכה
ויחי

הפרשות המתחברות[עריכה]

יש זוגות קבועים של פרשות המתחברות בתנאים מסויימים, חלקם בדרך כלל נפרדות וחלקם בדרך כלל מחוברות. הזוגות הם:

ויקהל – פקודי

תזריע – מצורע

אחרי מות – קדושים

בהר – בחוקותי

חוקת – בלק

מטות – מסעי

נצבים – וילך

להלן ייכתב על כל זוג מהם מה כללי החיבור או ההפרדה שלהם.

הפרשיות מאחרי שמחת תורה עד פסח[עריכה]

בשנה פשוטה חסרה, יש בין שמחת תורה לפסח בדיוק 24 שבועות. חדשי חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ס"ה 20 שבועות, עוד 2 שבועות בחודש ניסן עד פסח, ועוד ימים עודפים בחודשי חשון כסלו טבת שבט אדר ס"ה 6 ימים ועוד 8 ימים של חודש תשרי. ס"ה 24 שבועות. בחו"ל יש יום אחד פחות, אבל מאחר ששמיני עצרת לא יכול לחול ביום ששי, אין לזה משמעות. הפרשות הן 12 פרשות חומש בראשית ועוד 11 פרשות חומש שמות ויקהל ופקודי מחוברות, יוצא שקראו 22 שבתות עד ניסן ועוד שתי שבתות מגיעים בשבת הגדול (השבת שלפני פסח) לפרשת צו.

אם השנה כסדרה או שלמה, יש עוד יום אחד או יומיים. במקרה שראש השנה חל ביום חמישי, ופסח בראשון (שנת השא) יש שבת נוספת באמצע. במצב זה מפרידים את ויקהל מפקודי.

בשנה מעוברת, יש עוד 4 שבתות ו2 ימים. מפרידים את ויקהל מפקודי, ויש להוסיף עוד 3 פרשות שהם אחרי צו: שמיני, תזריע, מצורע. כך שבת הגדול היא פרשת מצורע. אם ראש השנה היה ביום חמישי, אז יש שבת אחת נוספת שזה גורם לפרשת אחרי מות להיות גם היא לפני פסח.

הפרשיות מפסח עד שבועות[עריכה]

בארץ ישראל, יש מפסח עד שבועות 43 יום שבדרך כלל הם 6 שבתות. אמנם אם פסח יוצא בשבת וגם מוצאי פסח בשבת יש שבת אחת נוספת.

הפרשות בשנה פשוטה הן שמיני, תזריע ומצורע (מחוברות), אחרי מות וקדושים, אמור, בהר ובחוקותי, במדבר. אם יש שבת נוספת (כשסימן הקביעות הכז) מפרידים את בהר ובחוקותי

בשנה מעוברת הפרשות הן בדרך כלל אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי, במדבר. אם יש שבת נוספת, או אם השבת שלפני פסח היתה פרשת אחרי מות, אז נשא יוצאת לפני שבועות.

בחו"ל תמיד יש 6 שבתות בין פסח לשבועות. לכן אם אחרי מות היתה אחרי פסח נשא תהיה אחרי שבועות. ורק אם אחרי מות היתה לפני פסח נשא לפני שבועות. בשנה פשוטה כל פרשות חומש ויקרא המתחברות מחוברות.

הפרשיות משבועות עד י"ז בתמוז[עריכה]

בא"י מספר הימים אחרי שבועות עד י"ז בתמוז כולל י"ז בתמוז הוא 41. אם י"ז בתמוז יוצא בשבת אז הצום נדחה ליום ראשון ולכן יוצא שתמיד יש 6 שבתות משבועות עד י"ז בתמוז. הפרשות הן נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חוקת, בלק. ואם נשא היתה לפני שבועות אז גם פינחס תהיה לפני י"ז בתמוז.

בחו"ל מספר הימים הוא 40, וייתכן שהיום הראשון (ז' סיוון) יצא בשבת. כך חסרה פרשה אחת. במקרה זה חוקת ובלק מחוברות.

הפרשיות מי"ז בתמוז עד תשעה באב[עריכה]

יש 3 שבועות בדיוק מי"ז בתמוז עד ט' באב, אם התאריך הוא בשבת הצום נדחה ליום ראשון. סך הכול יש 3 פרשות שהן בדרך כלל פינחס, מטות מסעי, דברים. אם פינחס היתה לפני י"ז בתמוז, אז מטות ומסעי נפרדות.

הפרשות מאחרי תשעה באב עד ראש השנה[עריכה]

יש 50 יום שבהם 7 שבתות מאחר שראש השנה לא יכול להיות במוצאי שבת לא תיתכן שבת נוספת. הפרשות הן ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ניצבים. לפעמים ניצבים מחוברת לוילך.

הפרשות מראש השנה עד סוכות[עריכה]

בין ראש השנה ליום כיפור יש תמיד שבת אחת. בין יום כיפור לסוכות יש 4 ימים, אם יום כיפור יוצא בשבת או ביום שני אז אין שבת בתוכם והפרשה שבין ראש השנה ליום כיפור היא האזינו, במקרה זה פרשת וילך מחוברת לפרשת ניצבים. אם ראש השנה היה ביום שני או שלישי ויום כיפור ברביעי או חמישי, אז יש שבת בין יום כיפור לסוכות, במקרה זה פרשת וילך היא בין ראש השנה ליום כיפור ופרשת האזינו בין יום כיפור לסוכות.

הפרק הקודם:
סימני קביעות השנה
סדר הפרשיות הפרק הבא:
תקופת שמואל