הלוח העברי/קביעת יום ראש השנה לפי המולד

מלבד חישוב המולדות בשביל המנהג להכריזם בבית הכנסת, התפקיד העיקרי של ידיעת המולד הוא בשביל קביעת ראש השנה. ראש השנה שהוא יום א' של חודש תשרי נקבע באמצעות המולד של חודש תשרי עם עוד כמה כללים נוספים, כל שאר ימי השנה תלויים בעצם בקביעת ראש השנה.

קביעה ביום המולד

בעיקרון ראש השנה אמור להיקבע באותו יום שבו חל המולד. כלומר שהנתון העיקרי של המולד הוא בעצם נתון היום (האות הראשונה) ואפילו אם נכנס רק חלק אחד ביום או שהמולד הוא ללא שעות וחלקים. אבל יש 4 דחיות שיפורטו להלן, ובגללן בעצם ברוב השנים (61%) ראש השנה לא ביום של המולד.

לא אד"ו ראש

אי אפשר לקבוע את ראש השנה בימים ראשון, רביעי, או שישי, אם המולד יוצא באחד מהימים הללו, ראש השנה נקבע ביום שלאחריו, למשל אם המולד היה ביום ראשון, ראש השנה יהיה ביום שני של מחרתו.

מולד זקן בל תדרוש

המושג "מולד זקן" מתייחס למולד ששהה זמן רב מדי ביום עד שהוא בא, כלומר שהוא בשעה מאוחרת ביום. הזמן שבו הוא נחשב מולד זקן הוא משעה י"ח בלא חלקים. כלומר אם המולד היה ב י"ז תתרע"ט הוא אינו מולד זקן אבל חלק אחד אחר כך, הוא מולד זקן.

אם המולד הזקן הוא בימי ג' ה' ז'. אז דחיית ראש השנה ביום תגרום לו להיות בימי אד"ו ולכן הוא נדחה ביום נוסף. כך ייתכן שבעצם ראש השנה הוא יומיים לאחר המולד.

ג' ט' ר"ד בפשוטה גרוֹש

אם המולד בשנה פשוטה בג' ט' ר"ד או אחריו הוא נדחה כאילו הוא מולד זקן, אף על פי שעדיין לא היגיע להיות מולד זקן. יש לציין ששנה שאחר כך המולד יהיה בז' י"ח שהוא באמת מולד זקן ונמצא שבשתי השנים ראש השנה יידחה ביומיים. בשנה של ג' ט' ר"ד ובשנה שאחריה.

כלל זה הוא רק בשנה פשוטה. כלומר שאין בה שני אדרים. אם היא מעוברת ראש השנה יהיה ביום שלישי כל זמן שלא היה המולד ג' י"ח. (וגם שנה שאחריה המולד יהיה בב' ו' תשצ"ג ולא יידחה).

ב' ט"ו תקפ"ט לאחר מעוברת מנע מלדרוש

כאשר השנה שעברה היתה מעוברת, קיים כלל דחייה נוסף, שבו גם אם המולד בב' ט"ו תקפ"ט (ושנה שלפניה המולד היה ג' י"ח), דוחים אותו כמולד זקן. כמובן כוח הדחייה היא רק ביום שני שאז נדחה המולד לשלישי, אבל אם המולד היה ביום שלישי הוא לא יידחה לחמישי עד שיהיה ג' ט' ר"ד.

הפרק הקודם: מולד אדם הראשון ומולד תוהו

קביעת יום ראש השנה לפי המולד

הפרק הבא: מספר הימים בחודשי השנה