מדריך לביות תוכים/עקרונות מנחים וסכנות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עקרונות מנחים[עריכה]

  • בניגוד לנו ולחיות המחמד שאנו מכירים, תוכים הם חיות נטרפות. הבדל מהותי זה, מקשה מאוד על היכולת שלנו להבין את צרכי התוכים. הצלחה בביות תוכים תלוייה מאוד ביכולת שלנו להבין את היצורים המופלאים הללו. הבדל נוסף: כלב מוכן לקבל את דומיננטיות האדם – תוכים לא.
  • גוזלים נקשרים לאנשים רגועים וצפויים בעלי ביטחון עצמי, המספקים להם הדרכה שיטתית ועיקבית ונוטעים בהם תחושה של ביטחון. לפני כל צעד שאתה עושה שאל את עצמך: האם הדבר יוביל לבניית אמון או להריסתו? זכור כי האמון שהתוכי נותן בך הוא תמיד על-תנאי. בכל יום עליך לזכות באמונו מחדש. קל בהרבה לאבד אמון מאשר לזכות בו. ללא אמון – הקשר אבוד!
  • טיפוח ביטחון עצמי: גוזל, כמו כל תינוק, זקוק לחיזוקים. דבר אליו ברכות. ספר לו כמה אתה שמח שהוא הגיע וכמה שאתה אוהב אותו. תן לו מחמאות. גלה מה הוא אוהב לאכול כדי שתוכל לתת לו צ'ופרים בשעת הצורך. דבר בקול רגוע ובוטח כדי להרגיעו ולפייסו אם אתה מזיז את הכלוב למשל. לא חשוב מה אתה אומר, הקול שלך ושפת הגוף שלך צריכים לשדר ביטחון ושקט נפשי. כך התוכי ידע שאפשר לסמוך עליך והוא יפתח נאמנות במקום חשדנות ופחד. כשאתה מחזיק את התוכי על אצבעך, סגור עם אגודלך על בהונות הציפור כדי לספק ביטחון נוסף. הישמר מתאונות. די שתפיל את התוכי בטעות פעם אחת כדי לאבד את אמונו.
  • מגע ושעשועי מגבת על בסיס קבוע חיוניים לשמירה על קשר רגשי עם התוכי. עליך להגיע למצב שבו תוכל ללטף את התוכי בכל חלקי גופו. הרגלת התוכי לשכיבה על הגב ולליטוף הבטן ופריסת הכנפיים, יועיל מאוד כאשר תצטרך לקצוץ את נוצות התעופה (ראה מגע ושעשועי מגבת).
  • הרגלה לשינויים: כדי למתן יצר טריטוריאלי ולפתח ביטחון עצמי חשוב מאוד להרגיל את התוכי לשינויים. בצע שינויים באופן עקבי ושיטתי במיקום הכלוב. הכר לתוכי את כל החדרים בבית. דאג שיבקר בכל חדר יום יום. צא איתו מהבית לטיולים קצרים וארוכים, לביקורים משפחתיים ולחופשות. הכר לו אנשים זרים. הכל באופן שיטתי, עקבי, ובזהירות רבה. השאר אותו לישון במקום שהוא מכיר אחת לחודש והבטח לו שלמחרת תבוא לאסוף אותו.
  • "עלה/רד": אמור "עלה", בכל פעם שאתה מבקש מהתוכי לעלות על אצבעך ו"רד" כדי להניחו. מטרת התרגול "עלה/רד" איננה השגת שליטה על התוכי אלא בניית קשרי אמון. כדי למנוע מצב בו התוכי נקשר לאדם מסויים ותוקף את השאר, על כל בני הבית לתרגל עם התוכי, לטובת כל הצדדים. התוכי זקוק לכל הלהקה שלו. אל תשכח לשבח ולהלל את התוכי שהסכים לעלות על אצבעך: "תוכי טוב!!!" (ראה "עלה/רד").
  • חברה: התוכי צריך להתקבל בבית כבן משפחה. יש לאפשר לתוכי לשהות מחוץ לכלוב, תחת השגחה צמודה, 4 שעות לפחות בכל יום. 30 דקות מתוכן יוקדשו לפעילות משותפת ו- 15 דקות לתרגול בחדר ניטרלי. אין לאפשר לתוכי לשוטט חופשי בבית. בכל פעם שהוא עוזב את הטריטוריה שסימנת עבורו – החזר אותו למקומו! ברך את התוכי לשלום כשאתה נכנס לחדר ו'להתראות' או 'ביי ביי' כשאתה יוצא. התייחס אליו כל הזמן. בדוק מה שלומו כל הזמן. אם הוא קורא לך מהחדר השני ענה לו. בטבע, כשבן להקה לא משיב כשקוראים לו, המשמעות היא, שהוא נטרף.
  • התנהגות: תוכים לא מבינים איסורים ועונשים ואין להם מידות מוסר כלשהם. לא תהיה להם תחושת אשמה כשיגרמו לנזק. אין בהם רוע או תוקפנות לשם תוקפנות. מושגי 'החטא ועונשו' הם מושגים מעולם בני האנוש וזרים לתוכים. אין לצעוק על התוכי, להכותו, לנזוף בו או להענישו בכל דרך שהיא!!! תחת זאת, יש לנסות להסיט את התוכי מהתנהגות שאיננה מקובלת עלינו ע"י פעולת הסחה מתוחכמת, ולעודד ולשבח התנהגות רצוייה ע"י מתן תשומת לב וצ'ופרים. במקרה של כישלון, יש להחזיר את התוכי לכלוב באדישות ובקרירות ללא נזיפה כלשהי. תן לתוכי לבחור בין התנהגות רצוייה לבין הפסקת האינטראקציה וחזרה לכלוב. כך הוא ילמד שמשתלם לו להתנהג בהתאם לכללים שלך (ראה חינוך והתנהגות).
  • אינטראקציה: תוכים לומדים מתוך אינטראקציה עם בני הלהקה ועל דרך של צפייה וחיקויי בני להקה בוגרים. ריבים וצעקות בבית ישפיעו לרעה על התוכי.
  • החזק את הציפור על אצבעך בשקט, 10 דקות בכל יום.
  • האכלה מהיד (במיוחד בבוקר או בערב) של מזון רך וחמים תורמת לחיזוק הקשר בכל גיל. נסה להאכיל בטאטה, תירס, אורז מלא (חום), לחם דגנים מחיטה מלאה וכו'.
  • הימנע מלנופף באצבעותיך אל מול מקור התוכי. אתה לא רוצה ללמד אותו לנשוך. לעולם אין לעשות דבר שיגרום לתוכי לנשוך או לפחד!
  • השתמש בשכל ישר. אם, למשל, אתה יודע שהתוכי אוהב לכרסם ריהוט, אל תניח אותו במקום שבו הוא יוכל לעשות זאת. איבוד עשתונות יתפרש ע"י התוכי כחולשה והוא עלול לנשוך. אם אתה חש שאינך מסוגל להתמודד בקור רוח עם המצב, עדיף שפשוט תעזוב את החדר.
  • סבלנות: אל תמהר. התקדם צעד אחר צעד. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. הסוד מאחורי כל הצלחה הוא: התמדה בביצוע הדברים הנכונים לאורך זמן. אנשים חלשי אופי או בעלי פתיל קצר לעולם לא ידעו עד כמה עמוק, מהנה ומרתק יכול להיות קשר עם תוכי.

סכנות[עריכה]

סכנות להרעלה, בריחה, פציעה, דריכה ותאונות שונות ומשונות אורבות לתוכים בבית. לכן, אין לאפשר שיטוט חופשי של התוכי בבית ויש להגביל את יכולת התעופה לדאייה בטוחה לקרקע ע"י קיצוץ נוצות הכנפיים. להלן גורמים שכיחים לתאונות:

  • דלתות וחלונות פתוחים. בריחה דרך חלון פתוח היא גורם המוות השכיח ביותר אך גם הנמנע ביותר. יש להגיף חלונות ולא לסמוך על קיצוץ נוצות התעופה.
  • מאוורר תיקרה, חוטי חשמל.
  • טפלון. סירים, מחבתות, תנורים ומוצרי חשמל המצופים בשכבת מגן, פולטים אדים רעילים בזמן החימום.
  • סירי בישול, כיריים לוהטות, תנור פועל עלולים להפוך למלכודות מוות עבור תוכים.
  • מיים עומדים הם סכנת טביעה: אסלה פתוחה, אמבטיה, אקווריום.
  • חומרים רעילים המצויים במתכות ובצבע כגון אבץ, עופרת ודיו. השתמש רק בפלדת אל-חלד.
  • מזון רעיל או מקולקל. (ראה פרק תזונה).
  • הסתבכות בחבלים וצעצועים.
  • חיות מחמד אחרות בבית.
  • חלק גדול מצמחי הבית רעילים לתוכים.
  • עשן סיגריות, אדי אקונומיקה, מדבירי יתושים וחרקים וספריים שונים.
  • הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה לתוכים אחרים.
  • חום יתר. חשיפה ממושכת לשמש בימי הקיץ עלולה לגרום למוות. יש לספק מקלחת לקרור התוכי ומקום מוצל. אין להשאיר תוכי בתוך רכב.
  • שינה משותפת עם התוכי עלולה להסתיים בתאונה.
  • מסוכן ולא מומלץ לקחת תוכי החוצה, אפילו אם הוא בכלוב. ארע מקרה שבו עוף דורס חטף כלוב והמריא איתו אל על... נחשים, כלבים וחתולים עלולים לשים קץ לחיי התוכי שלך, אפילו הוא בתוך כלוב. כאשר התוכי חופשי הסכנות גדולות הרבה יותר.

לקישור בנושא: [1].

הפרק הקודם:
ההתחלה וסוגי תוכים
עקרונות מנחים וסכנות הפרק הבא:
תהליך רכישת גוזל