התפתחות השפה מצלילי טבע - תולדות מלים ומקורות הצלילים - מימי האדם הקדמון ועד ימינו (מאמר המתעדכן תדיר)

רקע

מלים שונות נודדות ועוברות משפה אנושית לשפה אנושית, וניתן לעניות דעתי לנסות למצוא את המקור הצלילי העתיק מראשית האנושות והתקשורת המדוברת, שעברה דרך השפות השונות. כמו כן אפשר להסביר את התפתחותם המשנית של מלים שהתרחקו מהצליל המקורי או המשמעות הקשורה אליה.

השערות בלשניות שאין להן אישוש מדעי ובעיקר לא עידות היסטורית כתובה, ושלכל היותר באות מתחושת בטן (השערת כרס), נהוג לכנות בזלזול רב אטימולוגיה עממית, מושג שפירושו הבנה שגויה של השתלשלות מילה ומקורה, ובהתאם נוצרות שגיאות מחקריות נוספות בחקר הלשון.

בדרך כלל השערה מקבלת את הכינוי אטימולוגיה עממית כשהיא דנה במקרה בו יש מידע מתועד על נדידת מלים ויצירת מלים ממקור שונה לחלוטין מזה שהאטימולוג החובב שיער ותאר.

אבל אני רוצה לשכנע אתכם כאן שיש הרבה מלים שהמקור הצלילי שלהם הוא פשוט ואפילו ברור, ולהראות לכם שההסבר הזה סביר מאוד.

סוגי אישוש למקור צלילי של מילים: ישנם דרכים אחדות שבהן ניתן לאשש ולאמת את נכונות הטענה על מקורן הצלילי של המילים בהם נדון:

מילים המתארים קולות:

קשר ברור וישיר: אין ספק שמילים אלו נובעות מהצליל שהן אמורות להביע. קל להראות שמהן נגזרות מילים נוספות.

בעבוע של מים - ומכאן נביעה, מבע והבעה, ופעפוע.

חירחר - ומכאן גם נחר, חרון אף, חרה אפו, גרון.

ודומה לו: רחרח - ומכאן רוח חיים, ריח, סרחון.

פחפוח - הפחה ונפיחה, פחם (המילה המקראית למכשיר המפיח רוח לליבוי אש) ופיח.

צפצוף, ציף - ומכאן ציוץ, ציפור, צפירה, (באנגלית chirp, וגם bird) וצפרדע שסוף שמו נשמע כמו ציוץ קולו, ובארמית צפרא מזכירה את שירת הציפורים של הבוקר.

אנפף (המבוטא עם פ רפה אִנְףֵף) - ומכאן אנף (חרון אף), והאיבר אף (ובערבית אַנף - אנפית).

שמות אברי גוף וקולותיהם:

סבירות: סביר שאברי גוף רבים קרויים על שם הקולות המופקים מהם, כמו "אף" (אנף בשפות שמיות אחרות), או "פֶּה",

או על שם פעולות שנעשות עם אברי גוף אלו, המתוארים במילים שיש בהם את צלצול הצליל המתאים, כמו כף (פ דגושה, צליל התיפוף של מחיאת כף), ואצבע (צבע - מצליל נקישת האצבעות, באנגלית snap) או מצליל הטביעה הטבילה והבעבוע בשעת הכנסת האצבע למים (טְּבַּע - בהיגוי גרוני), או ירך וברך - מצליל החיכוך (חיכוך - מילת פעולה שמקורה צלילי בבירור).

חיזוק הטענה משפות נוספות: נוכל לחזק את טענותינו אם נמצא תיאור דומה של אברי הגוף והפעולות הנעשות בהם בשפות שונות, ביחוד אם נמצא מלים דומות בצליליהם בשפות שרחוקות זו מזו.

צליל הגיוני: כך גם אם נגלה דמיון צלילי הגיוני בבסיס מלים שקשורות לצליל, והדבר מסתבר.

לדוגמא: קולות שריקת הרוח והאויר במילים: נשב, נשף, נשם, נשיפה, נשימה, הפחה, רוח, ריח, נח, נחר.

תיאורי קולות: וכך גם אם נמצא תיאורי קולות מופקים שאינם מלים.

למשל: "ווף ווף!" הוא קול הנביחה המתואר בעברית "האו האו!", שהפך עם הזמן והקושי לבטא וּוַ לצורת "הב הב!"

קולות נחירה שמסומנים בספרי איורונים (קומיקס) בצורת Zzzzzz ובעברית חחחחחחחחחח.
קולות צחוק באנגלית ha ha ובעברית בעקבות הרוסית חה חה.
ישנם קולות שבעבר (ולפעמים גם כיום בקהילות שונות) הושמעו בצורה שונה, למשל צהלולי שמחה "לולולו" הנשמעים כמו יללות שהשתמרו במילים כמו הלל הוללוּת והללויה ובמילה מחול. גם המילה יללה מגיעה מתיאור קולי. וכך גם יבבה.

צלילי מילים

/מילים קדומות עד, עוד, עוגה, כל, את, תם, עם, על, אֶל, חם, קר, בוא, לך, לא, כן, די.

/נשימה - אברי הנשימה, קולות מהפה ומהאף, הרוח והריח והנפיחה, כיח וליחה, והמילים הנובעות מהם.
/שיר - קולות השריקה הזמר והריקוד ומילים שנובעות מקולות אלו
/רגש - רעד כעס ופחד, שמחה עידוד, צחוק ולוצצות, עצב ובכי
/אש - אש להבה בערה והפחה, עשן ולהט - צלילי האש ויצירתה בידי אדם.
/מים גשם וקור - מעיין, נחל, ים, אגם, נביעה, דלי, דלף וגמיעה. גשם וברד, קרח וקור, רוח
/הפקה - הפקה וגם פקק. קולות פוצצים
/הליכה - צלילי הצעידה ומילים שנובעות מהם. הלך וברח ועוד.
/ארץ אדמה ועפר - עפר, ערבה, אפר, חצץ, חצר, חדר, בוץ, מרבץ, מדבר.
/עיר - עיר וקיר, קריה, גדר, גבול, ג'בל, גבעה והר
/עד מועד וועד - עד עם עדות, ועדה, מועד, עת והד, וגם יעד.
/חוש - צלילי החיכוך של היש הממשי: מישוש, ממש, יש וחש, ומח נמוח.
/מים - גמיעה, בעבוע, מבוע, מעיין, נהר, נחל, בור, באר.
/גשם - מטר, טל, דלף, דלי, קור, קרח, ענן, ערפל, זרם, נזל.
/זרע - זרע, זרוע, גרעין, גורן, גלעין, גרגר, גלגל, הזן, מזון, זין (ראו להלן /לחם ומלחמה)

השערות פחות מובהקות

/לחם ומלחמה לחם, פלח, חתך, קטע, שחט, חרב, חרף, הרג, קרב, נשק, פגע, פגש.
/קם וכן - קם, כן, היכן, הוכן, יצב, עמד
/ישר - שוּר, שורה, ישר, שוֹר, שיר,

אוצר מילים

בחלק זה אפשר לחפש ולמצוא היכן דיברנו על מילה מסויימת והתקשרותה לנושא או למלים אחרות וביטויים.

/נשימה. עיצורים: פֿ כֿ ח ש ס, נ ל מ ר, תֿ' תּ ט.
מילים: אנוש, איש, נשם, נשמה, נָפח, נֶפח, נבח, נשב, נשף, חשף (שיניים), חופש, נח, מנוחה, הפיח, פיח, מפוח, פחם, כחכוח, cough - כוף כוך כוח גח, גחך, חיך, התחנחן, התחנן, מצא חן, נחר, נחרה, חרחר, הרהר, שחרר, חרון אף, חרה, חרון, חריון, חור, חרף, גדף, ליחה, לח, שֶׁלח, שחט, שׂלחטר slaughter, סחט, שפך, חתך, פלח, שֶלח, חיך, אף, אנף, nose נוז, נזם, פה, שפה, ליפּ lip, גרון, תרוט throat, ריח, רוח, שחר, שחרית, שחור, חי, חיים, נח מנוחה, מונח, שכן, שכב.
קולות מושמעים: בערבית קוּל (דָּבֵּר) בשפות גרמניות שפרך או ספיק, וראו /עד מועד וועד, הדהוד, עדה, מועד, עת, דיבור ברבור. וראו /רגש על רעד, צחוק וצעקה, יגון, ועוד.

/אש עיצורים: נ מ, ש ט, א ע ה, בֿ פֿ ח:
מילים: להבה, להב, פלם flame, התלהבות, להט, הוט hot, ליכט light, בער, בערה, פיר fire, נר, נור, אוּר, אור, פיח, פחם (מכשיר הפחה מקראי), הפחה, נָפח, נֶפח, עשן, כבשן, נשף, שפשף, גחל, סיר (שיח הסירה הקוצנית), שׂיח

/מים גשם וקור עיצורים: מ נ י, ב ר, ד ט, ג ח כֿ ק ע
מילים: מבוע, נביעה, בעבוע, פעפוע, הפק, בועה, מעיין, עין, דמע, דלי, דלף, דריפ drip, באר, נהר, נחל. (הקשר המבריק בין אור לנהר ויאור),

קר, ברד, רעד, חיתת, מטר, קטר, סער, רטט, גשם, ענן, עין, מעיין, עב.

/כל עיצורים: כ ל:
מילים: הכלה, כולל, כילוי, מיכל, חלחול, all

/לחם ומלחמה עיצורים : שחַ שלַ פֿלַ פַרַ ח קר בֿ:
מילים: לחם, מלח, שלח, פלח, פרס, חתך, קטע, שחט, חֶרב, החריב, חרף, הרג, קרב, נשק, פגע, פגש, החריב, חורף, חורבן, הרף, עזב, כזב, הדף, חטף, קטף, שבר (בְּרֵייק), להב, חלף, שלף, סכין, סכנה, מסכן. פגש: פגע, נגע, השיק, נישק, נֶשק, שוועה, הושיע, שעיה, ישועה, קשקש, קשׂקשׂים, שריון, הך, מכה, (בּאנג, גונג, האק והאקר), הרביץ. בלעז: פצץ, פּאץ', קְרַֿש)

/מות עיצורים: מ ו תֿ דּ -
מילים: מת, מוות, (שפות גרמניות: טוֹט, דֶתֿ') מוטט. מתים (מקראית: ערים, אכדית: אנשים), תם, דם, אדם, אדמה, אדום, דמם (דממה).

קבר. עיצורים ח ק בֿ פֿ ר :
מילים: בור, קבר, חפר, פיר, (עבר?, שבר?)

/סוף והוספה. עיצורים: ס פֿ
מילים: סוף, סף, נוסף, מוסף, תוף. וראו /קצר וקץ

/קצר וקץ. עיצורים: ק צ:
מילים: קיץ, קציר, קצר, קיצור, קץ, קוץ, קצץ, קציצה

/רגש. עיצורים: י ע ר ח ד צ. מלים:

רעד, כעס, פחד, חשש, רגש, רחש, געש.
שמח, עידוד, צחק, גיחך (חיך), חייך, חוכא, לץ, התלוצץ, ליצן, יש, ששון, שׂשׂ ישׂושׂ, כן, אכן. הלל, הולל, בדח. ובלעז הומור.
- מלים לועזיות לשחוק: שחוק - הומור. לעג מר - אירוניה. חיקוי נלעג - פרודיה. עוקצנות ארסית - סרקזם. ליצנות מטופשת - סלפסטיק. התחכמות חודרנית ומלוטשת - הומור יבש. משחקי מלים - אינואנדו. עומד לו - סטנדאפ. בדיחה עצובה - פוליטיקה.
עצב, עצבים, צעק, צער, שתק, שקט, יללה, יבבה, צעף, יגון, ניגון, המיה
קולות צער וכאב: הגיון, בכי, נהי, דמע, עין, יגון, הגיון, ניגון, צליל נוגה, הגה, הגות, ניגון, המה מלשון המיה.
במקרא: נהי, הי, הוי, אבוי, אח. גרמנית: וויין, אנגלית: קריי, כאב, והשמעתו: אֿי, בגרמנית אויך, ובאנגלית אאוץ'. ביידיש: אוי ווי.

בדיחה (אולי בהרצאה של המורה לתולדות הלשון במכללת עציון):

/שיר. עיצורים: ש ר זמ רנ תפּ.
מילים: שר, שרק, צפר, צפרא, שירה, שתק, שקט, נגן, זמר, רן ורנן, כנר, ורחוק יותר: רקד, תּוף, מחול, מחוג, עוגה, עגול. ראו /עד מועד וועד

/מילים קדומות - עיצורים: ח ע ד ל א. מילים:

עד, עוד, הד, עוגה, כל, את, תם, עם, על, אֶל, בין.
חי, בית, גן, מים, עין, יין, רוח, ריח, שיש, פיח, טח, סך, רך.
קר, חם, בא, לך, שוב, תור, רוץ, חד, ער, קום, שֵׁב, שיר, עיר, קיר, בור, הך, תוף, חף, גר, זר.
לא, כן, פן, אך, צוו, מה, מי, אֵי, אִם, פֹּה, שָׁם.
לי, לך, לו, את, אב, אם, טף, סב, אָתְּ, הוא, היא, הם, הן, אני.
גוף, אף, פה, עין, יד, כף, לוע, שן, גב, גרון, רגל, ירך, מש, חש.
אור, אש, נר, פיח

ועוד הרבה. להשלים!

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.