בגרות בעברית/שאלון א/תחביר

מבנה הבחינה[עריכה]

בפרק זה ארבע שאלות. השאלות יהיו מהצורות הבאות:

סוג המשפט וחלקי המשפט[עריכה]

בפרק זה תישאלו על:

סוג המשפט: בשאלה מסוג זה תידרשו להעתיק את המשפט או את מספרו, ולציין את סוגו התחבירי: "משפט פשוט", "משפט מאוחה" או "משפט מורכב".
חלקי המשפט: בשאלה מסוג זה תידרשו לתחום את חלקי המשפט הנתון. אם הוא משפט מאוחה - לתחום את איבריו, ואם הוא משפט מורכב - לתחום את הפסוקית.

מושגים למקטע זה: משפט פשוט, משפט מאוחה, משפט מורכב.
עזרים למקטע זה: במשפט שמופיע בו מילת שיעבוד (מילת שיעבוד נפוצה היא "ש...") - הוא משפט מורכב, משפט שיש בו פסיק ולאחריו מילת איחוי (מילת איחוי נפוצה היא "ו' החיבור") - הוא משפט מאוחה, משפט שאין בו לא מילת שיעבוד ולא מילת איחוי - הוא גם משפט שיש בו רק נשוא אחד - זה הוא משפט פשוט.
שאלות לדוגמה: שאלה 17 א, שאלה 16 א, שאלה 17 ב. שאלה 17 א, שאלה 19 א, שאלה 15 א, שאלה 16 א, ג, שאלה 17 א 1-2.

קשר לוגי[עריכה]

בשאלה מסוג זה תידרשו לזהות את הקשר הלוגי המחבר בין שני חלקי המשפט, (בין שני איברי המשפט המאוחה או בין הפסוקית למשפט העיקרי במשפט המורכב). במבחן תתבקשו לציין את סוג הקשר הלוגי המחבר בין שני חלקי כל משפט או מספר המשפטים. כמו כן תתבקשו בנוסף להעתיק את מילת הקישור שבכל משפט.

מילות הקישור יכולים להיות מהסוגים הבאים: קשר של תכלית ומטרה, קשר של סיבה ותוצאה, קשר של ויתור, קשר של ניגוד, קשר של תנאי, קשר של תיאור זמן, קשר של תיראור מקום, קשר של תיאור אופן, קשר של תיאור מצב, קשר של הוספה, קשר של ברירה.

מושגים לפרק זה: מילות איחוי, מילות שיעבוד.
שאלות לדוגמה: שאלה 18 א, שאלה 17 א, שאלה 16 ב, שאלה 17 ב,

המילים במשפט[עריכה]

בשאלות מסוג זה תידרשו לציין את תפקידם התחבירי של מילים מסויימות במשפט. התפקידים התחבירים יהיו מהרשימה הבאה: "נושא", "נשוא", "משלים שם" (לוואי) ו"משלים פועל". (לא תידרשו לציין את סוגו של משלים הפועל, כמו: מושא ותיאור לסוגיו השונים)

שאלה נוספת בעניין זה, תהיה מהצורה הבאה. בבחינה יובא משפט עם מספר דרכים לחיתום ולציון חלקיו התחומים, כאשר יש להעתיק את הדרך הנכונה מביניהם.

מושגים למקטע זה: נושא, נשוא, משלים שם, משלים פועל.
שאלות לדוגמה: שאלה 17 ב, שאלה 20 א, שאלה 16 ב, שאלה 18 א, שאלה 16 א, שאלה 19 ב,

מקום המילה במשפט[עריכה]

בשאלה מסוג זה בבחינה יובאו שני משפטים שההבדל ביניהם הוא במיקומה של אחת המילים, ותידרשו לתאר את המשמעות השונה שנוצרת ממיקומה של המילה בכל אחד משני המשפטים.

שאלות לדוגמה: שאלה 18 ב, שאלה 18 א,

צירופי סמיכות ותואר השם[עריכה]

בשאלת תחביר מסוג זה תידרשו לזהות במשפט נתון את צירופי הסמיכות ו/או את השם ותוארו המופיעים במשפט.

בשאלת שיחבור מסוג זה תידרשו להמיר צמד מילים שהם צירוף סמיכות לשם ותוארו, או להיפך - להמיר צמד מילים שהם שם ותוארו לצירוף סמיכות. שאלה נוספת שיכולה להיות היא לציין את צורת הריבוי של צירוף סמיכות נתון.