לדלג לתוכן

מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הגדרת הפונקציה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

פונקציה, קלט ופלט

[עריכה]

פונקציה מבטאת את היחס שיש בין שתי קבוצות בעלות איברים: בין איבר  x לבין איבר  y.

קבוצה היא אוסף של איברים. לרב האיברים הם מספרים אך היא יכולה להיות מורכבת גם מפרטים אחרים.

דוגמה לפונקציה: הפונקציה  y=x+2 מציגה את הקשר בין  x ל- y, לפיו - y גדול מ- x ב- 2.

הקבוצה הראשונה נקראת קלט כי היא קולטת את המספרים (ערכי ה- x).
הקבוצה השניה נקראת פלט כי היא פולטת את הערכים המתקבלים (נקראים ערכי  y) של x בהתאם להגדרת הפונקציה .

פונקציות ממשיות הן פונקציות המייצגות יחס בין מספרים ממשיים כלומר פונקציה שהאיבר xשלהם הינו x∈ℝ [המספר x שייך (∈) למספרים ממשיים (ℝ)].

תחום וטווח של פונקציה

[עריכה]

בחלק זה נגדיר מה הם התנאים המחייבים שיהיו קיימים בין שתי קבוצות בכדי שהיא תחשב פונקציה.

כאמור כל פונקציה מקשרת לפחות בין שתי קבוצות של מספרים :

  1. התחום (מבוטא באמצעות x) - קבוצת המספרים שהפונקציה יכולה לקבל.
    תחום של פונקציה מגדיר את תחום ההגדרה של פונקציה. תחום ההגדרה של פונקציה הוא כל המספרים שהמשתנה x יכול לקבל (דהינו הפונקציה מחזירה עבור משתנה זה ערך). דוגמה: הפונקציה y=2xx−1 היא פונקציה רציונלית (פונקציה המייצג יחסר של שבר). מאחר שהמכנה של השבר אינו יכול להיות שווה לאפס אז תחום ההגדרה של פונקציה חייב להיות שהמשתנה x יהיה שונה מx≠1.
  2. הטווח (מבוטא באמצעות y) - קבוצה שמכילה את המספרים שהפונקציה יכולה להחזיר.

לא כל יחס בין  x ל- y מייצג פונקציה. על מנת שיחס בין שני איברים יחשב פונקציה יש לקיים את היחס לפי הגדרת הפונקציה.

הגדרת הפונקציה: בהינתן קבוצת מספרים, פונקציה היא כלל (תנאי) שמתאים לכל איבר בקבוצת התחום איבר אחד ויחיד מקבוצת הטווח. במילים אחרות, עבור כל ערך של  x (תחום) קיים ערך  y (טווח) אחד ויחיד בלבד אותו הפונקציה מחזירה. לא יהיו שני ערכי  y עבור אותו  x.  

כלל ההתאמה של הפונקציה - עבור כל ערך של  x (תחום) קיים ערך  y (טווח) אחד ויחיד בלבד אותו הפונקציה מחזירה.

כלל ההתאמה

[עריכה]

הפונקציה מקיימת את כלל התאמה. לפי כלל ההתאמה אנו יודעים את היחס בין שני איברים של הפונקציה ויודעים איך לייצג את הפונקציה. ניתן לייצג פונקציה במספר דרכים.

פונקציה פשוטה ( y=f(x))

[עריכה]

דרך ההצגה פשוטה (בהצגה זו נקראת הפונקציה - פונקציה פשוטה) היא באמצעות משוואה  y=f(x). כאשר צד שמאל של המשוואה מציג את סימון הפונקציה עליו נרחיב תחת הכותר פונקציה מורכבת. בצד ימין מוצג כלל ההתאמה. דוגמה:  y=2x.

דרך הצגה זו מתאימה לתיאור של הגדרת פונקציה (שניה) כפי שהיא מוגדרת בספר של בני גורן[1] בו המשתנה y הוא פונקציה של המשתנה הבלתי תלוי x אם מקיימים את כלל התאמה.

בצורת סימון זו נהוג לחשוב על  y כעל משתנה כמו  x. להבדיל מ- x, ערכו של  y לא נבחר בצורה שרירותית אלא הוא תלוי בערכו של  x (כלומר הוא תוצר, פלט). מסיבה זו נהוג לכנות את  x כמשתנה הבלתי תלוי (ארגומנט) ואת  y המשתנה התלוי.

פונקציה מורכבת

[עריכה]

הרכבת פונקציה מדמה לפונקציה המורכבת משלושה קבוצות:

  1. קבוצת הקלט - קבוצה הקולטת בתוכה את האיברים.
  2. קבוצה אמצעית - קבוצה אשר קולטת אברים מקבוצה ראשונה ומבצעת עליהם פעולה משנית.
  3. קבוצת הפלט - הקבוצה הפולט את האיברים לאחר ביצוע "פקודת הפונקציה".

בדרך כלל, בפונקציות מורכבות יותר, נהוג לרשום במקום  y את האות  f (קיצור למילה "פונקציה באנגלית - function). ההופעה של  x בסוגריים פירושה שהפונקציה  f פועלת על המשתנה  x.

ניתן להחליף את  f בכל אות שרוצים. בדרך כלל נעזרים באותיות  g ו- h

דרך נוספת מקובלת, היא להוסיף מספר לפונקציה, הרשום בקטן ליד שמה:  f1(x),f2(x),f3(x). למספר המוקטן קוראים "האינדקס של f".

פעולות החשבון בין פונקציות

[עריכה]

בין פונקציות שונות ניתן להגדיר את פעולות החשבון :

  • פונקצית סכום - חיבור y=f(x)+g(x)
  • חיסור y=f(x)−g(x)
  • כפל y=f(x)∗g(x)
  • חילוק y=f(x)g(x)  g(x)≠0 או y=g(x)f(x)  f(x)≠0

תחום ההגדרה של פונקציות מורכבות הוא תחום ההגדרה של כל אחת הפונקציות מהפונקציות מהם מורכבת הפונקציה המורכבת.

דוגמה: אם הפונקציה y=1x+22x מורכבת מ1x ומ22x אז תחום ההגדרה הפונקציה המורכבת y=1x+22x הוא איחוד תחומי ההגדרה של הפונקציות 1x ו-22x (דהיינו x≠0)

  1. ^ בני גורן, אלגברה 4 ו-5 יחידות לימוד, לתלמידי בתי ספר תיכונים במגמות הביולוגית והריאלית לנבחנים חיצוניים ללומדים במכינות האוניברסיטאיות למתכונננים לבחינות כניסה לטכניון ולאוניברסיטה, עמ' 15