מדריך לחייל ולמתגייס/עתודה אקדמית
עתודה אקדמית היא מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים על תיכוניים ולממש את השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא.
בישראל, העתודה האקדמית היא תוכנית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי הכשרה על תיכונית (הנדסאי, אחות, מורה, תואר אקדמי) במקצועות הנחוצים לצבא.
גיל הגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרוב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים של פעילותו זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים ועורכי דין. למטרה זו, קיים מסלול העתודה האקדמית.
המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו.
המסלול
[עריכה]העתודאי מתחיל את מסלול העתודה בשנת הלימודים העוקבת לסיום לימודיו בבית הספר התיכון. תחילה, במקום להיכנס לשירות פעיל, יוצא העתודאי לדחיית שירות (דח"ש) לצורך לימודיו האקדמיים. עם סיום לימודיו חוזר העתודאי לשירות פעיל, יוצא לקורס קצינים או משובץ ביחידתו בתור קצין מקצועי אקדמי ומשלים את שירותו הסדיר.
במהלך דחיית השירות פטור העתודאי מרוב החובות של חייל בשירות סדיר. חלות עליו מספר מגבלות הקשורות להתחייבותו להשלים את התואר וכן מחויבותו לשירות סדיר שלא נפרעה עדיין. מגבלות אלה כוללות, בין היתר, קשיים מסוימים לצאת לחו"ל וכן מגבלות הקשורות ללימודיו האקדמיים של העתודאי. משום שהתחייב ללימודים מסוימים אינו יכול לשנות את מסלול לימודיו ללא אישור וכן הוא מחויב לסף ציונים מסוים הנקבע על ידי הצבא. זכויותיו האזרחיות של העתודאי, שאינן ניתנות למשרתים בשירות סדיר, כוללות למשל את זכותו לעבוד במהלך דחיית השירות.
למרות זאת, הצבא אינו מנתק קשר עם העתודאי ובזמני הפסקת הלימודים, בייחוד בחופשות הקיץ, מחזיר אותו לשירות לצרכים שונים: אימונים צבאיים כגון טירונות, תעסוקה מבצעית ופעילויות נוספות.
כתנאי כניסה למסלול חותמים המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) על חוזה מפורט המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם. בכלל זה התחייבות לשירות קבע של שלוש שנים (כתמורה לשיבוץ במקצוע הנלמד). החל משנת 2003, נשים המתקבלות למסלול מתחייבות לשירות חובה של שלוש שנים, בדומה לגברים.
יוצאים מן הכלל לתנאים אלו הם העתודאים אשר משלימים תואר ד"ר לרפואה (M.D.) או לרפואת שיניים (DMD). אלו, בשל משך הזמן הרב הנדרש להשלמת התואר, מתחייבים לעסוק במקצועם בשירות קבע של שנתיים בלבד.
במרבית התכניות של העתודה האקדמית נערכים הלימודים במסגרת מסלולי הלימוד הרגילים הקיימים באוניברסיטאות, ללא מעורבות של הצבא בקביעת תוכנית הלימודים.
דרישות הקבלה
[עריכה]המלש"בים המעוניינים להצטרף לתוכנית נדרשים לעבור שני שלבי מיון:
- בשלב הראשון נבחנים המועמדים על פי קריטריון הקב"א, הצד"כ, והדפ"ר - נתוני פתיחה צבאיים חסויים המתקבלים מהצו הראשון. הדרישות המינימליות בשלב זה כמעט שאינן משתנות עם הזמן ועומדות על קב"א 52 לפחות, צד"כ 17 לפחות, ודפ"ר 60 ומעלה. דרישות אלה עומדות בקנה אחד עם הדרישה למדרג קצונה 1. כמו כן מסוננים, באופן אוטומטי, מועמדים שאינם עומדים בציון סף פסיכומטרי של 590 או ציון סף פסיכומטרי שנקבע מראש לכל מסלול לימודים. כלומר, אם מועמד נרשם למסלול לימודים מסוים ואינו עומד בציון הסף הפסיכומטרי שקבע מדור עתודות ושוחרים (מדור בענף קד"צ של מנהל הגיוס) למקצוע - לא יוכל המועמד להמשיך ולהתמיין למקצוע זה.
- בשלב השני המועמדים נדרשים לעמוד, באופן בלתי תלוי, גם בדרישות הקבלה למקצוע הנבחר במוסד האקדמי המאושר על ידי הצבא שאליו הגישו מועמדות. בנוסף עוברים המועמדים מבחנים אישיותיים-פסיכולוגיים במכון התאמה תעסוקתית אזרחי, שנבחר על ידי צה"ל. לבסוף משקלל הצבא את הציון הפסיכומטרי, הדירוג הצבאי וציוניהם האישיותיים-פסיכולוגיים של המועמדים לכדי ציון אחיד, ובעלי הציונים הגבוהים מבין המועמדים מתקבלים לתוכנית.
הטבות ותנאי השירות
[עריכה]נכון לשנת 2008, צה"ל משתתף חלקית במימון שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה ומבטיח מספר הטבות בתנאי השירות:
- במסגרת תוכנית עתידים - בתת-תוכנית "עתידים לצבא", אליה מתקבלים מלש"בים מהפריפריה, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, וכלל העומדים בקריטריונים הסוציו-אקונומיים של התוכנית, ניתן מחשב נייד, נבחנת הזכאות למלגת קיום חודשית וכן ניתנות הטבות נוספות.
- עתודאים לרפואה ורפואת שיניים זכאים לקבל מצה"ל השתתפות כספית בשכר הדירה או המעונות, החל משנת לימודיהם הרביעית. גובה ההשתתפות נקבע לפי מחירו של מקום במעונות של האוניברסיטה בה לומד העתודאי.
- שכר העתודאים במהלך שירות החובה גבוה משכר חיילי חובה שאינם עתודאים ביחידות עורפיות (בזכות התואר הראשון ודרגות הקצונה), אם כי נמוך מעט משכר חיילים קרביים. רופאים המשרתים ביחידות שדה זוכים אף ל"מענק רופאים" מיוחד, אשר מעלה את שכרם במהלך שירות החובה לרמה של שכר המינימום במשק.
- במקרה של אי-שיבוץ במקצוע שנלמד – שחרור מלא משירות הקבע (הגדרת השיבוץ במקצוע שמורה אך ורק לגורמים המוסמכים בצה"ל, ולכן לרוב לא משוחרר העתודאי משירות קבע).
- בפני העתודאים קיימת האפשרות להתנדב ליחידות שדה מובחרות (יחידות התנדבות בלבד), כגון קורס טיס, קורס חובלים וסיירות. לעתודאים שעברו קורס קצינים ניתנת האפשרות להתנדב רק לקורס טיס וקורס חובלים.
לרוב נשלח העתודאי לקורס קצינים בסמוך לחזרתו לשירות, ומקבל בתומו דרגת סגן. עתודאים המודחים מקורס קצינים, או נשלחים אליו באיחור, משובצים ביחידתם ומקבלים את דרגת הקמ"א (קצין מקצועי אקדמאי), או דרגה מקבילה לה כגון: קר"פ (קצין רפואה) או קמ"ש (קצין משפטים). עתודאי העובר את קורס הקצינים רק בשנות שירות הקבע שלו (לאחר קבלתו את דרגת הקא"ב) יקבל בתומו דרגת סרן.
הקשר לצבא במהלך הלימודים
[עריכה]הקשר לצבא מנוהל כולו במסגרת תוכנית "גביש", המנוהלת על ידי מדור עתודה אקדמית במיטב, שמטרתה הידוק הקשר בין העתודאי לצבא בזמן דחיית השירות. התוכנית, שטרם יושמה במלואה, אמורה לכלול:
- טירונות רובאי 02 בקיץ הראשון ללימודים (לעתים בקיץ השני או לפני תחילת הלימודים למתחילים לימודיהם בסמסטר אביב)
- מעקבים אקדמיים לבדיקת תקינות אקדמית והתקדמות סבירה בתואר (בעיקר בשנה א')
- תעסוקה מבצעית של כ-25 יום, בקיץ העוקב לקיץ שבו ביצעו העתודאים טירונות (לבנים בלבד)
- סדרת חילות במהלכה נפגשים החוזרים לשירות עם אפשרויות השיבוץ שלהם
- סדנת מיטב - במהלכה לומדים החוזרים לשירות כיצד לנסח קורות חיים לצבא
- "ינשוף" - מידעון המגיע אחת לרבעון לבתי העתודאים ומספק חדשות ועדכונים
- כנס קמפוס - כנס מקצועי לשנים א'-ב', הכולל מפגש עם אנשי מדור עתודה
- שח"ר (שיבוץ וחזרה לשירות) מוקדם - קבלת תוצאות השיבוץ חצי שנה לפני תאריך השח"ר [כרגע זה עומד על 1-3 חודשים לפני תאריך השח"ר]
תכניות לימודים אקדמיות ייחודיות
[עריכה]תוכנית פסגות
[עריכה]
מטרתה של תוכנית פסגות היא להכשיר ולשבץ חיילים צעירים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון.
העתודאים בתוכנית לומדים באחד משני מסלולים האורכים ארבע שנים:
- מסלול הנדסת תכנה: נפתח ב-2007. כולל תואר ראשון בהנדסת תכנה ותואר שני במדעי המחשב (למעט התיזה) בטכניון בחיפה.
- מסלול הנדסת חשמל-פיזיקה: תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ובפיזיקה בטכניון בחיפה או באוניברסיטת תל אביב.
על מנת להתקבל לתוכנית יש צורך בנתונים אישיים ולימודיים גבוהים במיוחד. הקבלה היא על סמך סכם של הטכניון, ציון פסיכומטרי, מבדקים פסיכולוגיים ואישיותיים וראיון קבלה.
מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרשים מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית - כיום הרף התחתון להישארות בתוכנית עומד על ממוצע הגבוה מ-85.
הטבות מיוחדות לחברים בתוכנית:
- זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק פסגות.
- סטודנטים בתוכנית הלומדים בטכניון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
- פעילויות העשרה שונות, כגון הרצאות של קצינים בכירים, ביקורים במוסדות מחקר שונים וטיולים.
פעילות צבאית, נוספת לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית:
- בחופשת הקיץ הראשונה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "מורשת וערכים", אשר מטרתה היא לגבש את חברי התוכנית ולהעשיר את ידע החניכים בערכי צה"ל והמדינה.
- בחופשת הקיץ השנייה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "צה"ל וטכנולוגיה", אשר מטרתה היא חשיפה ראשונית לצה"ל ולמקומה של הטכנולוגיה במערכת הביטחון.
- בחופשת הקיץ השלישית מועברת לחניכים בתוכנית 2 סדרות שונות:
לחניכי הנדסת תוכנה: קורס הת"מ (הכשרת תוכנה מתקדמת), קורס שנבנה על ידי היחידות אליהם מיועדים החניכים על מנת להעביר נושאים טכנולוגיים שעליהם יש דגש בעבודה ביחידות אלו. הקורס מהווה צעד חשוב בשיבוץ החניכים.
לחניכי חשמל-פיזיקה: סדרת חילות בת מספר שבועות שמטרתה חשיפה והכרה כללית של חילות צה"ל, בדגש על הנושאים הטכנולוגיים. הסדרה כוללת ביקורים בבסיסים, הרצאות, הדגמת מערכות, מפגש עם עתודאים בשירות וחשיפה של אמצעי לחימה ובמידת האפשר אף צפייה בתרגילים ובאימונים.
השיבוץ של בוגרי תוכנית "פסגות" שונה מזה של חברי העתודה האקדמית האחרים - הם מתראיינים ומשתבצים מוקדם יותר וזוכים להשפעה רבה על אופי ומיקום השיבוץ שלהם.
תוכנית ברקים
[עריכה]
מטרתה של תוכנית ברקים היא להכשיר ולשבץ צעירים מוכשרים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון במקצוע הנדסת מכונות. את התוכנית מרכז ומוביל המנהל לכוח אדם טכנולוגי באגף משאבי אנוש בצה"ל בשיתוף פעולה עם הטכניון.
העתודאים בתוכנית לומדים לתואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון.
מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרשים מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית - כיום הרף התחתון להישארות בתוכנית עומד על ממוצע הגבוה מ-80.
הטבות מיוחדות לחברים בתוכנית:
- זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק ברקים.
- סטודנטים בתוכנית שהתקבלו לטכניון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
פעילות צבאית, נוספת לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית: (בזמנים אלו מתבצעים שינויים במבנה התוכנית, אך נכון לכרגע אלו הם הפרטים העדכניים)
- עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו קורס קצינים בקיץ השני שלהם (לאחר ארבעה סמסטרים) בעתודה, בסוף הקורס יקבלו העתודאים סיכת מ"מ, ובסוף הלימודים יעברו השלמה חילית בחיל בו שובצו ויקבלו דרגות סגן. המטרה בהקדמת קורס הקצינים היא מתן אפשרות לסיים את התזה של התואר השני בסוף השנה הרביעית ולפני הכניסה לתפקיד.
- עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו סדרת חילות במהלך השנה השלישית ללימודיהם, במהלכה ישובצו לתפקידים הצבאיים.
תוכנית עתידים
[עריכה]
תוכנית עתידים נוסדה בשנת 2000 במטרה לשלב צעירים מצטיינים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל במוסדות השכלה גבוהה. בני הפריפריה, שעד שנת 2000 היוו כ-10% מהיקף האקדמאים של צה"ל, מהווים, נכון לשנת 2011, 40% בעקבות פעילותה של התוכנית.
תוכנית עתידים בצה"ל כוללת 4 מסלולים המאפשרים לבוגרי תיכון מהפריפריה לדחות את גיוסם לצה"ל ולרכוש השכלה אקדמית. הסטודנטים בתוכנית זוכים לליווי חברתי ואקדמי הניתן להם על ידי חונך אישי וכן לסיוע כלכלי הכולל מימון שכ"ל, מחשב נייד, פעילויות העשרה ומלגת קיום (עד 16,500 ש"ח מדי שנה). לאחר מכן בוגרי המסלולים משתלבים בצה"ל ורוכשים ניסיון מקצועי בתחום אותו למדו.
מסלול זה מאפשר ללמוד לתואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל (בעיקר במקצועות ההנדסה, המדעים המדויקים והרפואה). במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים, בוגרי המסלול מתגייסים לצה"ל ומשרתים 6 שנות שירות מקצועי. מרבית המשתתפים בתוכנית (63%) לומדים או למדו את מקצועות ההנדסה[1], 16% את מקצועות המדעים, ו-10% את מקצועות הרפואה. כמו כן, 80% מהסטודנטים והבוגרים למדו או לומדים באוניברסיטאות.
מסלול המכינה הקדם-אקדמית מאפשר לבוגרי תיכון שלא התקבלו למסלול העתודה לשפר את הישגיהם (תעודת בגרות ופסיכומטרי) במסגרת מכינה קדם-אקדמית אוניברסיטאית (אונ' ת"א/טכניון/האונ' העברית י-ם). בתום שנה, מתמודדים בוגרי המסלול על מקום בעתודה האקדמית של צה"ל.
המסלול פועל לשיפור מערכת החינוך בפריפריה, באמצעות שילוב מורים צעירים בחטיבות הביניים ובתיכונים. במסגרת המסלול, לומדים הסטודנטים לתואר ראשון במדעים מדויקים (מתמטיקה/ביולוגיה/כימיה/פיזיקה) או אנגלית ובמקביל – לתעודת הוראה. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה העברית בי-ם. במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים בוגרי המסלול משרתים 6 שנים כמורים אקדמאים לובשי מדים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים ביישובי הפריפריה. נכון להיום 46 מורים בוגרי המסלול משרתים בפריפריה. [2]
מסלול המאפשר לרכוש תואר ראשון בהנדסה (Bsc.), בתחום האלקטרוניקה, המכאטרוניקה והתוכנה ב-2 שלבים. בשלב ראשון– לימודים לדיפלומת הנדסאי ול- 50% מתואר ראשון בהנדסה. לאחר מכן, שירות צבאי כהנדסאים בתפקידי מפתח מקצועיים ובסיום השירות הצבאי השלמה לתואר ראשון מלא בהנדסה. הלימודים מתקיימים במכללה האקדמית אורט בראודה כרמיאל או במכללת סמי שמעון בבאר-שבע.
המסלול הצבאי לרפואה - צמרת
[עריכה]
מסלול צמרת הינו מסלול מצוינות בחוג לרפואה, המשלב לימודי רפואה מלאים במסגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס הדסה עין-כרם, בתוספת תכנים רלוונטיים לעשייה הצבאית ולתחום הביטחוני כגון קורסי טראומה, לוחמה בלתי קונבנציונלית, רפואת צלילה, רפואה תעופתית, רפואת ספורט ורפואת טרור כמו גם הדרכה באופן העבודה בתאג"ד. במסגרת מסלול צמרת עוברים הסטודנטים גם העשרה בנושאי זהות ציונית וחינוך למנהיגות.
מסלול צמרת מיועד לתלמידים מצטיינים לפני גיוס, בזמן השירות הצבאי או אחריו.
לימודי הרפואה נמשכים 7 שנים: שנים א' - ג' מוקדשות ללימודים פרה-קליניים. שנים ד' - ו' מוקדשות ללימודים קליניים המתקיימים בקבוצות קטנות בבתי חולים שונים בארץ. השנה השביעית מוקדשת לסטאז' באחד מבתי החולים בארץ. בסיום המסלול ישובצו העתודאים כקציני רפואה במערך השדה של צה"ל.
מסלול ההכשרה של צמרת שונה ממסלול ההכשרה של רופאים רגילים כי בוגר המסלול לא ישובץ כמתמחה במחלקה של בית חולים תחת השגחת רופאים בכירים ממנו, אלא ישובץ ביחידה צבאית כרופא עצמאי, יתפקד מיד כרופא כללי ויצטרך להיות מסוגל לתת טיפול רפואי במהלך קרב. מיומנויות הניהול נדרשות כי רופא צבאי מתפקד כמפקד מרפאה צבאית על סגל אנשיה וציודה.
הוגי המסלול מקווים כי יהיה בו כדי לפתור את המחסור הקריטי ברופאים צבאיים, וצופים כי בוגריו יהפכו במרוצת השנים לעמוד השדרה של מערך הרפואה הצבאי, יאיישו את תפקידי הפיקוד הבכירים בחיל הרפואה בצבא, ובבוא היום גם במערך הרפואה האזרחי כמנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים.