לשון/תורת ההגה/הברות
הגדרה
[עריכה]הברה – עיצור או מספר עיצורים שנהגים באמצעות תנועה אחת. כלומר, בכל הברה יש רק תנועה אחת.
בכדי למנות את מספר ההברות במילה, נספור את מספר התנועות במילה. לא סופרים : שוואים, חטפים ופתח גנובה (כי הם אינם נחשבים לתנועות).
סוגים של הברות
[עריכה]בדרך כלל נסמן מעל החלוקה להברות את סוג ההברה ונשתמש באות ס' כאשר נרצה לציין הברה סגורה ובאות פ' כאשר נרצה לציין הברה פתוחה.
דוגמא : דֶ-רֶך
[עריכה]המילה "דרך" מתחלקת לשתי הברות :
- הברה ראשונה פתוחה (מסתיימת בתנועה-אהו"י).
- הברה שנייה סגורה (מסתיימת בעיצור).
חלוקה להברות במקרה של שוואים
[עריכה]- כשיש שווא נח מצרפים אותו להברה הקודמת וההברה נסגרת.
- כשיש שווא נע מצרפים אותו להברה הבאה.
דוגמא
[עריכה]מילת המקור של המילה "יִכְתְבוּ" היא "יכְתוֹב", ולכן :
- שווא ראשון – שווא נח. מצטרף להברה הקודמת.
- שווא שני – שווא נע (מקורו בתנועה). מצטרף להברה הבאה.
נחלק להברות : יִכְ-תְבוּ.
- הברה ראשונה – סגורה.
- הברה שנייה – פתוחה.
כללים
[עריכה]- לא סופרים מפיקים (מפיק אינו תנועה).
- מפיק "סוגר" הברה.
דוגמא
[עריכה]למשל : מילת המקור של המילה "יַלְדָהּ" היא "יֶלֶד". לכן השווא הוא נע.
מכאן : יַ-לְדָהּ.
- הברה ראשונה פתוחה.
- הברה שנייה סגורה.
חלוקה להברות במקרה של דגשים
[עריכה]חלוקה להברות במקרה של דגש חזק
[עריכה]דגש חזק הוא כיידוע דגש כפלן, ולכן, בכל פעם שמחלקים להברות מילה שיש בה דגש חזק, חייבים להוסיף אות נוספת להברה הקודמת, וההברה הופכת להיות סגורה.
דוגמאות
[עריכה]במילה "דִבֵּר" יש דגש חזק (דגש לא בראש מילה ואינו אחרי שווא נח). לכן : דִב-בֵר.
- הברה ראשונה סגורה.
- הברה שנייה סגורה.
במילה "הִדַּיַּנּוּ" יש שלושה דגשים. כל הדגשים הם דגשים חזקים כי אף מהם אינו בראש מילה ואין שווא במילה.
החלוקה : הִד-דַי-יַנ-נוּ. כל שלוש ההברות הראשונות סגורות, והאחרונה פתוחה.
השווא המרחף סוגר את ההברה שלפניו מכיוון שנהוג להגות אותו כאפס תנועה (לדוגמה: שִמְרוּ).