לדלג לתוכן

לשון/תורת ההגה/הברות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

הגדרה

[עריכה]

הברה – עיצור או מספר עיצורים שנהגים באמצעות תנועה אחת. כלומר, בכל הברה יש רק תנועה אחת.

בכדי למנות את מספר ההברות במילה, נספור את מספר התנועות במילה. לא סופרים : שוואים, חטפים ופתח גנובה (כי הם אינם נחשבים לתנועות).

סוגים של הברות

[עריכה]
  1. הברה פתוחה – הברה שמסתיימת באפס תנועה.
  2. הברה סגורה – הברה שמסתיימת בעיצור.

בדרך כלל נסמן מעל החלוקה להברות את סוג ההברה ונשתמש באות ס' כאשר נרצה לציין הברה סגורה ובאות פ' כאשר נרצה לציין הברה פתוחה.

דוגמא : דֶ-רֶך

[עריכה]

המילה "דרך" מתחלקת לשתי הברות :

  • הברה ראשונה פתוחה (מסתיימת בתנועה-אהו"י).
  • הברה שנייה סגורה (מסתיימת בעיצור).

חלוקה להברות במקרה של שוואים

[עריכה]
  • כשיש שווא נח מצרפים אותו להברה הקודמת וההברה נסגרת.
  • כשיש שווא נע מצרפים אותו להברה הבאה.

דוגמא

[עריכה]

מילת המקור של המילה "יִכְתְבוּ" היא "יכְתוֹב", ולכן :

  • שווא ראשון – שווא נח. מצטרף להברה הקודמת.
  • שווא שני – שווא נע (מקורו בתנועה). מצטרף להברה הבאה.

נחלק להברות : יִכְ-תְבוּ.

  • הברה ראשונה – סגורה.
  • הברה שנייה – פתוחה.

חלוקה להברות במקרה של פתח גנובה ומפיק

[עריכה]

כללים

[עריכה]
  1. לא סופרים מפיקים (מפיק אינו תנועה).
  2. מפיק "סוגר" הברה.

דוגמא

[עריכה]

למשל : מילת המקור של המילה "יַלְדָהּ" היא "יֶלֶד". לכן השווא הוא נע.

מכאן : יַ-לְדָהּ.

  • הברה ראשונה פתוחה.
  • הברה שנייה סגורה.

חלוקה להברות במקרה של דגשים

[עריכה]

חלוקה להברות במקרה של דגש חזק

[עריכה]

דגש חזק הוא כיידוע דגש כפלן, ולכן, בכל פעם שמחלקים להברות מילה שיש בה דגש חזק, חייבים להוסיף אות נוספת להברה הקודמת, וההברה הופכת להיות סגורה.

דוגמאות

[עריכה]

במילה "דִבֵּר" יש דגש חזק (דגש לא בראש מילה ואינו אחרי שווא נח). לכן : דִב-בֵר.

  • הברה ראשונה סגורה.
  • הברה שנייה סגורה.

במילה "הִדַּיַּנּוּ" יש שלושה דגשים. כל הדגשים הם דגשים חזקים כי אף מהם אינו בראש מילה ואין שווא במילה.

החלוקה : הִד-דַי-יַנ-נוּ. כל שלוש ההברות הראשונות סגורות, והאחרונה פתוחה.

השווא המרחף סוגר את ההברה שלפניו מכיוון שנהוג להגות אותו כאפס תנועה (לדוגמה: שִמְרוּ).