לשון/תורת ההגה/מפיק

המפיק הינו נקודה בתוך האות ה"א המופיע רק בסוף מילה, אשר מסמן כי האות ה' מתפקדת כעיצור ולא כאם קריאה (תנועה).

המפיק יבוא רק באות ה"א ואך ורק בסוף מילה, בתנאים הבאים

שלה

כאשר האות ה"א היא קיצור של המילה "שֶׁלָּהּ".

דוגמה: כַּלְבָּהּ (כלב+שלה) נובח שם עצם + שלה .

אותה

כאשר האות ה"א היא קיצור של המילה "אוֹתָהּ".

דוגמה: הוא אֲהָבָהּ (אהב+אותה).

מילת יחס + היא

כאשר תפקיד האות ה"א לציין מילת יחס בנטיית נסתרת.

דוגמה: בָּהּ, לָהּ, נֶגְדָהּ, אֶצְלָהּ.

ג"ן כת"ם

"גן כתם" הוא ראשי התיבות של השורשים:

• ג-ב-הּ (גובה).
• נ-ג-הּ (האיר)ּ.
• כ-מ-הּ (רצה מאוד/אבה)ּ.
• ת-מ-הּ (התפלא).
• מ-ה-מ-הּ (התעכב).

בכל מילה המורכבת משורשים אלו נוסיף מפיק לה"א השורשית אם היא בסוף מילה.

דוגמה: הילד גָּבַהּ מאוד לאחרונה.

הערה: השורשים האלה אינם שייכים לגזרת נל"י/נל"ה.

מתי לא יופיע מפיק

1. כאשר האות ה' אינה בסוף מילה.
2. כאשר האות ה' מנוקדת בקמץ (ָ) ואינה מ"גן כתם". למשל לְפָנֶיהָ.
3. כאשר המילה מופיעה ברבים. למשל: בָּנֶיהָ (הבנים שלה).
4. המילים: איננה וממנה – יוצאות דופן ואין להן מפיק.
5. כאשר המילים "גן כתם" מופיעות בנקבה עם שתי ה' בסופן. למשל: הילדה גבהה בחמישה ס"מ.
6. כאשר הפועל מסתיים בכינוי חבור, אך אינו מוטעם: ציותה (ציווה אותה).