לשון/תורת ההגה/גרוניות

העיצורים הגרוניים (אל"ף, ה"א, חי"ת ועי"ן) ורי"ש מקשים על ההגייה ולכן יש להם 4 השפעות על ניקוד המילה. ההשפעות הן :

1. פתח גנובה.
2. חטפים.
3. תשלום דגש.
4. הנמכת תנועה.

פתח גנובה

הגדרה

זהו פתח שמופיע בסוף מלה באותיות הגרוניות כדי להקל על ההגייה. קוראים לפתח זה "פתח גנובה", כי היא גונבת את התנועה של העיצור האחרון. למשל : רוחַ, תפוחַ, ידועַ, נפוחַ ועוד.

כללים

1. באותיות הגרוניות ה"א, חי"ת ועי"ן.
2. מופיעה בסוף מילה כשלפניה אין פתח או קמץ.

חטפים

שווא באותיות הגרונית אל"ף, ה"א, חי"ת ועי"ן

בדרך כלל, העיצורים הגרוניים אינם מקבלים שוואים. הם עוברים תהליך בו הם מקבלים חטפים (אֱ, אֲ ואֳ) במקום לקבל שווא. החטף זהה לעיצור שנהגה.

דוגמה

עָבַד - עְבוד –(שווא הופכת לחטף בגרונית)-> עֲבוד.

כאשר הוגים את המילה "עבוד" אנו שומעים פתח ולכן נשנה את השווא לחטף (חטף פתח - שווא+פתח).

הידמות תנועת הקידומת

הדמות תנועת הקידומת לתנועת החטף בפה"פ (ע"פ שמיעה) בצירופים זהים. כלומר אַאֲ, אֶאֱ, אָאֳ.

דוגמה

יִעְבֹּד –(שווא הופך לחטף)-> יִעֲבֹד—(הדמות תנועת הקודמת לתנועת החטף בפה"פ)-> יַעֲבׁד.

שימו לב, שכאשר נעשה תהליך הדמות של תנועת הקידומת והיא מנוקדת בקמץ, מדובר בקמץ קטן (שאותו הוגים כ"אוׁ"). למשל : מָעֳסקִים (נקרא מוֹעֹסקים).

תשלום דגש

עיצור גרוני לעולם לא מקבל דגש. במקום דגש בבניינים: פיעל, פועל, התפעל ונפעל, מתקיים חוק הנקרא "תשלום דגש".

הפעולות

כאשר יש דגש חזק באות גרונית :

1. נשמיט את הדגש.
2. נבצע תשלום דגש.

השינויים

כאשר מתקיים תשלום דגש, ישתנה הניקוד באות שלפני הגרונית (פ"א הפועל או תחילית אית"ן), לפי הכללים הבאים:

תנועה	התנועה אליהם הופכים
חיריק (אִ)	צירי (אֵ)
פתח (אַ)	קמץ (אָ)
קיבוץ (אֻ)	חולם חסר (אׁ)

התנאים לתשלום דגש

• פיעל, פועל, התפעל (דגש בעה"פ) - "דגם המנורה"
  • חי"ת – אף פעם אין תשלום דגש.
  • אל"ף ורי"ש – תמיד יש תשלום דגש.
  • ה"א ועי"ן – יש תשלום דגש רק בבניין פועל.
• בבניין נפעל (דגש בפה"פ) – עתיד וצווי תמיד יש תשלום דגש. בנוסף לכך מתקיים תשלום דגש תמיד בפ הפועל בשם הפועל, וגם בשמות מתקיים תשלום דגש לעיתים לפני האותיות א', ע' ו ר'

דוגמאות

בניין פִּעֵל:

פֵּרַשְׁתִּי

• רי"ש לא מקבלת דגש, לכן יהיה תשלום דגש.
• הבניין של המלה 'פֵּרַשְׁתִּי' הוא פיעל.
• חיריק --> צירי.

לכן: *פִּרַּשְׁתִּי --> פֵּרַשְׁתִּי

בניין פֻּעַל:

טֹהַר

• ה"א לא מקבלת דגש, לכן יהיה תשלום דגש.
• הבניין של המלה 'טֹֹֹהַר' הוא פועל.
• קיבוץ --> חולם חסר.

לכן: *טֻהַּר --> טֹֹֹהַר

בניין הִתְפַּעֵל:

הִתְפָּאֵר

• אל"ף לא מקבלת דגש, לכן יהיה תשלום דגש.
• הבניין של המלה 'הִתְפָּאֵר' הוא התפעל.
• פתח --> קמץ

לכן: *הִתְפַּאֵּר --> הִתְפָּאֵר

בניין נִפְעַל:

יֵחָרֵב

• חי"ת לא מקבלת דגש, לכן יהיה תשלום דגש.
• הבניין של המלה 'יֵחָרֵב' הוא נפעל.
• חיריק --> צירי

לכן: *יִחָּרֵב --> יֵחָרֵב

הנמכת תנועה

העיצורים הגרוניים נהגים במקום נמוך מאוד בגרון, על כן הם גורמים להנמכת התנועות שמסביבן.

מהי תנועה נמוכה? ככל שהלשון והלסת נמוכים יותר בעת הגיית התנועה, התנועה נחשבת לנמוכה יותר. לכן :

• אִ – הכי גבוה.
• אֵ, אֶ – יותר נמוך.
• אַ – הכי נמוך.

החוק

בהווה יחידה שני סגולים הופכים לשני פתחים כשלה"פ גרונית. דוגמה : מִתְקַלַחַת. השוואה לשורש אחר באותו הבניין, אך ללא אות גרונית: מִתְלַבֶּשֶת.

כיצד יודעים שחלה הנמכת תנועה?

כדי לקבוע אם חלה הנמכת תנועה במילה נשווה את המילה שלפנינו למילה אחרת באותה תבנית (באותו גוף, זמן ובניין) ללא גרונית, ונראה אם היא מנוקדת אחרת. אם כן, סימן שחלה הנמכת תנועה.

דוגמאות

• פוׁתַחַת – השוואה למילה אחרת : כּוֹתֶבֶת.
• דִוַּח – השוואה למילה אחרת : לִמֵּד.