לשון/ניתוח פעלים/בניין

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בניין = תבנית קבועה בסיסית במערכת הפועל שעליה נבנים כל הפעלים בכל הגופים ובכל הזמנים. אל התבנית הקבועה יוצקים את שורשי הפועל השונים. כל בניין שונה מרעהו בניקודו ובמוספיות שלו. התבנית כוללת מוספיות קבועות, ניקוד קבוע ושורש.

הבניינים[עריכה]

בעברית קיימים שבעה בניינים עיקריים. הם מתחלקים לשתי קבוצות :

בניינים קלים[עריכה]

  • פָעַל = קל
  • הִפְעִיל
  • הֻפְעַל
  • נפעל

בניינים כבדים/דגושים (בעה"פ יש דגש תבניתי)[עריכה]

  • התפעל
  • פיעל
  • פועל

פעיל וסביל[עריכה]

ניתן למיין את הבניינים לשתי קבוצות נוספות; בניינים פעילים ובניינים סבילים, לפי משמעותם.

בניינים פעילים דוגמה בניינים סבילים דוגמה
פָעַל, קל שבר נפעל נשבר
הפעיל הלביש הופעל הולבש
פיעל צלם פועל צֻלם
התפעל התלבש – בניין ה"חוזר" על הפעולה. למשל : התלבש = הלביש את עצמו. התפעל התלבש

• יש לציין כי התפעל ונפעל הם גם פעלים תיכונים (Middle voice) - פעלים שכביכול אינם פעילים ואינם סבילים. בפעלים האלה אין אפשרות לדעת מי ביצע את הפעולה, כלומר האם הגוף ביצע את הפעולה על עצמו או האם הפעולה התבצעה על ידי גורם חיצוני. לדוגמה, הפועל נהרג. לא ניתן לדעת האם הכוונה למישהו שנהרג על ידי מישהו או למישהו שהרג את עצמו.

המיוחד בבניינים השונים[עריכה]

בניין פָעַל/קל[עריכה]

נקרא גם בניין קל, כי הוא היחיד שאין בו מוספיות ולא דגש תבניתי. כמו גם, יש בו הרבה תבניות (הרבה צלילים).

עבר[עריכה]

בעבר יש לו 2 תבניות :

  1. פָעַל – שמר, אמר, חשב...
  2. פָעׁל – 3 פעלים בלבד

והם : יכׁל, קטׁן, יגׁר. בגוף שני רבים, בגלל תזוזת הטעם החולם הופך לקמץ קטן. דוגמה : יְכָלְתֶּם.

הווה[עריכה]

בהווה יש 4 תבניות :

  1. פוׁעֵל – שומר, כותב, אומר, חושב.
  2. פָעוׁל – יכול, קטון, יגור.
  3. פָעֵל – זָקֵן, יָשֵן, גָדֵל, צָמֵא, רָעֵב, שָמֵן, עָצֵל, עָיֵיף...
  4. בנוני פָעוּל – שמור, אמור, כתוב...

עתיד[עריכה]

בעתיד יש 2 תבניות :

  1. יִפְעׁל – ישמור, ירקוד.
  2. יִפְעַל – יצחק, ילמד, ירכב...

שם הפועל/מקור[עריכה]

קיימת תבנית אחת בלבד והיא לפעוׁל. למשל : ללמוד, לרכוב, חוץ מהמילה לשכב, אותה אומרים במקום לשכוב.

בניין נפעל[עריכה]

  • נ תחילת רק בעבר (ע' הפועל (נ' שנייה בדוגמה שלנו) מנוקדת בפתח, כמו, נִכנַס) ובהווה (ע' הפועל (נ' שנייה בדוגמה שלנו) מנוקדת בקמץ, כמו, נִכנָס)
  • בעתיד, בציווי ובשם הפועל, נ' הבניין עוברת תהליך של הדמות מלאה, נבלעת, ובמקומה מופיע דגש משלים בפה"פ. דוגמה:
    • נִשְבַר – עבר.
    • נשבָר – הווה.
    • עתיד *ינשבר -> יששבר -> ישּבר.
    • ציווי : * הנשבר -> הששבר -> השּבר.
    • בשם הפועל : *להנשבר -> להששבר ->להשּבר

כלומר, בעתיד, ציווי ושם הפועל, יהיה דגש חזק משלים בפה"פ.

בניין פועל והופעל[עריכה]

2 בניינים מבלבלים כיוון שבשניהם יש קובוץ. כדי להבחין בניהם נשים לב למיקום של הקובוץ :

  • אם הוא בפה"פ – פועל.
  • אם הוא במוספית התחלתית – הופעל.

למשל :

  • יְזֻמְּנוּ – זֻ.מ.נ – פועל.
  • יֻזְמְנוּ – ז.מ.נ – הופעל (שורוק במוספית).

התפעל[עריכה]

מאפייני הבניין הם :

  1. דגש חזק תבניתי בעה"פ.
  2. 2 מוספיות תחיליות.

התופעות-העיצורים השורקים(צ,ט,ש,ס,ז)[עריכה]

קיימות 5 תופעות בבניינים התפעל שבהן, בגלל קשיי הגייה, יש שינויים במאפייני הבניינים.
בבגרות, יש לציין בפרטים את התהליכים שחלים על כל אחת מהמילים.

שיכול עיצורים (ש,ש, ס)[עריכה]

בבנין התפעל יש שיכול עיצורים בין פה"פ כשהיא עיצור שורק (ס,ש) ות' הקידומת.
דוגמות :

  1. *התשכר—(שיכול עיצורים)->הִשְׁתַּכֵּר
  2. *התספר - *הסתפר.

שיכול עיצורים + הדמות חלקית נחצית[עריכה]

בבניין התפעל, כאשר פה"פ היא צ חל התהליך : שיכול עיצורים + הידמות חלקית בנחציות (ת' הבניין הופכת ל-ט'). דוגמה : * הִתְצַעֵר—(שיכול עיצורים)-->*הצתער—(הדמות חלקית נחצית)--> הִצְטַעֵר

הדמות מלאה[עריכה]

כאשר פה"פ היא ט, ד יש תהליך של הדמות חלקית. למשל :

  1. *התטמא-> הטטמא -> הטּמּא.
  2. *התדרדר -> הדדרדר -> הדּרדר.

התלכדות עיצורים זהים[עריכה]

כאשר פה"פ היא ת יש תהליך של התלכדות עיצורים זהים.
דוגמה : *התתמם -> התּמּם

דרכי זיהוי[עריכה]

דרך א לזיהוי - הטיה[עריכה]

כדי למצוא את הבניין מטים את הפועל לגוף עבר נסתר, כלומר : ל"הוא אתמול".

דוגמות[עריכה]

  1. שמרנו - הוא אתמול שָמַר – בניין קל.
  2. נשמרתם – הוא אתמול נשמר – נפעל.
  3. השתמרו – הוא אתמול השתמר – התפעל.

הערה[עריכה]

לא תמיד שיטה זו טובה, ולכן, צריך ללמוד גם את הסימנים של כל בניין.

דרך ב' לזיהוי - סימני הבניינים[עריכה]

התפעל[עריכה]

  1. דגש תבניתי + 2 מוספיות תחיליות. דוגמה: התלבּש
  2. דגש תבניתי + מוספית תחילית ומוספית אמצעית. למשל: הסתפר.
  3. אין דגש תבניתי + 2 מוספיות תחיליות (התערב) כי יש גרונית בעה"פ, או מוספית תחילת ואמצעית (הסתער).
  4. שני דגשים חזקים ; בפה"פ ובעה"פ (הטּמּן)

פועל[עריכה]

  1. קובוץ בפה"פ +דגש תבניתי בעה"פ. למשל: דֻבּר
  2. קובוץ בפה"פ ואין דגש תבניתי כי עה"פ גרונית. למשל: שֻחד.
  3. פה"פ בחולם חסר ואחריה אות גרונית (יש להיזהר מפעלים אוהב ואוחז שהם בבניין קל). למשל: תֹאר.

פיעל[עריכה]

  1. דגש תבניתי בעה"פ ואין סימנים של פועל והתפעל. למשל: מִלֵּם.
  2. אין דגש תבניתי ועה"פ היא גרונית (ח,ע,ה) למשל: ציער.
  3. שני צירה בפה"פ ובעה"פ גרונית (א,ר). למשל: תֵאֵר.
  4. לרוב, בהווה יש לו מוספית מ' (נשמע מסוגלת) ואחריה |פתח. כמו: מְדַבּר, מְקַלּל (בעבר נסתר "דִבֵּר, קִלֵּל").

הופעל[עריכה]

  1. קובוץ במוספית תחילת. למשל : הוחלט.
  2. שורוק בפה"פ. למשל : הוּמֵת.
  3. כשיש שני קמצים בפה"פ ועה"פ (למשל הָעָמַד), או כשיש קמץ ואחריו חטף קמץ (למשל : הָעֳמְדה).

נפעל[עריכה]

סימונים[עריכה]

ניפעל:

  • חד"ק - חיריק, דגש, קמץ.
  • סד"ק - סגול , דגש, קמץ.

התפעל:

  • חד"פ - חיריק, דגש, פתח.

סימנים[עריכה]

  1. נ תחילת רק בעבר (חד"ק - נ' שנייה מנוקדת בפתח, כמו, נִכנַס) ובהווה (סד"ק - נ' שנייה מנוקדת בקמץ, כמו, נִכנָס).
  2. בעתיד, ציווי ושם הפועל - דגש חזק רק בפה"פ חד"ק (עבר - יִכָּנס) או סד"ק (הווה - אֶכָּנס). דוגמות : יִשָּמר (עתיד), הִשָּמר (ציווי), לְהִשָּמִר (שם פועל).
  3. בעתיד, ציווי ושם פועל - צֵ'ק (צירה, קמץ) כאשר פה"פ גרונית. למשל : יֵעָצב.

הפעיל[עריכה]

  1. בזמן עבר,כמו כן בציווי יש לו ה"א תחילית מנוקדת בחיריק, או בסגול במקרים בהם פ' הפועל היא "א" או "ע". (אך אין להתבלבל בה"א שורשית או ה"א של בניין התפעל.) למשל : הִפקיד.
  2. שאר הזמנים (הווה, עתיד, ציווי, שם פועל) - יש לו מוספית תחילית מנוקדת בפתח. למשל : מַרביץ, יַרביץ, להַרביץ.

קל[עריכה]

אם אין סימון של שאר הבניינים, וכן רק אם שומעים את הצליל פָעוּל. קל – חסר סימני זיהוי, הכי קל לזהות.

ראה גם[עריכה]

  • גזרות - יש דוגמות, פירוטים והרחבות שונות על הנושא המפורט.

קישורים חיצונים[עריכה]