לדלג לתוכן

כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/חומצות ובסיסים של תרכובות הפחמן

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



חומצה RCOOH[עריכה]

בדרך כלל, חומצות אורגניות חלשות מחומצות אי אורגניות. החומצות מקבלים קרבוקסיל (COOH) ונראות כך R-COOH.

שמם[עריכה]

החומצות הקרבוקסליות מקבלות את הסיומת - "אנואית". בנוסף לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:

מספר פחמנים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
תחילית+אנואית מתאנואית את פרופ בוט פנט הקס הפט אוקט נון דק אונדק דודק
איך זוכרים? מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום...

איזומרים[עריכה]

הסתעפות[עריכה]


כמו לאלדהידים, הפחמן הקרבוקסילי הוא הראשון, אך לא מציינים את מספרו. לדוגמא חומצה מתנאואית (פורמית) -HCOOH וחומצה אתנאואית (חומצת חומץ) CH3COOH.

אם יש מספר קבוצות קרבוקסיליות על אותה שרשרת אז תבוא הקידומת - "די" , -"טרי" וכו'. במקרה הזה הפחמנים הקרבוקסילים לא נחשבים לחלק מהשרשרת ולא מונים אותם בספירה הכללית. דוגמא: חומצה ציטרית נקראת חומצה 2 הידרוקסי 1,2,3 פרופאנטריקרבוקילית ולא חומצה 2 קרבוקסי הדרוקסיפנטאנואית.

תכונות פיזקליות[עריכה]

מסיסות במים[עריכה]

מסיסות במים כי יש להן קשרי מימן:

  1. ככל שיש יותר מימנים, כך המסיסות פוחתת.
  2. ככל ש-R גדול יותר המסיסות קטנה.

נקודת היתוך ורתיחה[עריכה]

נקודת היתוך ורתיחה גבוהות כיוון שחומצות מופיעות כדימרים.

דימר[עריכה]

דימר -הופעה בזוגות

דימר

תכונות כימיות[עריכה]

תגובה במים (המים מתנהגים כבסיס)[עריכה]

הרחבה על נושא מסיסות במים לחץ כאן

תגובה בחומר הידרופובי (נתרן)[עריכה]

קבלת חומצה מכוהלים[עריכה]

חמצון כוהל ראשוני
  1. כוהל ראשון - היחיד ממנו ניתן לקבל חומצה.
  2. כהל שניוני - יתחמצן לקטון.
  3. כהל שלישוני - לא מתחמצן.



בסיס[עריכה]

אמין () כבסיס אורגני[עריכה]

אמוניה - 3 מימנים
אמין (ראשוני) - בעל קבוצת פחמנית אחת (R)

אמין היא תרכובת אורגנית. האמינים הינם נגזרות של אמוניה (NH3), כשאחד, שניים או כל אטומי המימן מוחלפים באטומי פחמן, וליתר דיוק - בקבוצת אלקיל (שרשרת פחמימנית).







שמם[עריכה]

נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופית -אמין. בנוסף, לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:

מספר פחמנים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
מתאמין את פרופ בוט פנט הקס הפט אוקט נון דק אונדק דודק
איך זוכרים? מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום...

איזומרים[עריכה]

הסתעפות[עריכה]


אמינים (R-NH2) נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופיקס - אמין לדוגמה: מתאלאמין - CH3NH2 אם יש צורך, מציינים את מיקום הקשר האמיני והתרכובת מקבלת את קידומת - "אמינו"

אמינים שניוניים (מהצורה של R-NH-R) השרשרת הארוכה ביותר מחוברת לאטום החנקן ומקבלת את השם של האמין הראשוני. לשרשרת השניה מתיחסים כמו אל אלקיל עם הקידומת - "אן". לאמינים השלישוניים קוראים בצורה דומה. לדוגמא: אן-מתילאתאנאמין - CH3NHCH2CH3 או אן - מתילאתילפרופאנאמין - CH3CH22N(CH3CH2CH2CH3

אמידים (R-CO-NH2) מקבלים את הסיומת - "אמיד" אין צורך לציין את המיקום, היות והם תמיד מסיימים את השרשרת. לדוגמא אתאנאמיד (אצטאמיד) הוא - CH3CONH2 במקרה של אמיד שניוני או שלישוני משתמשים בכללים של האמינים השניוניים והשלושוניים.

תכונות פיזקליות[עריכה]

זהה לתכונות פיזליות של חומצה.

תכונות כימיות[עריכה]

מסיסות במים[עריכה]

מסיסות במים. מים מתנהגים כחומצה; כלומר מימן נוטש את מולקולת המים ועובר אל מולקולת האמין. ניסוח תגובה (של אמין ראשוני) :

קבלת בסיס[עריכה]

אלקילהליד + אמוניה :