הקמת מערך מיחזור/הקדמה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

למה מיחזור?[עריכה]

בעיית האשפה בארץ ובעולם היא בעיה קשה. בישראל, במשך שנה, מיוצרים כ-5 מיליון טונה של פסולת מוצקה. פסולת זו תופסת הרבה מקום, שבמקרים אחרים יכול היה לשמש לבנייה, לחקלאות או לתעשייה; גורמת לזיהום מי-התהום, משחררת לאוויר גזים רעילים שמזיקים לאדם ומגבירים את אפקט החממה, וגורמת למחלות אצל בעלי-חיים - מחלות שעלולות, בחלקן, להתפשט גם לבני-אדם.

יש כמה דרכים לטפל בפסולת – הטמנה, שריפה, גריסה, דחיסה – ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות. עם זאת, אף אחת מהדרכים האלה לא מביאה להפחתה ממשית בכמות האשפה. דחיסה, למשל, מקטינה את נפח האשפה, ושריפה מחליפה את האשפה בגזים רעילים. מסיבה זו בעיקר, ומסיבות נוספות, יש צורך במיחזור.

מיחזור הוא תהליך שמאפשר ניצול חוזר של חלק מחומרי הגלם שבאשפה: נייר, קרטון, זכוכית, מתכת ופלסטיק. סוג התהליך משתנה לפי סוג החומר הממוחזר: נייר, לדוגמא, נגרס לעיסה, כדי להפוך אותו לנייר חדש ואפשרי לשימוש. בישראל ממוחזרים כיום כ-20% מהאשפה, והציפייה היא שכמות זו תעלה עם השנים.

בעיות המיחזור הן בעיקר עלותו היקרה יחסית (ברור הרי שזול יותר פשוט לזרוק את האשפה למזבלה, ולעיתים גם זול יותר לייצר חומר חדש ולא ממוחזר) והשקעת הזמן ותשומת-הלב הנדרשת כדי לבצע אותו (מיון האשפה הביתית למספר סוגי חומרים, הצורך לזרוק את האשפה למספר פחים שונים). לעומת זאת, המיחזור מצמצם בצורה משמעותית את כמות האשפה, מספק מקומות עבודה, חוסך במשאבים, משפר את איכות-הסביבה, ובטווח הארוך- אולי גם חסכוני ורווחי יותר מהשיטות הרגילות לסילוק האשפה.

למה בבית הספר?[עריכה]

לאחר שהכרנו בכך שמיחזור הוא אמצעי חשוב לצמצום השפעותינו לרעה על הסביבה כתוצאה מחיינו היומיומיים, נשאלת השאלה: למה דווקא בבית הספר?

הסיבות לכך שבחרנו להתמקד בבתי ספר פשוטות. דבר ראשון - פשטות היישום. בית הספר הוא מוסד בעל הנהלה אחת ומערכת תחזוקה אחת ולכן יישום פרוייקט מיחזור בבית ספר קל יותר מהכנסת המיחזור לבתיהם של אנשי השכונה, למשל. בנוסף, לבית הספר יש השפעה גדולה על סביבתו המיידית והכללית, ועל אורח חייהם של אנשים. בית הספר כמוסד חינוכי הוא בעל השפעה (כזאת או אחרת) על הרגליהם של מאות תלמידיו. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי מספר גדול של ילדים ובני-נוער מבלים במוסד חלק ניכר מיומם, דבר שהופך את בית הספר לאחד מיצרני הפסולת הגדולים בקהילה.

לפני שמתחילים[עריכה]

מדריך זה מבוסס על הניסיונות של פעילי הסביבה של החברה להגנת הטבע בירושלים, קבוצת בני נוער שפועלת לשיפור איכות הסביבה והמודעות לאיכות הסביבה בירושלים. המדריך הזה מיועד לכל מי שמרגיש שיש לשנות את דרכינו ככל שהדבר נוגע לאיכות סביבה ולחיים, החל (או כלה) בהרגלי האשפה. מדריך זה אינו מתיימר להיות האמת היחידה בנוגע למיחזור בבתי הספר, אלא לקצר את הדרך לכל השואף להקטין את כמות הפסולת הנזרקת בבית ספרו.

בעוד שהמדריך הזה מיועד בעיקר לתלמידים, אין מניעה ממורים, הורים ומנהלים להשתמש בו גם כן - יש בו מידע שימושי לכל.

לבסוף נציין, כי אין תחליף לניסוי וטעייה. כמו שאנחנו נאלצנו להתמודד עם בעיות בדרך למטרתנו (ולא נסיים להתמודד אף פעם), כך גם אתם תאלצו להתמודד עם צרות שונות. לכן להרגשה האישית, להתבוננות ולהיגיון מקום חשוב - הדרכים שנציג כאן אינן מתאימות לכל בית ספר, ולא כדאי לראות בהן תורה ואמת, אלא רק עצות והכוונה.

גישה כללית[עריכה]

במדריך זה פרטים בנוגע לנוהלי המיחזור השונים, והחברות האוספות את הפסולת. עם זאת, יש לזכור ששטח בית הספר, והפחים המוצבים בו, הם באחריות ההנהלה. לכן, נמליץ לשוחח עם מנהל בית הספר, או כל אדם אחר שהתחום בתפקידו (רכז/ת חברתית היא כתובת טובה במקרה שהמנהל/ת עסוק מדי), על הנושא, לפני שפונים אל חברות המיחזור השונות.

בנוסף, ייתכן שתיתקלו בסירוב מסוים בבית הספר. כדאי לזכור שיותר נעים לדבר ברוח חיובית ולא בהאשמות, בין היתר משום שבהמשך תזדקקו לעזרה רבה מצד ההנהלה. מנסיונינו, בהרבה ישובים או שכונות יש איזה הורה פעיל עם קשרים בבתי הספר ובמקומות אחרים, שאם תגייסו אותו לצד שלכם תגלו שהדברים נעשים קלים הרבה יותר.

אנו מצאנו כי איסוף סוללות ומיכלי משקה הם הפשוטים ביותר לביצוע, ולרוב ההנהלה פתוחה להם יותר מאשר לאיסוף סוגי פסולת אחרים. על כן, מניסיוננו מומלץ להתחיל את האיסוף בסוללות ובמיכלי משקה, ולהמשיך לפסולת אחרת מאוחר יותר.


- הקדמה הפרק הבא:
מידע טכני