היסטוריה לבגרות/תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה/גרסה להדפסה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


א. השינויים המרכזיים בתחומים: מדע, טכנולוגיה (תחבורה, תקשורת ותיעוש) והשפעותיהם בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, חברה, דת, חינוך, תרבות ופוליטיקה:

ב.השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים: דמוגרפיה,כלכלה, מעמד משפטי וחוקי, מעמד הקהילה, חינוך ותרבות

ג. תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם:

- גרסה להדפסה -

השינויים המרכזים בתחומים במדע , טכנולוגיה

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה באירופה בין השנים 1870-1920 חלו שינויים במדע ובטכנולוגיה:

שינויים במדע[עריכה]

באירופה, בין השנים 1870 עד 1920, התחוללה המהפכה הטכנולוגית והמדעית, שהפכה לחלק מרכזי ומשפיע על אורח חייו ותרבותו של האדם המודרני. השינויים היו מרחיקי לכת והתבטאו בתחומים שונים ומגוונים.


דוגמאות למדענים ותרומותיהם לשינויים בתחומים השונים[עריכה]

  • מתמטיקה: פרדריך גאוס (מגרמניה) - פיתח את תורת המספרים, הפונקציות, ההסתברות והסטטיסטיקה, התורה האלקטרומגנטית וכן עסק באסטרונומיה.
  • פיסיקה: אלברט איינשטיין (מגרמניה) - פיתח את תורת היחסות.
  • כימיה: דימטרי מנדלייב (מרוסיה) - חקר את מחזוריות היסודות הכימיים וסידר אותם על פי תכונותיהם.
  • ביולוגיה: צ'רלס דרווין (מאנגליה) - פיתח את תורת האבולוציה.
  • רפואה: לואי פסטר (מצרפת) - פיתח חיסון נגד מחלת העופות והכלבת והביא להתפתחות תורת החיסונים.

שינויים בטכנולוגיה[עריכה]

בתקופה זו הומצאו המצאות טכנולוגיות רבות , כגון : המצלמה, הטלפון, הטלגרף, הראינוע, המנוע, הצמיגים, הנורה, דינמיט, רדיו, הרכבת, המכונית והמטוס. ניתן לחלק את השינויים הטכנולוגיים ל-3 תחומים עיקריים : תחבורה תקשורת ותיעוש.

תחבורה[עריכה]

עד אמצע המאה ה-19 בני האדם נהגו לנוע ממקום למקום ברגל , באמצעות חיות (פרד , סוס או חמור) וכמו כן באמצעות עגלה ובמרכבה. אך בעקבות המהפכה התעשייתית פותחו אמצעי תחבורה חדשים שאיפשרו להגיע ממקום למקום במהירות גדולה יותר דבר שהשפיע על תחומים רבים:כלכלי,צבאי,מדיני,חברתי ותרבותי.

תחבורה יבשתית: בעקבות המהפכה התעשייתית הופיעו סוגים חדשים של אמצעי תחבורה. בראשונה, הומצאה הרכבת שתרמה להתפתחות רשת מסילות ברזל באירופה ובארה"ב. מסילת הברזל הראשונה נסללה באנגליה , ליברפול- מנצ'יסטר (1840).בנוסף הומצא המנוע החשמלי , הצמיגים ומנוע הבנזין שהביאו להמצאת המכונית. בארה"ב פותח מודל T של פורד שייצר מודל רכב להמונים.

תחבורה ימית: הומצאה טורבינת הקיטור שהגדילה את מהירות הספינות,ועם הגידול במספר הספינות הורחבה רשת תעלות המים,למשל:

  1. תעלת סואץ - יצרה קשר מהיר ונוח מהאוקיינוס ההודי אל הים התיכון.
  2. תעלת פנמה - יצרה קשר מהיר ונוח בין האוקיינוס האטלנטי לבין האוקיינוס השקט.
  3. תעלת קיל - יצרה קשר מהיר ונוח בין הים הבלטי לבין הים הצפוני.

תחבורה אווירית: לאחר נסיונות כושלים לטוס ע"י דאונים וכדורים פורחים, ב-1903 אזרחים אמריקאים (האחים ריט) הצליחו להטיס אווירון במשך מספר שניות. זאת הייתה נקודת המפנה שאחריה נבנו מטוסים אשר שינו באופן מהפכני את התחבורה האנושית.מעתה החלו לייצר מטוסים רבים בעיקר במדינות:צרפת,אנגליה,גרמניה וארה"ב.במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) נעשה שימוש באווירונים לתצפית ולמודיעין , אחרי המלחמה נבנו מטוסי נוסעים ומטוסי קרב.

תקשורת[עריכה]

בתחום התקשורת הומצאו המצאות רבות,לדוגמא:

  1. טלגרף - הומצא ע"י סמואל מורס. ב-1844 נסלל קו הטלפון הראשון בין בולטימור לוושינגטון. ב-1861 הונח כבל טלגרף בין ארה"ב לאירופה באוקיינוס אטלנטי.
  2. טלפון - הטלפון הומצא על ידי אלכסנדר גראהם בל ב-1876 בעיר בוסטון.הוא הצליח להמציא מכשיר שמעביר גלי קול באמצעות זרמים חשמליים.לאחר שנבנה קו הטלפון בין העיר ניו יורק לבין שיקגו התפשטה התופעה לכל ארה"ב ולכל אירופה.עם הזמן נבנתה חברת טלפונים על שם בל.
  3. רדיו - האיטלקי מרקוני ניצל את האלקטרומגנטיות והצליח בהתחלה לשדר לטווחים קצרים ומאוחר יותר הצליח לשדר לטווחים גדולים יותר.
  4. ראינוע - הראינוע התחיל את דרכו עם המצאת הצילום,המצאת הינטוסקופ איפשרה לאחים לומייר לבנות את מכונת ההסרטה הראשונה והוחל בהקרנת סרטים באורך של דקה.מאז עברו הסרטים שינויים רבים והתפתחו לסרטים בעלי תוכן עלילתי .

תיעוש[עריכה]

השינויים בתיעוש : בתי החרושת,המפעלים וארובות העשן, תפסו את מקום השדות.את מקומם של הסוסים, תפסו מכונות החרישה. אמצעי הייצור השתכללו והתפתחה מערכת מסילות ברזל גדולה.היה מעבר ממסחר זעיר לייצור המוני וצמצום בביקוש לכוח אדם. באותה תקופה התפתחה הרפואה מאוד עקב המצאות וגילויים חשובים בתחום הרפואה ובגלל העלאת המודעות לחשיבות ההגיינה
החשמל:באותה תקופה הצליח האמריקאי תומס אדיסון להמציא את הכוח החשמלי בשנת 1882 והתוצאה של זה הייתה החשמל.עד היום החשמל הפך למצרך חיוני בחיינו והביא להתפתחות מהירה יותר של האנושות ולקידמה.בנוסף הוקמו תחנות כוח אשר מיועדות לייצור חשמל.התחנות מופעלות ע"י:נפט,גז,פחם,אטום,מים,שמש,רוח וכדומה.

ראו גם[עריכה]


Sikumuna Logo.png דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.



נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה

השפעותיהם של השינויים המרכזיים בתחומים השונים

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה השינויים הרבים במדע ובטכנולוגיה השפיעו על תחומים רבים:דמוגרפיה, כלכלה, חברה, דת, חינוך, תרבות ופוליטיקה.
עיקרי השינויים היו:

דמוגרפיה[עריכה]

אוכלוסיית אירופה גדלה.בשנת 1870 היו באירופה כ-300 מליון איש ובסוף המאה ה-19 חלו באירופה גלי עלייה גדולים.

כיווני ההגירה:

  • פנימי-ההגירה הייתה מן הכפרים לערים(עיור),בעיר הם מצאו מקומות עבודה בתעשייה במסחר ובעבודות אחרות.כך גדלה האוכלוסייה בערים כמו : לונדון ,פריס,ברלין,וינה ,רומא וכדומה.
  • פנים יבשתי-ממדינה למדינה באותה היבשת,למשל מפולין אל גרמניה ולצרפת.
  • בין יבשתי(בין יבשת ליבשת)-הגירת מליוני אירופאים לארה"ב,אמריקה הדרומית ועוד.זה היה כיוון ההגירה העיקרי.

הגורמים לגלי ההגירה האלו היו:

  • רעב
  • עוני
  • חיפוש אחר מקומות עבודה
  • גידול מהיר של האוכלוסייה באירופה ובאסיה
  • התפתחות של אמצעי תחבורה חדשים ,כמו רכבות וספינות הקיטר, שהקלו על הניידות

היעדים היו:

  • ארה"ב
  • קנדה
  • אמריקה הדרומית
  • אוסטרליה
  • מקומות נוספים כמו דרום אפריקה ואוסטרליה

משמעות ההגירה:

  • במישור התרבותי, הערים הפכו למרכזי תרבות ענקיים
  • במישור החברתי, נוצרו מתחים בין המהגרים לבין הותיקים
  • במישור התעשייתי,גלי ההגירה הגדולים הגדילו את הצורך באמצעי תעבורה

כלכלה[עריכה]

גלי ההגירה הגדולים לערים הפכו את הערים למרכזי צריכה ענקיים של כסף בנקים מסחר ועוד. חל גידול בהיקף הסחר הפנימי ובינלאומי היצרנים חיפשו שווקים חדשים מעבר לים, התחרות בין התעשיינים הגדילה את הביקוש לחומרי גלם. באותה תקופה בוצעו השקעות הון רבות שמטרתן העיקרית הייתה רווח, ההשקעות היו בפיתוח רשת מסילות ברזל, במניות, באוניות ובארצות שמעבר לים. התעשייה תפסה את מקומה של החקלאות, והחקלאות נזקקה לסיוע ממשלתי. בנוסף לכך חלה התפתחות גם בתחום הצבאי- תעשיות הנשק נזקקו לכמות אדירה של חומרים ומזון וכך התפתחה תעשיית ייצור הנשק,ובנוסף אליהם התפתחות אמצעי תחבורה חדשים כל אלו הביאו לשיפור הצבא.

חברה[עריכה]

המבנה החברתי השתנה. החברה הפיאודלית השתנתה ונהייתה (במרכז ובמערב אירופה בעיקר) חברה שוויונית יותר. במקום הכוח העובד, עלה הפרוליטריון (מעמד הפועלים) ואת מקומם של הכנסייה והאצולה תפסה הבורגנות (מעמד הביניים החדש).

על 2 המעמדות החדשים שצמחו:
1)פרוליטריון- יחד עם צמיחתם של מאות ואלפי מפעלים ובתי חרושת צמח יחד איתם מעמד הפועלים (הפרוליטריון). מעמדו של הפרוליטריון התחזק לאחר המפגש של הפועלים עם התורות הסוציואליסטיות:

  • הפועלים הקימו איגודים מקצועיים, לכל ענף איגוד משלו. כל איגוד מקצועי נאבק למען זכויותיהם של הפועלים. יותר מאוחר הם התארגנו למפלגות פועלים שנכנסו לפרלמנטים.
  • לאחר שנכנסו הפועלים לפרלמנטים חוקקו חוקים סוציאליסטיים. החוקים הביאו לשיפור במעמד הפועלים ובתנאי העסקתם.

2)בורגנות- בורגנים הם אנשים המעורבים בפעילות הכלכלית של העיר. בבורגנות היו 3 קבוצות:

  • קבוצה ראשונה - הבורגנות הגבוהה, הם היו בעלי המפעלים וההון. הסוחרים והבנקאים.
  • קבוצה שנייה - בעלי המקצועות החופשיים, כגון: עיתונאים, עורכי דין, רופאים ומורים.
  • קבוצה שלישית - זעיר בורגנים אשר היו לרוב רוכלים ובעלי מלאכה שמצבם הכלכלי היה ירוד. לעיתים אף היה ירוד יותר מזה של הפועלים.

השלטון דאג לספק את צורכי מעמד הבורגנים. היה זה עידן חומרני בו הסגנון הבורגני השתלט על כל מקום. זה היה עידן חומרני של ניצול ארצות ועמים כבושים, אך גם עידן של המוסר הבורגני שכן הייתה חקיקה סוציאלית רבת היקף במערב ומרכז אירופה.

דת[עריכה]

הכנסייה איבדה מכוחה,ברוב ארצות אירופה החל מאבק בין הכנסיה למדינה בעיקר בנוגע לשליטה בחינוך.הגורמים לכך היו:

  • התפתחות המדע
  • התפשטות ההשכלה
  • אימוץ ערכים לאומיים חילוניים בנוגע לעליונות הדת על המדינה.

דוגמאות:

  • גרמניה: היה מאבק בין ביסמרק לכנסיה שבסופו נאסר על הכמרים ללמד בבתי הספר ומספר מסדרים נסגרו.
  • בלגיה: בבלגיה הובסה הכנסייה לגמרי במאבק על השליטה בחינוך.

בסופו שלדבר הצליחה הכנסייה לשמור על מעמדה במזרח אירופה אך היא נחלשה במרכז ומערב אירופה.

חינוך[עריכה]

בשנת 1900 ברוב מדינות אירופה הוחל חוק חינוך חובה עד גיל 14,אחוז יודעי קרוא וכתוב עלה בצורה משמעותית(למשל באנגליה אחוז יודעי קרוא וכתוב עמד על כ-90%) ,תפוצת העיתונים גדלה ודעת הקהל קיבלה חשיבות בכל מדינות מערב אירופה.הממשלה הטילה פיקוח על החינוך כדי לתת חינוך שווה לכולם.ספרים החלו להיכתב והוכשרו מורים.

תרבות[עריכה]

  • עיתונות- בעקבות עליה ברמת ההשכלה,עלייה באחוז היודעים קרוא וכתוב וחיזוק ההמונים הופצו כמליוני עותקים של עיתונים,כל אחד בחר לעצמו עיתון על פי טעמו וסגנונו האישי.העיתונים השפיעו על הפוליטיקה הכלכלה והחברה,הם היה כלי לאומי חשוב וכלי חשוב לגיבוש למען מטרה מטגדת ולחיזוק הדמוקרטיה.כמו כן חוקק באירופה חוק חופש העיתונות
  • תרבות הפנאי- בתחילת המאה ה-19 תרבות הפנאי התפתחה רק בקרב בני המעמד הבורגני,הבורגנים ניסו לחקות את האצולה אך לעומת האצולה שלא עבדה הבורגנים השקיעו כספים יזמו ועבדו ובזמן שנותר להם בילו בבתי הקפה.

תרבות הפנאי בקרב הבורגנים התפתחה באותה תקופה בגלל גורמים שונים:

    • שפורים טכנולוגיים והמצאות שונות שהקלו על החיים
    • חופש הביטוי שהתפתח עם התחזקות הדמוקרטיה
    • רצון לחקות את סגנון האצולה הישן
    • הערים הגדולות שצמחו והפכו למרכז ענק של שירותים שונים.

אצל הפועלים העבודה הייתה החלק הניכר משעות היום,לכן פעילות הפנאי שלהם הייתה בעיקר בסופי השבוע ובחגים.במאה ה-19 גדל זמן הפנאי שלהם עם צמצום מס' שעות העבודה השבועיות. השינויים בתרבות הפנאי של הפועלים נבעו ממספר גורמים:

    • חקיקה סוציאלית
    • האיגודים המקצועיים שדרשו להקל על העבודה של הפועלים
    • עלייה ברמת החיים
    • מחירי המוצרים ירדו באופן משמעותי והביאו לכך שיותר אנשים יוכלו לקנות מוצרים שפעם היו נחלת העשירים בלבד.

הגידול בשעות הפנאי הביא גם לתופעות שליליות כמו:שכרות,אלימות,הימורים לא חוקיים וגם שוד ורצח.כדי למנוע את ההתפשטות של התופעות השליליות המוסדות הציבוריים בהנחיית הממשלה ארגנו פעילויות פנאי להמוני כמו:ספורט עממי,פסטיבלים,לימודי העשרה ועוד.תעשיית הפנאי הפכה לענף כלכלי חדש.

  • אופנה- במחצית השנייה של המאה ה-19 התחולל מהפך בתחום האופנה.הלבוש הנשי שב לקווים פשוטים ורגועים יותר,השמלות הארוכות היו יותר משוחררות והכובעים היו עם עיטורי פרחים קטנים.בתחילת המאה ה-20 חל שינוי נוסף בלבוש הנשי,הנשים החלו ללבוש לבוש נוח:החזייה(שהחליפה את המחוך),החצאית התקצרה.לאחר מלה"ע ה-1 נולדה אופנת ה"גארסון"-בחורה-נער:תספורת קצרה ושמלה קצרה וישרה.


אצל הגברים בלט הצילינדר השחור,חליפת הערב המורכבת מפראק ומכנס קצר וארוך כשפס מעטר את הצדדים.

פוליטיקה[עריכה]

  • מדינת לאום- החלו לקום קבוצות לאומיות השאפו להקים לעצמם מדינת לאום(מדינה בה יש רוב לקבוצה אתנית מסויימת ויש לה סימני היכר משותפים וקיימת זיקה בין הלאום לבין המדינה).

הקבוצות הלאומיות הפיצו את השאיפה הזאת ברחבי אירופה,הקבוצות קמו במקומות בהם קיימים לאומים תחת שלטון זר ורצו לממש את הלאומיות שלהם ע"י הקמת מדינה. כמעט בכל ארצות אירופה היו מהפכות לאומיות.דוגמאות לכך ניתן למצוא באזור הבלקן,בגרמניה,באיטליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית הדמוקרטיה באותה תקופה התחזקה ממספר סיבות:

    • המהפכה התעשייתית
    • התחזקות הליברליזם
    • התחזקות הפרלמנטרים
    • היחלשות האצולה
  • התחזקות הדמוקרטיה- ההתחזקות בדמוקרטיה באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים:
  1. הרחבת מעגל הבוחרים,לדוגמא בריטניה הרחיבה את מעגל הבוחרים שלה כמעט לכל הגברים
  2. התחזקות הפרלמנטרים-הירידה בכוחה של האצולה התחזקות ההמונים והרחבת מעגל הבוחרים הביאו לחיזוק כוחם של הפרלמנטים.ביטויים לכך ניתן למצוא בצפרת של אותה תקופה אשר חוקקו בה חוקים סוצייאלים שונים כמו הגבלת שעות העבודה וחוקי קצבאות לפועלים,בנוסף בהרבה ממדינות אירופה ההצבעה הפכה לחשאיתצ נציגי העם שישבו בפרלמנטים קיבלו שכר וגם בני המעמד הנמוך יכלו לשרת בפרלמנט

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה

השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים השונים

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה השינויים שהתרחשו באירופה השפיעו גם על החברה היהודית בתחומים:דמוגרפיה,כלכלה,מעמד משפטי וחוקי,מעמד הקהילה,חינוך ותרבות.

דמוגרפיה[עריכה]

באופן כללי החברה היהודית עברה שינויים דמוגרפים שהיו דומים לשינויים שעברו על החברה האירופאית.

גידול אוכלוסייה[עריכה]

גידול אוכלוסיה ב-1880 חיו בעולם שבע וחצי מיליון יהודים ואילו בשנת 1914 האוכלוסייה היהודית הגיעה ל-13 מיליון.זאת אומרת שהעם היהודי הכפיל את עצמו בתקופה קצרה של 34 שנה.

  • א.הסיבות לגידול:
    1. שיפור בתנאי הרפואה וההיגיינה הביאו לצמצום אחוז התינוקות שנפטרו בשעת לידה והארכת תוחלת החיים.
    2. בקרב החברה היהודית הייתה מסורת של הקפדה על הניקיון ועל כן שיעור התמותה של התינוקות היהודים היה קטן תמיד יותר משיעור החברה הסובבת.
  • ב.ההבדל בין יהודי מערב ומזרח אירופה: בין יהודי מערב אירופה(גרמניה,בריטניה,צרפת וכדומה)לבין יהודי מזרח אירופה(רוסיה)היה הבדל בשיעור הריבוי הטבעי.לכך שתי סיבות:
    1. שיוון זכויות - יהודי מערב אירופה נהנו משוויון זכויות ועל כן הייתה בקרבתם נטייה להשתלב בחברה האירופאית.גיל הנישואין של היהודים במזרח אירופה היה קטן(20 שנה)לעומת זאת גיל הנישואין של יהודי מערב אירופה היה גדול יותר.
    2. נישואיי תערובת-במערב אירופה הייתה תופעה של נישואיי תערובת,דבר שלא היה קיים במזרח אירופה.
  • ג.הריכוזים הגדולים ביותר של העם היהודי בתקופה זו היו במקומות הבאים: קיסרות הרוסית,אוסטרו-הונגריה,פולין,ארה"ב,מערב אירופה (כמיליון נפש),יהדות האיסלאם(כ-800,000 נפש).

הגירה[עריכה]

א.רוסיה

יהדות רוסיה מנתה מיליוני בני אדם שחיו תחת משטר מדכא.באופן רשמי המדיניות כלפי היהודים הייתה מדיניות אנטישמית.אחד מפקידי המדינה הכריז שהבעיה היהודית תמצא את פתרונה כאשר "1/3 מהיהודים יהגר ,1/3 מהיהודים יתנצר ו-1/3 יהודים ימותו".בהזדמנות אחרת הכריז השלטון "הגבול המערבי פתוח" בתקופה זו השלטון הרוסי בהנהגתם של אלכסנדר ה-3 וניקולאי ה-2,יזם פרעות נגד היהודים ,כמו למשל:פרעות 1882 שקיבלו את השם "הסופות בנגב" וכן פרעות קישנב והומיל ב-1903.

ב.ארה"ב

בתקופה זו הפכה ארה"ב ליעד מועדף לא רק למהגרים אירופאים אלא גם ליהודים.ארה"ב הבטיחה אפשרויות כלכליות בלתי מוגבלות ובעיקר הבטיחה משטר שהתבסס על שיוון,חרות,חופש וקדושת הקניין.בראשית המאה ה-20 סגרה ארה"ב את שעריה לפני מהגרים מסין ומיפן.ההגירה היהודית לארה"ב התאפיינה בהגירתם של משפחות שלמות ולעיתים כפרים וערים שלמות.כך צמחו מרכזים יהודים חדשים אשר הפכו לקהילות יהודיות חשובות במישור הכלכלי,הפוליטי והחברתי.
בנוסף למרכז היהודי בארה"ב קמו המרכזים היהודים הבאים:

  • המרכז היהודי במזרח ובמערב אירופה
  • המרכזים היהודים באמריקה הלטינית
  • המרכז היהודי בדרום אפריקה
  • המרכז היהודי באוסטרליה
  • המרכז היהודי בארץ ישראל
  • המרכז היהודי בארצות האסלאם בצפון אפריקה והמזרח התיכון.

עיור[עריכה]

במשך מאות שנות היסטוריה,הנטייה של היהודים בארצות האסלאם ובאירופה האירופאית הייתה לחיות בעיר.ועל כן מתוך חוסר ברירה ורצון ליהודים לא הייתה בעלות על קרקע חקלאית זאת נוכח העובדה שהיו מיעוט נרדף שלעיתים היו צפויים לגירוש.תהליך זה של עיור,שבו יהודים נטו לחיות בעיר קיבל תאוצה וכך צמחו מרכזים יהודים בערים כמו:ברלין,לונדון,פריז,ניו יורק,מוסקבה,וינה וכדומה.
לחיי היהודים בעיר היו יתרונות אך גם חסרונות.

א. חסרונות:

1. דחף לאנטישמיות - ריכוז היהודים בעירים המרכזיות נתן דחף לצמיחתן של תופעות אנטישמיות . היהודים הצטיירו כגורם שלטני בכל תחומי החיים.

2. התבוללות והתנצרות - החיים של היהודים בעיר נתנו דחף לקבוצות מיעוט יהודיות לאמץ את התרבות הנוצרית הסובבת יותר מאשר המסורות והדת היהודית. היו כאלה שיתבוללו והתנצרו.

ב. יתרונות : בעיר יש אפשרויות כלכליות , יש מרכזי השכלה , תרבות , חינוך , המאפשרים פרט לרכוש השכלה. החיים בעיר מאפשרים להקים מסחר מקומי סחר בינלאומי. היהודים שחי בעירים הצליחו להתבסס מבחינה כלכלית , פוליטית ותרבותית.

כלכלה[עריכה]

חקלאות

למרות העובדה שליהודים לא הייתה נטייה להתפרנס מעבודה חקלאית,בכל זאת צמחו מספר מרכזים יהודים אשר הכלכלה הבסיסית שלהם התבססה על חקלאות. כמו למשל:

א.בארץ-ישראל

בתקופת העלייה הראשונה והשנייה התפרנסו יהודים מעבודה חקלאית.דבר זה היה בסיס של התנועה הציונית וכך צמחו מושבות חקלאיות(פ"ת ,ראש-פינה,ראשל"צ ,זיכרון יעקב ועוד).

ב.ארגנטינה

צמחה קהילה יהודית שחלקה התפרנסה מעבודה חקלאית.הברון הירש הקים חברה להתיישבות יהודית בארגנטינה,הוא מימן את יציאות נסיעה למהגרים יהודים שהיגרו לארגנטינה ממזרח ומרכז אירופה.

ג.במזרח אירופה

במזרח אירופה ורוסיה במדינות אלו,הכלכלה התבססה על חקלאות ולכן גם היהודים התפרנסו בצורה עקיפה ולעיתים ישרה בהתפרנסות מחקלאות. לדוגמא:היו יהודים ברוסיה שהתפרנסו מתעשיית המזון(בתי חרושת לסוכר,תחנות קמח,מפעלי טבק)והיו כאלה שהחזיקו בבעלותם קרקעות חקלאיות,עיבדו את הקרקע ולקחו חלק ביצור ושיווק מוצרים חקלאים.קבוצת מיעוט של יהודים ברוסיה התפרנסו ממקצועות חופשיים(עורכי דין,רופאים וכדומה),הם חיו במוסקבה ונחשבו לאזרחים מועילים.

המבנה המקצועי של היהודים:

א.ארה"ב

ב-1880 מנתה הקהילה היהודית כ-100 אלף איש וב-1914 הפכה לשני מיליון איש.בני דור ראשון שהגיעו לארה"ב התפרנסו מעבודות מזדמנות בלתי מקצועיות(כמו:ניקיון,תפירה וכדומה).בדר"כ היהודים התפרנסו בענף הטקסטיל בתפירה,חייטות ועסקי אופנה.זאת הייתה עבודה אפורה,קשה,בעלת 12 שעות עבודה ביממה,אך היא נתנה אפשרויות לביסוס ראשוני לדור השני.
בני הדור השני רכשו השכלה במקצוע בבתי ספר תיכוני ואוניברסיטאות.שיעור הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות בארה"ב היה גבוה,במיוחד בעיר ניו יורק בה היו 40%.זאת אומרת שבני הדור השני של המהגרים היהודים הצליחו לרכוש מקצוע וכך השתלבו בשוק העבודה והגיעו להישגים מדהימים(כמו:רופאים,אנשי עסקים,עורכים וכדומה).למשל בתקופה הזו,העיתון האמריקאי הנפוץ ביותר(ניו-יורק טיימס-N.Y.Times)היה בבעלות יהודית.

ב.מערב אירופה

יהודי מערב אירופה נחשבו לקהילות יהודיות שהשתלבותן החברתית והכלכלית היו מן המוצלחות ביותר בעולם היהודי.בקהילות אלה צמחה אליטה יהודית שהתפרנסה מעיסוקים כמו:רפואה,משפטים,הנדסה,מדע,עסקים,מסחר ואפילו פוליטיקה.חלקם הגיעו לעושר רב,כמו למשל משפחת רוטשילד.בכל מקרה,יהודי מערב אירופה היו בתהליך של מעבר מעיסוקים בלתי מקצועיים לעיסוקים מקצועיים.

ג.ארצות האיסלם

רוב היהודים בארצות האיסלם התפרנסו מעיסוקים בלתי מקצועיים ממלאכות זעירות,רובם היו במצוקה ובמחסור.יחד עם זאת בתקופה הזו צמחה אליטה קטנה של יהודים אשר שלטה בשפות האירופאיות,רובם היו בוגרי בתי הספר כי"ח (אליאנס).הם הצליחו להקים חברות ייצוא ויבוא של מוצרי מזון ומוצרי תעשייה וכתוצאה מכך חלקם התעשר והדבר השפיע לטובה על כלל הקהילה.

מעמד משפטי וחוקי[עריכה]

בשנת 1791,בעקבות המהפכה הצרפתית,התכנסה האספה הלאומית הצרפתית ופרסמה חוק שהבטיח לכל יהודי שיוון זכויות מלא(האמנסיפציה).זאת הייתה נקודת המפנה במעמדם המשפטי של היהודים.תהליך זה התפשט וכך זכו גם יהודי בריטניה לשוויון זכויות שכלל פטור ליהודים מהצורך להישבע שבועות אמונים על פי הנוסח הנוצרי הפרוטסטנטי,וזאת על מנת לקבל מינוי (משרה) באחת מרשויות המדינה.בנסיבות הללו,יהודי אחד מבני רוטשילד נבחר כחבר פרלמנט בלונדון.אירוע זה סימן את על התהליך שבו יהודי בריטניה נהנו משוויון זכויות מלא. בדומה לכך בסוף המאה ה-19 רוב יהודי אירופה נהנו משוויון זכויות:
1867 - יהודי אוסטרו – הונגריה קיבלו שוויון זכויות.
1870 - יהודי גרמניה קיבלו שוויון זכויות
1917 - יהודי רוסיה קיבלו שוויון זכויות.
עד 1920 רוב הקהילות היהודיות באירופה נהנו משוויון זכויות מלא כתוצאה מכך יהודים רבים ראו עצמם אזרחים נאמנים שלל המדינה ורבים מהם זיהו את עצמם כצרפתים/כגרמנים/כאנגלים בני דת משה.
תהליך קבלת שוויון הזכויות(האמנסיפציה)הקל על היהודים להשתלב בחברה הכללית,השילוב בא לידי ביטוי בדרכים שונו:

  • השתלבות במפגש בין אדם לרעיהו
  • בלימודים ובאוניברסיטאות
  • פניה למקצועות חופשיים
  • בצבא
  • בהשתלבות במפלגות
  • השתלבות בכלכלה

למרות שהאמנסיפציה הייתה מוכרת בחוק ברחוב לא קיבלו את היהודים.

תמורות במעמד הקהילה[עריכה]

בעבר הקהילה היהודית הייתה קהילה מגובשת ומלוכדת שקשה היה לחברה להסתדר בלעדיה.מספר תהליכים הביאו להתנתקות הדרגתית מהקהילה המסורתית ומעבר למודרניזציה ולהשכלה.התהליכים הללו היו:

  • תהליך החילון
  • תנועת ההשכלה היהודית
  • האמנסיפציה
  • תהליך העיור
  • השפעת המדע
  • הלימודים באוניברסיטאות
  • השפעה של רעיונות ליברלים וסוצייאליסטים

שינויים אלו התחוללו בעיקר במרכז ובמערב אירופה שם מעמד הקהילה נפגע מאוד,לעומתה מעמד הקהילה במזרח אירופה נותר יציב.

תמורות בתרבות והחינוך של היהודים[עריכה]

בין 1870-1920 יהודים רבים החלו לעזוב את הלימודים בחדר ובישיבה ונרשמו אל מוסדות ההשכלה האירופאים וכך הצליחו להשתלב בסגל ההוראה האקדמאי ונהפכו לדמויות מפתח בהתפתחותם של ענפים כמו פיזיקה, פסיכולוגיה ועוד. בנוסף, חלק מהיהודים פנו לענף האומנות והתרבות השונים כגון מוזיקה, ספרות, פיסול, תיאטרון וכדומה.
בצורה כזו יהודים רבים השתלבו בחברה הסובבת אותם והחל מצב בו אימצו את התרבות האירופאית ולכן חלקם שינו את שמם, החל תהליך חילון, השתמשו בשפה הסובבת ובלוח השנה ועוד. חלק מיהודים אלה התבוללו, התנצרו ועוד.
היהודים המשכילים דרשו שינוי בערכים הנלמדים בבתי הספר,הם רצו לשלב את המקצועות הכלליים עם מקצועות הדת וכך בעצם נוצרו בתי ספר יהודיים שלימדו את שפת המדינה המקומית,כל זה קרה במערב אירופה.
במזרח אירופה כמעט שלא חדרו השינויים הללו.באימפריה העות'מאנית תהליך החילון התחיל עם הקמת בתי ספר צרפתיים הקהילה לא הביעה התנגדות לכך. נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה

תהליכי שילוב של היהודים וביטוייהם

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה בשנים 1870-1920 אנו יכולים לראות בקרב היהודים באירופה מגמה של השתלבות בחברה הכללית.

הסיבות לשילוב[עריכה]

  1. ליברליזם: חדירה של רעיונות ליברלים לאירופה ומאבקים של כוחות ליברלים למען זכויות מיעוטים וזכויות האדם.
  2. אמנסיפציה: מתן שוויון זכויות מבחינה פוליטית וחוקית ליהודי מערב ומרכז אירופה איפשר השתלבות בתחום הפוליטי.

ביטויי השילוב[עריכה]

השילוב בא לידי ביטוי במדינות השונות, והתבטא במספר צורות עיקריות.

עיור[עריכה]

האמנסיפציה איפשרה ליהודים לנוע. הם עברו מהכפרים לערים הגדולות, כמו ברלין ולונדון. העיור איפשר להם להשתלב בחברה הסובבת אותם, למשל בחיי התרבות והאומנות ובבחירת מקצועות חדשים. גם במזרח אירופה, היכן שלא ניתנה האמנסיפציה, נעו היהודים לערים הגדולות. לדוגמה: לוורשה היגרו כ-200,000 יהודים ועד מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-350,000 יהודים. למרות (ואולי בגלל) ההשתלבותם בחברה שמסביבם - האנטישמיות כלפיהם גברה.

חברה ותרבות[עריכה]

יהודים שימשו כעורכי דין, פרופסורים באוניברסיטאות, מוסיקאים, שחקני תיאטרון, סופרים ומשוררים. בגרמניה, למשל, 7% מהיהודים עסקו במקצועות חופשיים. על אף שהשירות הציבורי נותר סגור בפני היהודים, הם הצליחו לחדור אליו בזכות כישרונם ויוזמתם. יהודים גם שימשו כעיתונאים, והקימו סוכנויות ידיעות. יותר מאוחר נפתחו אוניברבסיטאות ובתי ספר ליהודים במזרח אירופה בעקבות רפורמות של המישטר. היהודים השתלבו במעמד הבורגני קפיטליסטי, בתחום הבנקאות (הברון רוטשילד) ובתחום פיתוח מסילות הברזל (הברון הירש). הם עברו לנהל חנויות כלבו גדולות, ונוצר מעמד פרוליטריון (פועלים) בעקבות כניסתם לבתי המלאכה ולמפעלים.

המרת דת[עריכה]

הדרך הקיצונית ביותר שנקטו היהודים על-מנת להשתלב בצורה מלאה בחברה האירופאית היתה המרת דתם.

זרמים חדשים ביהדות[עריכה]

זרם האורתודוקסי היה סגור ושמרן ולא רצה להשתלב בחברה הכללית. בנוסף לו היה הזרם הרפורמי שרצה לעשות רק את המצוות המוסריות ולא את המצוות המעשיות, ורצה להשתלב בחברה הכללית. כמו כן היה זרם הביניים, הזרם הקונסרבטיבי, אשר הכניס מעט שינויים ליהודות, אך עדיין שמר על קיום המצוות המעשיות והמוסריות.

חיים פוליטיים[עריכה]

בעקבות מתן שוויון זכויות אזרחיות ופוליטיות יכלו היהודים להשתתף בחיים הפוליטיים.היהודים הפכו לבוחרים פוטנציאליים והם החלו להיות פעילים במפלגות שונות ואף הצטרפו אליהם.למשל קרל מרכס שהצטרף למפלגה סוציאליסטית.היהודים הצטרפו גם לפרלמנטים כמו אדוארד ברנשטיים שנבחר לרייכסאג מספר פעמים.

תחום הצבא[עריכה]

יהודים היו גאים במעמדם כאזרחים שווים שזה התבטא גם בכך שהם התגייסו לצבא והיו לוחמים ולוחמות,היו חיילים פשוטים ואף קצינים.למשל במלחמת העולם הראשונה לחמו יהודי גרמניה לצד גרמניה.

חינוך ותרבות[עריכה]

היהודים השתלבו עד כדי כך במיוחד במערב אירופה שהם היו מעורבים החיים התרבותיים,הם היו פילוסופים,משוררים,סופרים,מדענים בולטים.דוגמאות לכך הם:פרויד,אלברט אינשטיין,מנדלסון ועוד.גם בחינוך היו יותר ויותר תלמידים יהודים בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות.

ביטויי ההשתלבות כפי שבאו לידי ביטוי במדינות השונות[עריכה]

ניתן לראות כיצד באו ביטויי ההשתלבות במדינות שונות במזרח ובמערב אירופה:

צרפת[עריכה]

צרפת הייתה למדינה הראשונה באירופה אשר העניקה שוויון זכויות (אמנסיפציה) ליהודים. היה זה בתקופת המפכה הצרפתית; האספה הבינלאומית הצרפתית פרסמה חוק בחודש ספטמבר 1791 אשר העניק שוויון זכויות ליהודי צרפת , זאת הייתה נקודת מפנה ביחסים שבין יהודים וסביבתם הנוצרית. מעתה והלאה, יהודי צרפת זיהו את עצמם כ"צרפתים בני דת משה" , זאת מתוך רצון להוכיח את נאמנותם למדינה הצרפתית שאותה הם ראו כמולדתם. כך למשל, יהודים צרפתים התגייסו לצבא הצרפתי, ובין השאר לקחו חלק במלחמותיו של נפוליאון.

בהמשך לכך, צרפת העניקה הכרה רשמית לקהילה היהודית שקיבלה מעמד של קוניסיטוריה (חוקים), והרבנים היהודים חויבו בשבועת אימונים לצרפת (ולא שבועת אימונים לדת הנוצרית).

יהודים צרפתים השתלבו במשטר והחברה , דוגמאות לכך :

  1. אדולף כרמייה שהיה שר משפטים בממשלה הצרפתית. הוא יזם את הקמת ארגון כי"ח (כל ישראל חברים – אליאנס) בשנת 1860. הארגון ייסד בתי ספר ליהודים באגן הים התיכון. הלימודים התבססו על הלשון והתרבות הצרפתית, דבר אשר נתן דחף להשתלבותם של יהודים בתרבות האירופאית. העביר חוק שהעניק ליהודי אלג'יריה את האזרחות הצרפתית (צו כרמייה 1870). זאת הייתה נקודת מפנה במעמדם המשפטי והפוליטי של יהודי אלג'יריה.
  2. אלפרד דרייפוס - כאמור , יהודים התגייסו לצבא הצרפתי והשתתפו במלחמות בייחוד במלחמת העולם הראשונה. אחד מיהודי צרפת ששמו היה אלפרד דרייפוס , אשר התגייס לצבא הצרפתי , בזכות כישוריו הוא זכה לתפקיד בכיר כקצין בצבא הצרפתי.
  3. בני משפחת רוטשילד - בני עסקים חובקי עולם לא רק בצרפת אלא גם באנגליה , גרמניה ואוסטריה (דוגמא למישור כלכלי)

גרמניה[עריכה]

גם בגרמניה זיהו היהודים את עצמם כגרמנים בני דת משה. דוגמאות להשתלבות היהודים :

  1. משה מנדלסון (משכיל יהודי) – היה הראשון שהשתלב בחברה הגרמנית. הוא תירגם את התורה לגרמנית - "הביאור" (גרם לכך שהתורה הייתה ברורה גם לגרמנים) , ומעתה והלאה יהודים רבים נטו לקרוא את התורה בגרמנית ולא בעברית.
  2. תלמידיו של משה מנדלסון - ייסדו את התנועה לתיקונים בדת היהודית (הם כונו הרפורמים). אנשים אלה הכניסו לבית הכנסת מקהלה ועוגב , והשמיטו את המילה ציון (ירושלים) במספר תפילות ומשיח בן דוד. הם גם הנהיגו תפילה משותפת של גברים ונשים ביחד.
  3. הקונסרבטיבים (השמרניים) – זרם שצמח אחרי הרפורמים אשר ניסו ליצור שילוב בין היהדות הרבנית (האורתודוכסית) לבין היהדות הרפורמית.

בריטניה[עריכה]

תהליך האמנסיפציה (שוויון זכויות) התפשט בהדרגה לקהילות יהודיות במערב אירופה (הולנד ובלגיה) ובמרכזו (גרמניה ואוסטריה). בשנת 1858 העביר הפרלמנט הבריטי הצעת חוק בשם הביאה, אשר ביטלה את נוסח השבועה הנוצרי הפרוטסטנטי אשר בו היה חייב כל אזרח בריטי לומר לקבלת מינוי למשרה ציבורית. כך הוסר המכשול האחרון להשתלבותם של יהודי ברטניה בכל תחומי החיים, למשל :

  1. אחד מבני משפחת רוטשילד נבחר כציר (שר) בפרלמנט הבריטי.
  2. בנימין פיזרעלי - אחד ממנהיגיה הבולטים של ברטניה שהיה ראש ממשלה. הוא אומנם הוטבל לנצרות בילדותו , אך היה גאה במורשתו היהודית לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו .
  3. משה מונטיפיורי

אוסטרו – הונגריה[עריכה]

ב-1867 יהודי אוסטרו – הונגריה זכו לשוויון זכויות. בין 1870-1871, עם השלמת איחוד גרמניה, פורסם החוק שהעניק להם שוויון זכויות.

רוסיה[עריכה]

הקהילה היהודית הגדולה הייתה ברוסיה. הם זכו לשוויון זכויות רק בחודש מרץ 1917. נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה

תהליכי דחייה של היהודים וביטוייהם

נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה למרות מגמת ההשתלבות של היהודים בחברה הכללית הסובבת אותם בשנים 1870-1920 אנו יכולים לראות מגמת דחייה של היהודים.

סיבות לדחייה[עריכה]

1)האמנסיפציה: למרות שהייתה מוכרת בחוק בפועל ברחוב שנאו את היהודים.ככל שהשתלבו יותר כך שנאו אותם יותר.
2)האנטישמיות: שנאת היהודים-האנטישמיות הפכה להיות מבוססת על תורת הגזע(אנטישמיות מודרנית),זאת אומרת היא הפכה לקיצונית יותר ממה שהיא הייתה פעם.(לסיכום רחב יותר על האנטישמיות המודרנית לחץ כאן )

ביטויי דחייה[עריכה]

הביטויים העקריים לדחיית היהודים מהחברה האירופאית היו:

פרשת דרייפוס בצרפת (1894-1906)[עריכה]

בראשית שנות ה-90 נודע לקולונל הנרי שהיה שר הביטחון הכללי של צרפת שישנו מרגל בפריס אשר מעביר מידע לצבא הגרמני. ואכן היה מרגל כזה , שמו היה אסטר האזי. אך השב"כ (שירות הביטחון הכללי) הצרפתי לא חשף אותו ובמקום זאת העמיד למעצר את אלפרד דרייפוס , קצין יהודי בצבא הצרפתי. אלפרד הועמד למשפט , הורשע על סמך ראיות מזויפות ונשלח למאסר עולם באי השדים שבדרום אמריקה.

הפרשה לא נמוגה , דעת הקהל נחלקה לשנים , אלה אשר ראו בדרייפוס מרגל וקיבלו את הכינוי "האנטי דרייפוסרים" אנשיהם השתייכו לימין הקיצוני : קתולים , מלוכנים , אנטישמיים. ומולם אלה שטענו שאלפרד חף מפשע (כונו "הדרייפוסארים") והשתייכו לסוציאליסטים והרפובלקים.

בינתיים , מצפונו של הקולונל פיאקאר , אחד מעוזריו של הנרי , ייסר אותו והוא חשף מסמכים שהוכיחו שהראיות שבגינן הורשע דרייפוס היו מזויפות. עם זאת , הצבא הצרפתי העדיף להשתיק את פיקאר אשר נשלח לשרת בתוניס.

למרות זאת הפרשה לא ירדה מסדר היום. סופרים שונים הוצאו כתבות בהם ביקורו את צרפת כמו :

1. הסופר ברנארד לאזאר שפרסם מסמך בשם "האמת על פרשת דרייפוס" ובו הטיח בקורת קשה על הצבא הצרפתי.

2.הסופר אמיל זולה פרסם מאמר תחת הכותרת "אני מאשים" בעיתון הצרפתי ל"אוורור" , בו האשים את הצבא הצרפתי בעיוות דין ובעשיית עוול לדרייפוס.

בסופו של דבר , כל הביקורות הללו הניעו את הממשלה והצבא לערוך משפט חוזר ב-1899. דרייפוס נמצא אשם , אך הוענק לו חנינה והוא יצא לחופשי. דרייפוס לא הסתפק בכך , הוא המשיך להאבק על שמו הטוב. ב-1906 נערך משפט חוזר נוסף בו הוא זכה מכל אשמה , דרגותיו הוחזרו לו והוא שב לשרת בצבא הצרפתי. לסיכום פרשת דרייפוס הוא דוגמא לרגשות הדחייה מצד החברה הנוצרית באירופה לתהליך השתלבותם של היהודים.

במזרח אירופה[עריכה]

במזרח אירופה האנטישמיות הייתה ממוסדת מטעם הממשלה.הגורמים המרכזיים לאנטישמיות הממשלתית הם:

  1. השפעת הכנסייה הרוסית הפרוסלבית שבראשה עמד ראש הסינוד הרוסי שהיה נאמנו ויועצו של הצאר הרוסי הוא ראה בשלטון הדת האורתודוכסית מטרה נעלה והפיתרון לגבי היהודים היה על פיו פשוט:"שליש יתבולל,שליש ימיר את דתו ושליש יהגר"
  2. כדי שזעם האיכרים לא יופנה לממשלה הממשלה הפנתה את הזעם כלפי היהודים
  3. ההשתלבות של היהודים בהתפתחות הקפיטליסטית של רוסיה הביאה לשנאה מצד האוכלוסייה הרוסית כלפי היהודים,היהודים נתפסו כמי שפוגעים בגזע הסלבי.

הביטויים לכך היו:

  • הסופות בנגב:מהומות דמים בשנים 1881-1884 עקב רצח הצאר אלכסנדר השני
  • פוגרום קישינב:פרץ בקישינב בירת סרביה בשנת 1903
  • המאות השחורות:כנופיות פורעים שערכו פוגרומים ביהודים בשנת 1905 בעקבות מלחמת רוסיה-יפן

בנוסף לפוגרומים שהביאו להרוגים ופצועים רבים בקרב היהודים היו גם חקיקת חוקים אנטי-יהודים גירושים ועלילות דם,כמו:תקנות מאי(איסור להתגורר מחוץ ל"תחום המושב ואיסור למכור משקאות חריפים בכפרים),גירוש יהודי מוסקבה ומשפט בייליס.

ברוסיה גם פורסמו במליוני עותקים ובעשרות שפות ספר אנטישמי שנקרא "הפרוטוקולים של זקני ציון" ספר שקרי שמתאר כינוס של ראשי היהדות הצרפתית שהם מתכוונים להשתלט על העולם.הספר מאשים את היהודים במהפכה הצרפתית בכל המשברים,בכך שהשתלטו על הממשל,שהביאו את הסוציאליזם והקומוניזם לעולם.

הכנסייה הקתולית[עריכה]

הקהילות היהודיות באירופה הושפעו במשך מאות שנים מן התרבות הנוצרית. מאז צמיחתה של הנצרות כדת שולטת , הכנסייה הקתולית האשימה את היהודים בשורה של האשמות והעיקריות שבהן היו :

1. היהודים אשמים בהריגתו של ישו – רצח האל.

2. היהודים משתמשים בדם נוצרי למטרות פולחניות בחג הפסח.

3. היהודים מתפרנסים מעיסוקים בזויים כמו הלוואה בריבית.

כך , הציגה הנצרות את היהודי כאדם תאב בצע , שפל ובן בריתו של השטן.

גרמניה[עריכה]

פטיציה האנטישמית הייתה בקשה שהגישו חברי מפלגות אנטישמיות לביסמרק סתיו 1880 ובמסגרת הבקשה ביקשו לשחרר את העם הגרמני משלטון העם היהודי ע"י חקיקה אנטי יהודית כמו:

  • סגירת שערי גרמניה בפני כניסת יהודים
  • גירוש היהודים מעמדות השפעה בכלכלת גרמניה ובפוליטיקה הגרמנית
  • שימור האופי הנוצרי של בתי הספר

ביסמרק ראש ממשלת גרמניה דחה את הפטיציה.

אנטישמיות מפלגתית[עריכה]

במדינות שונות במערב אירופה הוקמו מפלגות ותנועות אנטישמיות,מטרתם הייתה להילחם ביהודים כדי לפתור את בעית היהודים.המפלגות הפכו את האנטישמיות ככלי להיכנס לשלטון ולצבור כוח,המצע האנטישמי סייע לגייס בוחרים.דוגמא לכך היא מפלגת "ליגת האנטישמים" שהקים וילהלם מאר שמטרתה חיסול היהודים,בידודם העסקי והחברתי וגירושם מהפרלמנט ומהחיים הציבוריים. נמצאה תבנית הקוראת לעצמה: תבנית:תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה