לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה/השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים השונים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


השינויים שהתרחשו באירופה השפיעו גם על החברה היהודית בתחומים:דמוגרפיה,כלכלה,מעמד משפטי וחוקי,מעמד הקהילה,חינוך ותרבות.

דמוגרפיה[עריכה]

באופן כללי החברה היהודית עברה שינויים דמוגרפים שהיו דומים לשינויים שעברו על החברה האירופאית.

גידול אוכלוסייה[עריכה]

גידול אוכלוסיה ב-1880 חיו בעולם שבע וחצי מיליון יהודים ואילו בשנת 1914 האוכלוסייה היהודית הגיעה ל-13 מיליון.זאת אומרת שהעם היהודי הכפיל את עצמו בתקופה קצרה של 34 שנה.

  • א.הסיבות לגידול:
    1. שיפור בתנאי הרפואה וההיגיינה הביאו לצמצום אחוז התינוקות שנפטרו בשעת לידה והארכת תוחלת החיים.
    2. בקרב החברה היהודית הייתה מסורת של הקפדה על הניקיון ועל כן שיעור התמותה של התינוקות היהודים היה קטן תמיד יותר משיעור החברה הסובבת.
  • ב.ההבדל בין יהודי מערב ומזרח אירופה: בין יהודי מערב אירופה(גרמניה,בריטניה,צרפת וכדומה)לבין יהודי מזרח אירופה(רוסיה)היה הבדל בשיעור הריבוי הטבעי.לכך שתי סיבות:
    1. שיוון זכויות - יהודי מערב אירופה נהנו משוויון זכויות ועל כן הייתה בקרבתם נטייה להשתלב בחברה האירופאית.גיל הנישואין של היהודים במזרח אירופה היה קטן(20 שנה)לעומת זאת גיל הנישואין של יהודי מערב אירופה היה גדול יותר.
    2. נישואיי תערובת-במערב אירופה הייתה תופעה של נישואיי תערובת,דבר שלא היה קיים במזרח אירופה.
  • ג.הריכוזים הגדולים ביותר של העם היהודי בתקופה זו היו במקומות הבאים: קיסרות הרוסית,אוסטרו-הונגריה,פולין,ארה"ב,מערב אירופה (כמיליון נפש),יהדות האיסלאם(כ-800,000 נפש).

הגירה[עריכה]

א.רוסיה

יהדות רוסיה מנתה מיליוני בני אדם שחיו תחת משטר מדכא.באופן רשמי המדיניות כלפי היהודים הייתה מדיניות אנטישמית.אחד מפקידי המדינה הכריז שהבעיה היהודית תמצא את פתרונה כאשר "1/3 מהיהודים יהגר ,1/3 מהיהודים יתנצר ו-1/3 יהודים ימותו".בהזדמנות אחרת הכריז השלטון "הגבול המערבי פתוח" בתקופה זו השלטון הרוסי בהנהגתם של אלכסנדר ה-3 וניקולאי ה-2,יזם פרעות נגד היהודים ,כמו למשל:פרעות 1882 שקיבלו את השם "הסופות בנגב" וכן פרעות קישנב והומיל ב-1903.

ב.ארה"ב

בתקופה זו הפכה ארה"ב ליעד מועדף לא רק למהגרים אירופאים אלא גם ליהודים.ארה"ב הבטיחה אפשרויות כלכליות בלתי מוגבלות ובעיקר הבטיחה משטר שהתבסס על שיוון,חרות,חופש וקדושת הקניין.בראשית המאה ה-20 סגרה ארה"ב את שעריה לפני מהגרים מסין ומיפן.ההגירה היהודית לארה"ב התאפיינה בהגירתם של משפחות שלמות ולעיתים כפרים וערים שלמות.כך צמחו מרכזים יהודים חדשים אשר הפכו לקהילות יהודיות חשובות במישור הכלכלי,הפוליטי והחברתי.
בנוסף למרכז היהודי בארה"ב קמו המרכזים היהודים הבאים:

  • המרכז היהודי במזרח ובמערב אירופה
  • המרכזים היהודים באמריקה הלטינית
  • המרכז היהודי בדרום אפריקה
  • המרכז היהודי באוסטרליה
  • המרכז היהודי בארץ ישראל
  • המרכז היהודי בארצות האסלאם בצפון אפריקה והמזרח התיכון.

עיור[עריכה]

במשך מאות שנות היסטוריה,הנטייה של היהודים בארצות האסלאם ובאירופה האירופאית הייתה לחיות בעיר.ועל כן מתוך חוסר ברירה ורצון ליהודים לא הייתה בעלות על קרקע חקלאית זאת נוכח העובדה שהיו מיעוט נרדף שלעיתים היו צפויים לגירוש.תהליך זה של עיור,שבו יהודים נטו לחיות בעיר קיבל תאוצה וכך צמחו מרכזים יהודים בערים כמו:ברלין,לונדון,פריז,ניו יורק,מוסקבה,וינה וכדומה.
לחיי היהודים בעיר היו יתרונות אך גם חסרונות.

א. חסרונות:

1. דחף לאנטישמיות - ריכוז היהודים בעירים המרכזיות נתן דחף לצמיחתן של תופעות אנטישמיות . היהודים הצטיירו כגורם שלטני בכל תחומי החיים.

2. התבוללות והתנצרות - החיים של היהודים בעיר נתנו דחף לקבוצות מיעוט יהודיות לאמץ את התרבות הנוצרית הסובבת יותר מאשר המסורות והדת היהודית. היו כאלה שיתבוללו והתנצרו.

ב. יתרונות : בעיר יש אפשרויות כלכליות , יש מרכזי השכלה , תרבות , חינוך , המאפשרים פרט לרכוש השכלה. החיים בעיר מאפשרים להקים מסחר מקומי סחר בינלאומי. היהודים שחי בעירים הצליחו להתבסס מבחינה כלכלית , פוליטית ותרבותית.

כלכלה[עריכה]

חקלאות

למרות העובדה שליהודים לא הייתה נטייה להתפרנס מעבודה חקלאית,בכל זאת צמחו מספר מרכזים יהודים אשר הכלכלה הבסיסית שלהם התבססה על חקלאות. כמו למשל:

א.בארץ-ישראל

בתקופת העלייה הראשונה והשנייה התפרנסו יהודים מעבודה חקלאית.דבר זה היה בסיס של התנועה הציונית וכך צמחו מושבות חקלאיות(פ"ת ,ראש-פינה,ראשל"צ ,זיכרון יעקב ועוד).

ב.ארגנטינה

צמחה קהילה יהודית שחלקה התפרנסה מעבודה חקלאית.הברון הירש הקים חברה להתיישבות יהודית בארגנטינה,הוא מימן את יציאות נסיעה למהגרים יהודים שהיגרו לארגנטינה ממזרח ומרכז אירופה.

ג.במזרח אירופה

במזרח אירופה ורוסיה במדינות אלו,הכלכלה התבססה על חקלאות ולכן גם היהודים התפרנסו בצורה עקיפה ולעיתים ישרה בהתפרנסות מחקלאות. לדוגמא:היו יהודים ברוסיה שהתפרנסו מתעשיית המזון(בתי חרושת לסוכר,תחנות קמח,מפעלי טבק)והיו כאלה שהחזיקו בבעלותם קרקעות חקלאיות,עיבדו את הקרקע ולקחו חלק ביצור ושיווק מוצרים חקלאים.קבוצת מיעוט של יהודים ברוסיה התפרנסו ממקצועות חופשיים(עורכי דין,רופאים וכדומה),הם חיו במוסקבה ונחשבו לאזרחים מועילים.

המבנה המקצועי של היהודים:

א.ארה"ב

ב-1880 מנתה הקהילה היהודית כ-100 אלף איש וב-1914 הפכה לשני מיליון איש.בני דור ראשון שהגיעו לארה"ב התפרנסו מעבודות מזדמנות בלתי מקצועיות(כמו:ניקיון,תפירה וכדומה).בדר"כ היהודים התפרנסו בענף הטקסטיל בתפירה,חייטות ועסקי אופנה.זאת הייתה עבודה אפורה,קשה,בעלת 12 שעות עבודה ביממה,אך היא נתנה אפשרויות לביסוס ראשוני לדור השני.
בני הדור השני רכשו השכלה במקצוע בבתי ספר תיכוני ואוניברסיטאות.שיעור הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות בארה"ב היה גבוה,במיוחד בעיר ניו יורק בה היו 40%.זאת אומרת שבני הדור השני של המהגרים היהודים הצליחו לרכוש מקצוע וכך השתלבו בשוק העבודה והגיעו להישגים מדהימים(כמו:רופאים,אנשי עסקים,עורכים וכדומה).למשל בתקופה הזו,העיתון האמריקאי הנפוץ ביותר(ניו-יורק טיימס-N.Y.Times)היה בבעלות יהודית.

ב.מערב אירופה

יהודי מערב אירופה נחשבו לקהילות יהודיות שהשתלבותן החברתית והכלכלית היו מן המוצלחות ביותר בעולם היהודי.בקהילות אלה צמחה אליטה יהודית שהתפרנסה מעיסוקים כמו:רפואה,משפטים,הנדסה,מדע,עסקים,מסחר ואפילו פוליטיקה.חלקם הגיעו לעושר רב,כמו למשל משפחת רוטשילד.בכל מקרה,יהודי מערב אירופה היו בתהליך של מעבר מעיסוקים בלתי מקצועיים לעיסוקים מקצועיים.

ג.ארצות האיסלם

רוב היהודים בארצות האיסלם התפרנסו מעיסוקים בלתי מקצועיים ממלאכות זעירות,רובם היו במצוקה ובמחסור.יחד עם זאת בתקופה הזו צמחה אליטה קטנה של יהודים אשר שלטה בשפות האירופאיות,רובם היו בוגרי בתי הספר כי"ח (אליאנס).הם הצליחו להקים חברות ייצוא ויבוא של מוצרי מזון ומוצרי תעשייה וכתוצאה מכך חלקם התעשר והדבר השפיע לטובה על כלל הקהילה.

מעמד משפטי וחוקי[עריכה]

בשנת 1791,בעקבות המהפכה הצרפתית,התכנסה האספה הלאומית הצרפתית ופרסמה חוק שהבטיח לכל יהודי שיוון זכויות מלא(האמנסיפציה).זאת הייתה נקודת המפנה במעמדם המשפטי של היהודים.תהליך זה התפשט וכך זכו גם יהודי בריטניה לשוויון זכויות שכלל פטור ליהודים מהצורך להישבע שבועות אמונים על פי הנוסח הנוצרי הפרוטסטנטי,וזאת על מנת לקבל מינוי (משרה) באחת מרשויות המדינה.בנסיבות הללו,יהודי אחד מבני רוטשילד נבחר כחבר פרלמנט בלונדון.אירוע זה סימן את על התהליך שבו יהודי בריטניה נהנו משוויון זכויות מלא. בדומה לכך בסוף המאה ה-19 רוב יהודי אירופה נהנו משוויון זכויות:
1867 - יהודי אוסטרו – הונגריה קיבלו שוויון זכויות.
1870 - יהודי גרמניה קיבלו שוויון זכויות
1917 - יהודי רוסיה קיבלו שוויון זכויות.
עד 1920 רוב הקהילות היהודיות באירופה נהנו משוויון זכויות מלא כתוצאה מכך יהודים רבים ראו עצמם אזרחים נאמנים שלל המדינה ורבים מהם זיהו את עצמם כצרפתים/כגרמנים/כאנגלים בני דת משה.
תהליך קבלת שוויון הזכויות(האמנסיפציה)הקל על היהודים להשתלב בחברה הכללית,השילוב בא לידי ביטוי בדרכים שונו:

  • השתלבות במפגש בין אדם לרעיהו
  • בלימודים ובאוניברסיטאות
  • פניה למקצועות חופשיים
  • בצבא
  • בהשתלבות במפלגות
  • השתלבות בכלכלה

למרות שהאמנסיפציה הייתה מוכרת בחוק ברחוב לא קיבלו את היהודים.

תמורות במעמד הקהילה[עריכה]

בעבר הקהילה היהודית הייתה קהילה מגובשת ומלוכדת שקשה היה לחברה להסתדר בלעדיה.מספר תהליכים הביאו להתנתקות הדרגתית מהקהילה המסורתית ומעבר למודרניזציה ולהשכלה.התהליכים הללו היו:

  • תהליך החילון
  • תנועת ההשכלה היהודית
  • האמנסיפציה
  • תהליך העיור
  • השפעת המדע
  • הלימודים באוניברסיטאות
  • השפעה של רעיונות ליברלים וסוצייאליסטים

שינויים אלו התחוללו בעיקר במרכז ובמערב אירופה שם מעמד הקהילה נפגע מאוד,לעומתה מעמד הקהילה במזרח אירופה נותר יציב.

תמורות בתרבות והחינוך של היהודים[עריכה]

בין 1870-1920 יהודים רבים החלו לעזוב את הלימודים בחדר ובישיבה ונרשמו אל מוסדות ההשכלה האירופאים וכך הצליחו להשתלב בסגל ההוראה האקדמאי ונהפכו לדמויות מפתח בהתפתחותם של ענפים כמו פיזיקה, פסיכולוגיה ועוד. בנוסף, חלק מהיהודים פנו לענף האומנות והתרבות השונים כגון מוזיקה, ספרות, פיסול, תיאטרון וכדומה.
בצורה כזו יהודים רבים השתלבו בחברה הסובבת אותם והחל מצב בו אימצו את התרבות האירופאית ולכן חלקם שינו את שמם, החל תהליך חילון, השתמשו בשפה הסובבת ובלוח השנה ועוד. חלק מיהודים אלה התבוללו, התנצרו ועוד.
היהודים המשכילים דרשו שינוי בערכים הנלמדים בבתי הספר,הם רצו לשלב את המקצועות הכלליים עם מקצועות הדת וכך בעצם נוצרו בתי ספר יהודיים שלימדו את שפת המדינה המקומית,כל זה קרה במערב אירופה.
במזרח אירופה כמעט שלא חדרו השינויים הללו.באימפריה העות'מאנית תהליך החילון התחיל עם הקמת בתי ספר צרפתיים הקהילה לא הביעה התנגדות לכך.

- השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים השונים -