לדלג לתוכן

היסטוריה לבגרות/פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ ישראל

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

הרברט סמואל

[עריכה]
הרברט סמואל בעת קבלת פנים בירושלים לוינסטון צ'רצ'יל ורעייתו. משמאלו האמיר עבדאללה מלך ירדן, מרץ 1921
הרברט סמואל עם וינסטון צ'רצ'יל

הרברט סמואל היה הנציב הבריטי הראשון בארץ ישראל (1920-1925). הוא היה אזרח יהודי בריטי ואהד את הציונות, כאשר נתן את חלקו לפרסום הצהרת בלפור. הישוב היהודי קיבל אותו בשמחה, אך הערבים הסתייגו ממנו והתייחסו אליו בחשדנות נוכח מוצאו היהודי. עם זאת, הנציב הבריטי השתדל לנקוט במדיניות מאוזנת ביחס לערבים ויהודים. כך למשל במאורעות תר"פ (1920), הוא אסר את המנהיג הפלסטיני אמין אל חוסייני ואת זאב ז'בוטינסקי ושחרר אותם באותו מועד. להלן חלק מפעילויותיו:

א. עזר לאנשי העלייה השלישית (1923-1919) שהגיעו מרוסיה בכך שהעניק להם עבודות ציבוריות:

1. סלילת מסילת ברזל בראש העין.

2. עבודות בניין ובמיוחד בניין מחנות צבא. למשל : מחנה סרפנד (צריפין)

3. סלילת כבישים. למשל : כביש צמח-טבריה, כביש נצרת–עפולה, כביש טבריה–טבחה ועוד.

בנוסף לכך הוא השתדל להיות מאוזן ביחסיו לערבים ולכן נתן רשות לשבטים הבדואים להתיישב באדמות עמק בית שאן.

ב. בשנת 1920 הנציב סמואל נתן את הסכמתו להקמתה של "אסיפת הנבחרים", שהייתה מעין רשות מחוקקת של הישוב היהודי שבה ניתן ייצוג לגוש מפלגות הפועלים, הספרדי ועדות המזרח, האזרחי, הדתי הלאומי. ועל בסיס יחסי הכוחות הפוליטים של מוסד זה נבחר הוועד הלאומי להיות מעין רשות מבצעת בענייני חינוך רווחה ותרבות.

ג. נתן את הסכמתו לייסודה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ב-1925 והשתתף בטקס המרכזי להנחת אבן הפנה ליסודה בהר הצופים, ירושלים.

ד. הרברט סמואל נתן את ידו לייסודה של "הרבנות הראשית" במקום מוסד "החכם באשי". מוסד זה שהוורכב משני גופים; שני רבנים ראשיים – רב ראשי ספרדי (הראשון לציון) ואשכנזי. באופן זה נבחרו ב-1921, הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב ראשי אשכנזי, והרב יעקב מאיר כרב ראשי הרשל"צ ספרדי. לידם נסחרה מועצה רבנית עם ייצוג של רבנים אשכנזים ורבנים ספרדים באופן שווה.

ה. חיזק את מעמדו של חג' אמין אל חוסייני, בכך שהעניק לו את התואר "נשיא המועצה המוסלמית העליונה".

ו. גולת הכותרת (אחד מהדברים המרכזים) של סמואל היתה תוכניתו להקים מועצה מחוקקת שבה יהיה ייצוג הולם לכלל האוכלוסייה:

- למוסלמים 8 מקומות

- לנוצרים 2 מקומות

- ליהודים 2 מקומות.

לצד הערבי פלסטיני היה אינטרס לקבל תוכנית זו, אך הם דחו אותה והציגו קו מדיני אולטימטיבי שעל פיו, הם דרשו הכול, כלומר דרשו ייצוג מלא ולא היו מוכנים לשבת עם יהודים. דרישה זו הייתה בלתי ראויה, הבריטים לא קיבלו אותה והישוב היהודי יצא נשכר.

ז. סמואל ופלומר נתנו תמיכה ועידוד כולל כספים מתקציבים ממשלת המנדט לטיפוחה ולביסוסה של השפה העברית ולמוסדות חינוך עבריים בעברית.

ח. הנציב הרברט וממשיך דרכו (הלורד פלומר) פתחו את שערי ארץ ישראל לעלייה יהודית ולהתיישבותם ללא הגבלות על רכישת קרקע מבעלות ערבית לבעלות יהודית.

הלורד הרברט פלומר (1928-1925)

[עריכה]
הרברט פלומר

הלורד פלומר היה הנציב הבריטי השני בארץ ישראל (1928-1925), היה בעל אישיות סמכותית, הוא לא נרתע מהאיומים של הציבור הערבי ובתקופת שלטונו שרר שקט ושלום. הוא המשיך את פעילותו של סמואל ושלט בארץ ישראל שלוש שנים, אותו החליף הלורד צ'נסלור (1928).

פעולותיו העיקריות:

1. הלורד פלומר הקים יחידה צבאית משטרתית בשם "חיל הספר של עבר הירדן". הפיקוד על היחידה היה נתון בידי קצינים בריטים והחיילים היו בדואים. השימוש ביחידה הביא לחיזוק השלום והביטחון בארץ ישראל. יש המכנים תקופה זו בשם "השנים השקטות", הסיבות לכך הן:

א. אישיותו התקיפה של הלורד פלומר, אשר ידע ליצור אימון ובטחון אצל שתי קבוצות האוכלוסייה הגדולות: הערבים והיהודים.

ב. לערבי המזרח התיכון הייתה תחושה של יראה וכבוד לבריטניה שנראת בעיניהם כמעצמה בלתי מנוצחת.

2. הלורד פלומר נתן רשות להקמת מחסן נשק ותחמושת בכל יישוב יהודי, אך השימוש נעשה רק בהסכמת השלטון הבריטי.

3. הלורד פלומר חיזק את מוסדות "כנסת ישראל" (הרבנות הראשית, הועד הלאומי ואסיפת הנבחרים) וזאת על ידי חקיקת חוק בשם "תקנות כנסת ישראל 1927".

4. סמואל ופלומר נתנו תמיכה ועידוד כולל כספים מתקציבים ממשלת המנדט לטיפוחה ולביסוסה של השפה העברית ולמוסדות חינוך עבריים בעברית.

5. הנציב הרברט וממשיך דרכו הלורד פלומר פתחו את שערי ארץ ישראל לעלייה יהודית ולהתיישבותם ללא הגבלות על רכישת קרקע מבעלות ערבית לבעלות יהודית.

באיזה מידה פועלם של הנציבים הבריטים התאים להתחייבותה של בריטניה בכתב המנדט?

[עריכה]

פועלם של הנציבים הבריטים התאים להתחייבותה של בריטניה בכתב המנדט, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 2 ,4 ו-6, שם בריטניה התחייבה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל לעודד עלייה והתיישבות יהודית תוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.


הפרק הקודם:
כתב המנדט
פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ ישראל הפרק הבא:
דרך בניין הבית הלאומי בשנות העשרים