הגות הנפש/נושאים/שאלות/שנויה או אחודה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ניווט לאחור ולפנים

שאלות היסוד: עולם של מציאות שנויה או אחודה?

בפרק זה נדון בשאלת המציאות השנויה (דואליזם), לפיה יש שתי עולמות נפרדים, גשמי ורוחני, מציאותי ודמיוני, מוחי ושכלי, גופני ונפשי, או שהמציאות אחודה (מוניזם) ואז או שלמעשה מדובר בשני היבטים של אותו הדבר, או שיש לנו טעות ואחד הצדדים, צד המציאות או צד הרוחניות, לא באמת קיים כלל.

המציאות השנויה (דואליזם)

א. שאלת המציאות השנויה: גשמי לעומת רוחני-רעיוני.
מציאות שנויה (דואליזם): האם העולם כלומר המציאות חלוקים לשניים, עולם גשמי - מציאותי, ועולם אחר ונפרד - "רוחני" רעיוני?
מציאות אחודה (מוניזם): האפשרות שכנגד היא העמדה שהכל גשמי - פיזי.
האם אין עולם רוחני או שהרוחני הוא למעשה הגשמי?
עמדת המציאות האחודה עשויה לנבוע מהכחשת "קיום" הרעיונות והעולם ה"רעיוני" לכשעצמם, או מהזיהוי של אותו עולם רעיוני, גם אם קיים, כתופעות שנובעות מהעולם הגשמי.

יש גם את האפשרות של ההתכחשות לעצם המציאות והעולם, אבל השארנו את זה לדיון בשאלת היסוד על קיומנו וקיום המציאות, ולא נרחיב על כך יותר כאן.

== בעת העתיקה ==
שאלה זו נשאלה בעת העתיקה, ונשאלת גם בימינו. אך בעקבות השינויים הגדולים בהבנת המציאות הגשמית-פיזית בעקבות התפתחות מדעי הטבע העדכניים, למעשה אלו שתי שאלות שונות:

• א. השאלה בעת העתיקה: האם קיימת חלוקת עולם לחומר וצורה?
  
• ב. והשאלה הנשאלת כיום: האם קיים עולם רעיוני נפרד שאינו ניתן להסבר על פי מדעי הטבע?

הגדרות עולם החומר לעומת עולם הרעיון בעת העתיקה

להעברה: /שנויה או אחודה#העת העתיקה

הגדרת המציאות השנויה קדומה מאוד, ונמצאת בכתבים עתיקים עוד מראשית הכתב וההיסטוריה האנושית הידועה מתוך חקר העתיקות - הארכיאולוגיה.
הגדרת המציאות החומרית נוסחה כבר בידי ההוגים היוונים - הפילוסופים היוונים הקדומים כמו סוקרטס, דמוקריטוס, אפלטון ואריסטו, לפי הבנתם אותה כחומר המקבל צורה, לעומת הרעיון שאינו מוגבל בזמן ומקום, ובכך שונה מאוד מהחומר. לפי הוגים אלו, הצורה - שהיא עצם החוקים על פיהם פועלים התופעות הנצפות של החומר המוצק (האדמה) הנוזל (המים) והגז (הרוח) וכן החום (האש) - מוגדרים על ידי העולם הרעיוני-רוחני אשר קובע אותם. קיומם של החוקים האלו הוא המקיים את העולם החמרי המציאותי, ולכן הן עצמן חלק מן המציאות. אך מציאות זו אינה מוחשית. ניתן לדעת עליה מתוך הטבע, אך אין אפשרות לראותה או לחוש אותה ישירות.

דיונים בפילוסופיה היוונית חדרו ליהדות עוד בימי בית שני (למשל אריסטו האלכסנדרוני וידידיה הכהן - הוא "פִֿילון"), והרבה מהגות זו אומצה הן בידי הנצרות והן בידי היהדות. הספרות היהודית בנושאי פילוסופיה הואצה בעקבות כתיבתם בערבית-יהודית של רבי סעדיה גאון שחי לפני כאלף שנה, נפטר בשנת ד'תש"ב למניינינו, (שנת 942), ואחריו הרמב"ם שנפטר בשנת תתקס"ה (1204). תפישת העולם על פי חלוקה זו מרכזית בקבלה עוד טרם פרסום ספר הזוהר, ואחריה בחסידות (ובשבתאות), אך אומצה גם בכל זרמי היהדות כעובדה שאין עליה עוררין.

על פי המדע

הגדרות המציאות והעולם הגשמי על פי מדעי הטבע כיום /שנויה או אחודה#העת החדשה ובימינו תת סעיף רוחני לעומת גשמי. (ואז שכלי לעומת מוחי)

כיום הבנת המציאות שונה בהרבה. אך הטוענים לחלוקת העולם למציאות שנויה (דואליזם) גשמי ורוחני - ממשיכים לדבר על חלוקה זו, בעיקר בעקבות הדתות ה"אברהמיות" ובראשן הנצרות, ובין היהודים בארץ ובעולם בעקבות היהדות.

לפי ההבנה כיום לגבי המציאות הפיזית הגשמית, ישנן תופעות קבועות אחדות כמו חוק שימור החומר, וחוק שימור האנרגיה, אשר קובעים את כל התופעות הנצפות. ברמות שונות של התבוננות יש תופעות שונות על פני זמן ומקום.

ושאלה מעט שונה אבל דומה:
ב. שאלת קיום עולם רעיוני על טבעי
האם קיימת מציאות נפרדת רעיונית-רוחנית שאין להסבירה על פי מדעי הטבע?

ועוד נושא המועלה בהקשר לדיונים אלו: האם יש מציאות מקבילה ומה פירוש המציאות לאור ההתקדמות בזמן.