לדלג לתוכן

הגות הנפש

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

ספר זה טרם הושלם ונמצא עדיין בכתיבה.

ייתכן שחסרים בו פרקים, או אף נושאים שלמים. לפיכך, כרגע לא ניתן ללמוד ממנו על כל הנושא בצורה מקיפה.

כמו בכל אחד מהספרים, מהדפים ומהנושאים בוויקיספר, גם כאן אתם מוזמנים להוסיף את הפרקים שלדעתכם חסרים. כל פעולה שעשויה לעזור תתקבל בברכה, כולל הערות ובקשות בדף השיחה של הספר.


          כאן העמוד הראשי (על הספר) |          לפרק הבא (מבוא) >>


על הספר

[עריכה]

מדעי הנפש, מוח לעומת שכל, חלוקת חומר ורוח, גורל או בחירה, חשיבה על חשיבה

הגות הנפש או החשיבה על החשיבה.
באנגלית: פילוסופי אוף מיינד, ובאוניברסיטה הפתוחה: הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו
ספר זה הוא הֶסְבֵּר המצב העדכני של המחקר, של המדע, ושל ההגות, בנושא השכל התפישה והנפש, בלשון קצרה וברורה, ובעברית שורשית.

בספר זה נתרכז במושג "נפש" המשמש במדע.
מונח זה אוּמץ מהתפישות העתיקות שהפרידו בין רוחני לגשמי, תפישות שהן חלק חשוב מהאמונות הדתיות העתיקות הרווחות גם כיום. אך אנו נעסוק בזה רק מן ההיבטים המדעיים וההגותיים המקובלים במדע בימינו.

ניגע בתפישות ההגותיות על קיומה או חסרונה של "נפש נפרדת" ומשמעותה בהגות של ימינו, ונטפל בשאלות על אפשרות הבחירה - סוגיית הבחירה החפשית, והמציאות כגורל קבוע מראש, כגורל אקראי לחלוטין, או כעתיד הניתן לשינוי. נברר את תפיסת השרשרת הסיבתית - לפיה דבר נובע מדבר, ואת התפישות לפיהן דברים מתקדמים לעבר יעדם.

בכל נושא בו נדון בספר, נשאף לראות את ההגיוני, הסביר, והמובן, וגם להגדיר את המושגים האלו "הגיוני, סביר, מובן" - עצמם. בכך הספר עוסק גם בחקר הידיעה - האפיסטמולוגיה, במדעי הקיים וחקר היש - האונטולוגיה, בחקר העירות, התפישה, ההבנה, והמודעות - קוגניציה וקונציסיה (קונשסנס), הן בהיבט של מדעי הרוח והן בהיבטים של מדעי הטבע והחומר, החיים והגוף - פיזיקה וכימיה, ביולוגיה ופיזיולוגיה.

עצם חלוקת תחומי המדע בין מדעי הטבע והחומר למדעי הרוח והחברה מורה לנו עד כמה רחב הוא השטח המוקצה והמיוחד לחקר הרעיוני במדע בימינו, ועד כמה עמוק הפער המפריד בינו לחקר המציאות החמרית. העיסוק העכשיווי של הגות הנפש הוא בעיקרו ניסיון איחוד בין התחומים וניסיון הבנת פעולתם והתפתחותם של רעיונות רצונות תחושות והחלטות - התחום הנפשי.

תחום הגות הנפש הוא חלק ממדעי המוח העכשיויים הכוללים את חקר ההבנה - הקוגניציה, חקר העצבים - הנוירולוגיה, ותחומי הבינה המלאכותית המחשוב התקשורת והרובוטיקה. התחום ניזון מההבנות החדשות והעדכניות בכל תחומי החקר ובמיוחד במדעי החיים: התורשה, חקר חמרי החיים, חקר התקשורת, חקר השפות והבלשנות, וחקר החברה והתרבות - ביולוגיה, גנטיקה, ביוכימיה, קומוניקציה ומדיה, לינגוויסטיקה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. (כפי שאומרים ביידיש: בעברית זה נשמע יותר טוב).

הספר מביא את הדיעות השונות, את המחלוקות החשובות ואת סיפור התפתחותה של החשיבה על החשיבה. במידה מסויימת, זהו גם ספר היסטוריה על תולדות החשיבה, למן העת העתיקה - ההגות האלילית של המזרח הקדום, הפילוסופיה היוונית הקדומה ומקבילתה בהודו, דרך ההגות המקראית והיהודית, ועד להוגי ימי הביניים, העת החדשה, וימינו אנו.

מהות הספר

[עריכה]


מהי הנפש? איך אנחנו מבינים דברים? האם יש הבדל בינינו לבין בעלי חיים? האם תמנון ציפור או אמֶבה חשים כאב כמונו או חווים צבעים ורגשות כמונו? האם מחשב מסוגל לחשוב להבין או להרגיש? ומה לגבי ילדים? ותינוקות?

מה לגבי נשים לעומת גברים? - במשך דורות רבים עוד מההוגים היווניים בפירוש חשבו שיש "עליונות גברית".

וקרוב מאוד לדיעות אלו היו גם חוקרי המוח שדנו בכובד ראש בעליונות הגזעים ועליונות שכלית של עמים או של בעלי אמונה דתית אחת על פני אחרים, בעיקר על פני שכלם ואמונותיהם של שבטי "פרא". יחד עם חכמת היתר, באה גם "עליונות מוסרית" מובנית על פני דתות נחותות או בעלי אמונות "חשוכות" שהאוחזים בהם נולדו בהם או צמחו בהם באופן שעיוות את יכולותיהם התפישתיות.

בספר זה יידונו גם דיעות פסולות אלו וכיצד היטו לעתים את החקר לכיוונים שגויים או גרוע יותר - מחרידים, כמו "קראניולוגיה" (חכמת גודל הגולגולת) שבה אחז בין היתר פול ברוקה, שעל שמו אחד מאיזורי המוח העוסק בדיבור.

והעיקר: האם אפשר להסביר את המוּדעות, והאם יש "אני"?

הספר עוסק בתפישות העדכניות של מדעי ההגות (הפילוסופיה), בשאלות של ניתוח והסבר התחושות הפנימיות (הנפשיות) המעובדות במוח. הסברים חדשים ועדכניים אלו ניתנו לְאוֹר השינויים וההתפתחויות במדעי המוח, במדעי הבלשנות, ובמדעי התקשוב, ולאור הבנתנו החדשה את המציאות.

ספרנו זה בעיקרו עוקב אחרי חקר השכל והתפישה כפי שנלמדו בהרצאותיו המקוונים (אונליין) של ג'פרי קפלן אך מרחיב אותם בהרבה. הספר יעסוק בהתפתחות התחום ומינוחיו לאורך הדורות, ועל השינוי הניכר אשר חל בהגות על "הנפש" וה"שכל" ועברו עליו כעת עם ההתפתחות המדעית. בין תחומי מדע השייכים לענייננו, שהתפתחו מאוד בעשרות השנים האחרונות והשתנו מקצה לקצה, נמצאים: חקר המוח ומדעי החיים והחומר, מדע הבלשנות, מדעי הנפש, חקר המידע, עיבוד אותות, פיתוח הבינה המלאכותית ומדעי המחשב, חקר ההתנהגות ומדעי החברה.

המקורות לתוכן בספר

[עריכה]
  • הפילוסופיה של הנפש - שיעורי האוניברסיטה הפתוחה: גרעין הספר נוצר סביב חומר הלימודים בקורס "הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו" הנלמד באוניברסיטה הפתוחה, מתוך ספרו של פרופ' אמיר הורוביץ, אלא שספרנו מתעמת עם ספרו לעיתים, מפשט את ההסברים, ומשתמש במונחים מוצלחים וברורים יותר מאלו שפרופ' הורביץ בחר.

כדי לקרב את הלומדים לניסוחינו - החורגים לעתים ממה שהתקבל בשנים האחרונות כלשון ההגות הרשמית, נציין בספרנו זה מה נחשב נכון במטלות ובמבחנים, ובאיזה מונחים יש להשתמש שם.

  • שיעוריו המקוונים של פרופ' ג'פרי קפלן: סדר הדברים שונה מן הספר של הורביץ, ועוקב אחר שיעוריו המקוונים של ד"ר ג'פרי קפלן (אך מפורט יותר ונסמך על החומרים המקוריים של ההוגים אותם הוא מציג בשיעוריו).

הוגי הנפש בימינו

[עריכה]

הוגי הנפש בימינו: (להשלים קישורים בתוך ספר זה, לקטעים הנוגעים להם)

  • דוגלאס הופשטטר - בספריו: גדל אשר באך, עין השכל (משחק מלים עם האני של השכל - The Mind's Eye) אסופת מאמרים של הוגים שונים וביניהם ריימונד סמוליאן, על כך שאין "נשמה", וסיפור נשמתו של היצור סימן 3, על יצור רובוטי שנרצח במכות פטיש אחרי שהתחנן על חייו, ונוזל הידראולי אדום נשפך ממנו. (קיים תרגום עברי לספר, ראיתיו בעיניי, ולא בעיני רוחי, אך אינני מוצא את זה במרשתת אף לא בספריה הלאומית)
  • דוד חלמרס (צ'למרס) יליד 1966 - הטביע את הביטוי "הבעיה הקשה של התודעה" במאמרו "להתמודד עם בעיית המודעוּת 1996: לעולם לא נוכל להסביר את החוויה, המהווה צד אישי עמוק ואיכותי, בלתי כמית (לא ניתן לכימות) ויש לדון בו במסגרת נפרדת מן ההסבר החומרי. התעמת רבות עם סירל.
  • ג'ון סירל נפטר בשנת 2025 בגיל 93 - ספריו הבולטים "פעולות דיבור" (1969) "גילוי המוח מחדש" (1992). טוען שהחוויה האנושית המודעת היא תופעה מתגלמת emergent שהיא פועל יוצא של הפעילות העצבית והמוחית הסבוכה. הוא דוחה את ההתעלמות מן החוויה כאילו היא טעות, אי-הבנה, או אשליה.
  • דניאל דנט (מת בשנת 2024) - בספרו המוּדע מוסבר Consciousness Explained: עוסק "בבעיה הקשה" של הסבר האדמימות באדום, וטוען שאין מקום אחד של "אני" אלא גרסאות מתחרות המביעות את עצמן עם התגברותן.
  • פטרישיה צ'ורצ'לנד ילידת 1943 - וספרה נוירופילוסופיה 1986: סוגיות של האפשרות להבין ולהסביר, וסוגיות של קשר לעיבוד המחשבתי בעולם החי ממנו התפתחנו. סביר שהמדע יסביר, ואנו בכיוון הנכון.
  • פול צור'צ'לנד - חומרנות מבטלת (Eliminative Materialism): הטענה שהמושגים המקובלים כמו רצונות פחדים ותחושות ייעלמו ברגע שיתברר ההסבר המדעי העצבי המלא.
  • דניאל כהנמן (מת 2024 בגיל 90) חוויה דרך היזכרות:

ספרו מחשבה איטית ומהירה (2011) - על החוויה הרגעית (האני החווה) לעומת הנמשכת (האני הזוכר). הרגעית- 3 שניות של זכרון גולמי בלתי מעובד וללא פרשנות או עיגון וצבירה, ללא מימד זמן). לעומת הנמשכת - המעובדת המקבלת פירוש ומוצמדת לסוף או לסיפור מתקן. יש פער שלא תמיד אנו מכירים בו, בין הזיכרון הגולמי לזה שהתפרש.

  • עמוס טברסקי (מת 1996 בגיל 59) שותפו של דניאל כהנמן. יחד פרסמו את "תורת הערך" בשנת 1979 לפיה בני אדם מחשבים את חישוביהם עם השפעה "רגשית" ושיקולים שגויים למשל נמנעים מאבדן ולא מסתכנים למרות רווח מובטח וסביר, תמיד מתחשבים ב"נקודות ייחוס", ומפריזים ומגזימים לעתים על פי תחושות, היזכרות נקודתית (אנקדוטלית) ומידע חלקי ומיידי ללא ניתוח מעמיק.

מחשיבי התרבות

[עריכה]
  • מרי מידג'לי - על התפתחות העולם החברתי כתוצאה של תופעת שיתוף הפעולה (קואופרציה) ולא אנוכיות (בניגוד לאופן הצגת ההתפתחות על פי ריצ'רד דוקינס ואחרים). לטענתה יש לנו יכולות מולדות (ולכן נובעים מהתפתחות הדרגתית טבעית) של שיתוף פעולה, איכפתיות, הזדהות ואף הקרבה עצמית.

היא הדגישה את נושאי המוסר והאחריות לעולם החי, וכתבה על תפיסת העולם הערכית, שאינה מסתכמת במדע, ושנדרשים היבטים אחרים נוספים לצורך ההבנה.

האדם והחי ברמות שונות הם בעלי ריבוי "נטיות" חלקן תחרותיות וחלקן שיתופיות. שיתוף פעולה הוא חלק מקורי עמוק וחשוב במבנה ההתנהגות בעלי חיים ואדם, ואינו אשליה או שכבה חברתית חיצונית המולבשת בכח התרבות על כולם.

היא טענה גם שהניסיון להתעלם מהחוויה האנושית (הכוללת גם רגשות אהדה ואמפטיה) היא חלק משגיאת הממסד המדעי, המהלל את האדם והישגיו, במנותק מהתפתחותו יחד עם שאר בעלי החיים ועולם הטבע בכללו.

(מידג'לי החלה לכתוב קרוב לגיל שישים, המשיכה להרצות עד יומה האחרון, ומתה חודש לפני יום הולדתה המאה.) אחרון ספריה: לשם מה לנו הגות? (?What is Philosophy For)

  • איליין מורגן - ופירסום השערת הקוף החופי (במקור של המדען אליסטר הרדי שהצטרף למאמצי פרסומיה בהמשך) - לגבי הבעת רגשות ייחודית של בכי מלוח לעומת קופים אחרים, השליטה בנשימה, איבוד הפרווה והשפעתו על קשר האם והתינוק ועוד. (פרסמה את ספרה הראשון בנושא התפתחות בת האדם, בגיל 51, בשנת 1972, והמשיכה להרצות גם בגיל 92 קרוב ליום מותה.).
האמת המדעית =
[עריכה]
  • תומאס קוּהן (מבנה המדע - 1962. מת בשנת 1996) - המדע נוסע בנתיבים ידועים על פי דגם הידוע להוגי התקופה, אך נתיב זה יינטש, והידע יעבור לנתיב אחר ברגע שיוצג דגם מסתבר יותר על פי המידע החדש של התקופה.
  • פול פיירבנד (נגד השיטה, 1975) - התשובה התרבותית החווייתית וה"אנושית" לשאלות חשובה מהניתוח הקר של המדע.
  • דוד בלוּר (Bloor, יליד 1942) ובארי בארנס. - ההסבר המדעי "מניח את הדעת" וסביר לאנשי התקופה בגלל סיבות חברתיות, אותן יש לחקור. עקרון הסימטריה של בלור: בחקר המדע, גם תפישת האמת מושפעת מהתפישות המקובלות ומהסביבה המחשבתית של אותה עת.
  • דניס נובל - אנטי ניאו דרוויניזם אורתודוכסי: ברמת התא החי יש הכוונה על פי מידע ואולי גם על פי חישוב. יש הכוונה ברמת התיקון של שגיאות בשיעתוק הגנטי. ללא ההכוונה הזו, השיעתוק נותר חסר שימוש. ההכוונה מתקנת אך, לפי טענתו, מאפשרת גם התערבות ברמה החומרית המולקולרית. התא יסדיר (רגולציה)
  • אווה יבלונקה (ילידת פולין 1952) - בספרים "אבולוציה בארבעה מימדים", וגם "מסורות של חיוֹת": התנסות אישית ויכולות למידה הם כלים גמישים שהתפתחו לצורך בקרה ושליטה במערכות מורכבות של בעלי חיים עיליים.
  • סמיר אוקשה - מדגיש את ההפרדה בין יכולות החלטה הגיונית לבין פעולות ברירה מכוח ההתפתחות (האבולוציה) כמו צבעי ההסוואה של בעלי חיים, ואף הסתוות פעילה של זיקית או תמנון אינה פעולה מכוונת - אלא פעולה רפלקסיבית אינסטינקטיבית.

פיליפ בול ball -

  • ננסי קרטרייט - נתיבי מדע מרובים ולא אחודים.
  • מישל פוקו Michel Foucault על הכוחנות בהקשר המדעי.


הגות הנפש בעבר

[עריכה]
  • הגות הנפש בעבר:
    • **במזרח הקדום** - אמונות מצריות ובסהר הפורה בין הנהרות (הממלכות באיזור בבל הקדומה)
    • הגות הנפש המשתקפת **במקרא**
    • **בפילוסופיה היוונית** הקדומה, ואת התפתחותם בקרב המלומדים - כפי שתפישות אלו מופיעות בכתבי הוגים יהודים מתקופת החורבן, ובימי הביניים.


}}

התנצלות על מצב הספר

[עריכה]

מצב הספר כרגע לא משהו. הוא מבולגן ויש בו חומר חלקי או שלא במקומו. אין בו ניווט מסודר.

עדכונים

[עריכה]
  • כל זה בשלבי תיקון. אביב 2025 תשפה.
  • חורף תשפו - סדר משופר, וכבר קריא למדי, אך עדיין צריך מעבר רציני ומשמעותי על חלקיו.


         לפרק הבא (יסודות) >>

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

ארכיב (דפי טיוטה ודפים למחיקה)

[עריכה]


         לפרק הבא (יסודות) >>