הגות הנפש

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגות הנפש (באנגלית: פילוסופי אוף מיינד)

ספר זה עוסק בתפישות העדכניות של מדעי ההגות (הפילוסופיה) בשאלות של ניתוח והסבר התחושות הפנימיות (הנפשיות) המעובדים במוח לאור השינויים וההתפתחויות במדעי המוח הבלשנות והתקשוב, ובהבנתנו את המציאות. ספר זה מציג את התחום בהרחבה יתרה, אך גם מציג בעברית שורשית ומובנת מאליה את הנלמד בקורס "הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו" באוניברסיטה הפתוחה של פרופ' אמיר הורוביץ. ספרנו לעתים יתעמת עם חומר השיעורים, אך יסביר גם מה נחשב נכון במטלות ובמבחנים.

הוא כולל מבוא והקדמה לתחום הגות הנפש - על התפתחות התחום ומינוחיו לאורך הדורות, ועל השינויים שחלו בו עם ההתפתחות המדעית, ובמיוחד: חקר המוח, הבלשנות, מדעי הנפש, חקר המידע, ופיתוח הבינה המלאכותית.

הספר מסודר בדומה לשיעוריו המקוונים של ד"ר ג'פרי קפלן (אך מפורט יותר ונסמך על החומרים המקוריים של ההוגים) וכן מביא בפרק נפרד את תפישות העולם בעניין זה במזרח הקדום, במקרא ובפילוסופיה היוונית, ואת התפתחותם בקרב המלומדים כמופיע בכתבי הוגים יהודים מתקופת החורבן, ובימי הביניים.

הנושאים שיידונו הם:

  • שאלת הגוף והנפש, ושאלות הקיום - קיום המציאות וקיום העצמי.
  • תפישות דואליזם: רנה דקרט - דואליזם הכרחי. התנגדויות: בעיית המגע בין הנפש לגוף של הנסיכה אליזבט, שגיאת הסיווג היסודית של גילברט רייל.
  •  תפישות חמריות: גוטפריד לייבניץ - הכל חומרי, סיבתיות, התנהגותנות (ביהביוריזם), פיזיקליזם וזהות נפשית-מוחית, הסברי תפקוד (פונקציונליזם)
    • סיבתיות וזהות: שאלת זיהוי הגורם בשרשרת וצירוף נסיבות, זהות פרטים וזהות סיווג.
    • חקר ההתנהגות: ויטגנשטיין וסקינר - ביהייביוריזם טהור, גילברט רייל ביהייביוריזם לוגי. התנגדות: טיעון הספרטנים העילאיים של הילרי פטנם.
    • פיזיקליזם וזהות נפשית-מוחית. התנשאות בני המין (שוביניזם החי). האפשרי במחשבה לעומת האפשרי למעשה. התנגדויות: טיעון הזומבי של דוד חלמרס.
  • בעיית החוויה (השאלה הקשה) נגד הסברים חמרניים: החדר של מרי - פרנק ג'קסון, דימוי העטלף של דוד נֵייגְל, החדר הסיני של ג'ון סיריל (במקורו נועד לחזק את התפישה של פיזיקליזם), ג'ון לוק וטענת אפשרות הקלט המהופך (היפוך קוואליה), פול צ'ורצ'לנד וטענת ההיפוך ההכרחי (נגד טענת הקלט המהופך).


יסודות הדיון, עקרונות ומונחים[עריכה]

הנושאים בדיון: גישות ועמדות[עריכה]

הגישות העיקריות בשאלת חלוקת גוף ונפש[עריכה]

גישת המציאות השנויה - חלוקת גוף נפש (דואלזים)[עריכה]

הגישה החד ערכית למציאות - הגישה החומרנית מטריאליסטית, והגישה המדעית פיזיקליסטית)[עריכה]

הגישה החד ערכית למציאות גורסת שאין מציאות שנויה, אלא הכל ניתן להסבר כמציאות גשמית או באמצעות מדעי הטבע. גיזה זו נחלקת לכמה עמדות עקרוניות וגישות משנה.

יש הסבורים מצד אחד שכל הנחשב "רוחני" פשוט בטעות יסודו, מקורו בחוסר הבנה, כשם שבתחילה הלב לא הובן כראוי, ונחשב כמקומם של הרגשות וההרהורים, כתוצאה משינויי קצב הדופק, המואץ בעת פחד, ונעצר בעת שבץ. כך בימי קדם גם הבינו באופן שגוי את הרוח, כפעולת נקם, וכאוסף כוחות מתוך "רוח החיים" ו"הבל נשימתם" של המתים הממשיך ומסתובב בעולמנו, טורק דלתות ומעיף גגות מדי פעם בהרגזו, ונרגע בידי השמש "העושה שלום במרומים", אחרי סערות מלחמה רועשות ויריית חיצי ברק אדירים בין הכוכבים הלוחמים זה בזה. אך דרך החקר המדעי התברר שהלב הוא (בסך הכל) משאבת דם, ושהרוח המסיטה עלים היא (בסך הכל) חומר במצב צבירה של גז, ומכאן הסיקו שגם כל הרעיונות האחרים בעניין ה"רוחני" שגויים. אין כלל משהו "רוחני" אלא אלה הם כולם תיאורים שגויים של תופעות אשר למעשה הינם פעולות והופעות של המציאות החמרית.

אחרים סבורים שאכן יש צד "רוחני" שאפשר לדבר עליו ולחקור אותו, אלא שהוא זהה, או לכל הפחות מופק מתוך קיום מעשי מציאותי הניתן להסבר על פי מדעי הטבע ובראשם הפיזיקה.
 


טיעונים ותרגילי חשיבה המנסים לשכנענו בצדקת הגישה הכלל-גשמית חמרית (מטריאליסטית) הם:

  • טיעון הזומבי (האדם המכונה) - של דוד חלמרס (צ'למרז).
  • טיעון פרנק ג'קסון - החוקרת מרי, שידעה הכל על הצבע האדום עד שנחשפה אליו באמת.
  • ההגנה על טיעון החוקרת מרי על פי הגדרת המשמעות של זהות מושגים (הדיון באינטנסיונליות לעומת אסטנסיונליות).

ההכרה העצמית הנפשית (רפלקציה ומוּדעוּת רפלקטיבית), חוויה חושית הכרתית (מודעות התנסותית)

הסבר החוויה השכלית-נפשית - "השאלה הקשה"[עריכה]

מה ההסבר המדעי לתחושות הפנימיות? כיצד ניתן להבין את החושים והרגשות, המחשבות והדמיון, התכנון החישוב וההגיון? כל עוד לא ניתן "להסביר" את אלו במונחים של מדעי הטבע, התפישה האחודה של העולם השכלי-נפשי עם המציאות המוחשית פיזית לוקה בחסר.

תרגילים מחשבתיים בעניין החוויה השכלית נפשית[עריכה]

יש הוגים, לדוגמה האפיפנומנליסטים, שהכחישו את קיומה של החוויה הנפשית, וטענו שהיא אשליה בלבד של מצב נפשי. אחרים, כמו סקינר וביהביוריסטים נוספים, ניסו להתעלם ממנה ואמרו בה תופעה פנימית שאפשר לדלג עליו. מבין האוחזים שהחוויה הנפשית המודעת וגם הלא מודעת אכן קיימת, הפיזיקליסטים והפונקציונליסטים רואים בה זהות תיאורית למצב מוחי וגופני, כמו מסבירים את המושג מידת חום (טמפרטורה) במדעי הטבע והחומר על ידי הפיזיקה וחקר ההסתברות (הסטטיסטיקה).

כדי לשכנע אותנו שאכן יש חוויה נפשית של תחושות כמו כאב ובחילה, של רגשות כמו עצב וקנאה, של חושים כמו צבע וריח, של מחשבות כמו זכרון חי, וכדי לשכנע אותנו שחויה זו אינה זהה לתהליך הממוכן או הפיזי הנצפה במוח, נהגו מספר תרגילים מחשבתיים מפורסמים:


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.




יסודות הדיון ומונחיהם[עריכה]

המצב הנפשי[עריכה]

נושאים שיידונו:

סוגי מצב נפשי: להעביר: סוגי מצב נפשי:
המאפיין המבחין לתופעה או למושג. הכרה עצמית נפשית (מוּדָעוּת רפלקטיבית).
מהות המצב הנפשי:
גשמי-פיזי או רוחני - היש משהו מעל או מעבר למציאות הגשמית?
המאפיין המבחין של מצב נפשי
- תכונה ייחודית המגדירה את המצב הנפשי ומבחינה ביניהם לבין מה שאינו נפשי

המרכיבים הנפשיים: מצב, תכונה, תהליך, תופעה[עריכה]

/יסודות/המרכיב הנפשי הגדרות המרכיב הנפשי
א. תופעה נפשית הנצפית בידי אחרים או בידי האדם עצמו,
ב. מצב נפשי - כמו ברגשות של שמחה ועצב, בתחושות של כאב ודגדוג, ובתחושות גופניות כמו שובע ורעב.
גתכונות נפשיות - כמו רצון, נטיה, עמדות רעיוניות, וסברות (אמונות, או: "האמנות")
ד. תהליכים נפשיים - כמו חלומות והיזכרות במשכי זמן מן העבר, או מחזות דמיוניים.

המושא הנפשי - מכוונות (אודותיות)[עריכה]

מושא המצב (מכוּוָנוּת, או: אודותיות)
- המושא אודותיו חלה המחשבה, התחושה, הרגש, או הדמיון - במצב הנפשי האמור.

עמדות הגותיות[עריכה]

/עמדות

טיעונים בשאלות גוף נפש[עריכה]

תורת הזהות החמרית של הנפשי-שכלי (פיזיקליזם)[עריכה]

עמדת זהות הנפשי עם הטבע המוסבר

התפקיד הנפשי-שכלי[עריכה]

מבוא: הגדרות במדעי החיים לפי תיפקוד ותפקידים
שאלת תפקידי השכלי-הנפשי בנפרד מהמוח החמרי

המוּדעוּת העצמית[עריכה]

מושגי תפישה (קוגינטיביים) של מוּדעוּת והכרה עצמית
מושגי מוּדעוּת עצמית לפי תיפקוד
מודעות התנסותית בשונה ממודעות אחרת

דגם המחשב של הנפש[עריכה]

להשלים

הנפשי-השכלי החיצוני (אקסטרנליזם)[עריכה]

עמדת הנפשי-השכלי החיצוני (אקסטרנליזם)
לפיה התגובות הגופניות והרישום בעולם החמרי שמחוץ למוח הם חלק מן התהליכים והמצבים הנפשיים.
עמדת החיצוניות הנפשית-שכלית בלשון ובחברה (אקסטרנליזם סוציו-לינגוויסטי)