הגות הנפש/נושאים/שאלות
<< לפרק הקודם (הנושאים) | בחזרה לעמוד הראשי | לפרק הבא (שאלות הקיום) >>
השאלות הפתוחות העומדות לדיון כיום בהגות על השכל והנפש
דף זה יהפוך לדף קישורים בלבד
השאלות הגדולות
[עריכה]יסודות הדיון - מהי המציאות ומהי סיבתיות
[עריכה]בפרק זה נדון בשאלות היסוד של התחום הנפשי, נדון על ידיעת המציאות, ונדון בתורת הסיבתיות - הגדרות של סיבות וגורמים, ותורת הזהות - סיווג סוגים של דמיון ושוני בין דברים שנים, נידונות בפרק זה:
- שאלות הקיום - האם קיימת מציאות או שמא היא דמיון. האם אנחנו עצמנו קיימים. האם אנו יכולים לדעת את זה ומה אנחנו יכולים לדעת על המציאות או על עצמנו? האם אנו קיימים במציאות הגשמית, והאם יש קיום רוחני? ואם כן, האם הגשמי שונה קיום גשמי וקיום רוחני. ומהי, לפי השיטות השונות, הגדרת הקיום.
- שאלות ההשתלשלות והסיבתיות - סיבתיות וגורמים, אחריות, הקבלה, וקישור בין אירועים ובין חלקי המציאות או העולם הרוחני, ובינם לבין עצמם. איך והאם מצבי רוח או חוויות רוחניות יכולים להשפיע על המציאות החומרית?
- שאלות זהות - מה נחשב זהה ומה נחשב שונה? - סיווג ההשוואות ומשמעותם לעניינינו.
- שאלות הגוף והנפש - האם קיים שכל נפשי נפרד מהמוח? מהי הגדרתו? וכיצד מוסברות התופעות הקרויות "נפשיות"?
המציאות השנויה (דואליזם): גשמי-פיזי-מציאותי לעומת רוחני-רעיוני
[עריכה]- האם המציאות שנויה (דואליזם), מחולקת לעולם גשמי לעומת עולם רוחני-רעיוני?
- האם המציאות אחודה (מוניזם), כי אין מציאות רוחנית? או כי הרוחני הוא בעצם גשמי? (השכל הוא בעצם המוח והגוף)
למעשה השאלות מהעת העתיקה שונות מעט מהשאלות בעת החדשה:
- א. השאלה בעת העתיקה: האם קיימת חלוקת עולם לחומר וצורה?
- ב. והשאלה הנשאלת כיום: האם קיים עולם רעיוני נפרד שאינו ניתן להסבר על פי מדעי הטבע?
חלוקת מוחי-גופני לעומת שכלי-נפשי
[עריכה]האמונה בנפש החי קשורה גם באמונה שהחוויות השכליות והרגשיות קשורים באותה נפש (כפי שהוסבר בהקדמה, עם היעלם הנשימה, מפסיקים החיים וגם הדמיונות. לדוגמה היתה ועדיין יש אמונה שהנפש-הננשפת, הנשמה, ניטלת מן האדם בעת השינה בלילה, ועוברת לעולם הרוחני, עולם החלומות, ומוחזרת אליו בהשכמתו עם בוקר. וכך מברכים יהודים בתפילתם בכל בוקר: ברוך אתה, ה' Lהינו, מלך העולם, המחזיר נשמות לפגרים מתים).
גם חלוקה זו קדומה מאוד וגם היא מנוסחת בשתי צורות, השאלה שנשאלה בעת הקדומה, והשאלה כיום.
להשלים
הגדרות הנפש בעת העתיקה
[עריכה]להשלים
הגדרות השכלי-נפשי בימינו
[עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
השאלה הקשה - חוויות שכליות-נפשיות
[עריכה]הסבר החוויה השכלית הנפשית נחשבת לשאלה הקשה.
התשובה עליה בעיני הסבורים שניתן להסביר את העולם כולו באמצעות מדעי הטבע היא אחת משלש:
- א. אין חוויה שכלית-נפשית נפרדת מהתופעה. היא היא התופעה, וכל השאר הוא טעות באופן הצגתו.
- ב. יש חוויה שכלית-נפשית הנפרדת מן התופעה הנצפית, אך היא מוגדרת במסגרת המציאות הגשמית ומדעי הטבע כחלק מההסבר לגבי התפישות השכליות - הקוגניציה, במסגרת מדעי המוח והחיים.
- ג. יש חוויה שכלית-נפשית הנפרדת מן התופעה הנצפית, אך זו תופעה מופקת על פי גישת הנביעה (emergence) בחישוב מבוזר בדומה לחישובי המרחק ותכניות ההגעה למזון ולפרחים בקן נמלים או בכוורת דבורים, אף שלכל נמלה בנפרד אין את החכמה להגיע אל המקום במוחו.
קיומה של החוויה, הנפרדת מהתופעה הטבעית
[עריכה]היו שהתכחשו לעצם קיומו של שוני כלשהו בין החוויה הנפשית למשל בעת שאנו רואים צבע אדום או טועמים את מתק הדבש לעומת הפעולה החישובית שאנו עושים בעת פתירת תרגיל חשבוני בכפל או חיבור, אשר גם מחשב "מסוגל" לעשות, ואשר אנו רואים פחות כ"חישוב" ויותר כ"תוצאה" כמו שאבן לא בוחרת את מסלול ההידרדרות שלה במורד הר, אלא "מגיבה" לכוחות הפועלים עליה, כוח הכבידה, וכוחות החיכוך וההיתקלות בגורמים המפריעים שבמסלול נפילתה.
ברגע שהתברר שהצבע האדום הוא למעשה טווח תדרים מצומצם של חלקיקי אור (פוטונים), ושברשתית העין ישנם קולטים המיוחדים לטווח תדרים זה, היו שראו בזה הסבר מספק, בדיוק כמו ההסבר שחלקיקי המימן והחמצן הם מרכיבי הפרודות של המים, המסומן H2O.
לטענת המתנגדים, ההסבר של רכיבי המים מסביר גם את כל התופעות סביב המים, כולל כיצד הם ממיסים מלחים לתוכם, מדוע הם דוחים שומנים, כיצד הם משתתפים בתרכובות מעולם החי, מדוע הם רותחים ב-100 מעלות, קופאים באפס, ונותרים כנוזלים בטווח מידת החום שביניהם. אבל ההסבר של האור כתדר אינו מסביר את תעתועי הראיה שלפיהם אנו חוזים באדום למרות שתדר האור הוא אחר, ולא מסביר את עיקר "איכות" החוויה של הצבע האדום אשר כל אחד הנשאל עליה טוען שהוא חש בה, ושסבורים שהיא אחידה בין בני אדם, אף שאין אפשרות להוכיח זאת.
אמנם את עצם קיומה של החוויה ניתן אכן להוכיח, בניסויים מתוחכמים למדי, וכן בכך שהיא קיימת גם בדמיון, בלי הגירוי.
החוויה כחלק מהמוסבר במדעי הטבע
[עריכה]אם אכן קיימת חוויה הנפרדת מהתופעה - ואנו מקבלים את ההנחה שהעולם כולו מוסבר באמצעות מדעי הטבע, יש להראות כיצד מוסברת החוויה השכלית-נפשית הזו, הנפרדת מתיאור התופעה עצמה על פי מדעי הטבע, או להסביר כיצד היא פועל יוצא מהמציאות הפיזית על פי מדעי הטבע (בדומה להסבר תופעת החום).
החוויה כתופעה נובעת ומופקת מהמציאות בעולם החומר (emergence)
[עריכה]כאמור כיום קיימת גם גישת הנביעה (emergence) על פיה