התנהגות מידע (Information Behavior ) היא תחום הנחקר ונלמד בלימודי מידע וספרנות. תחום זה בא לתאר כיצד אנשים צורכים , מחפשים, מנהלים מפיצים ומשתמשים במידע בהקשרים שונים. יש המכנים תחום זה גם בשם התנהגות חיפוש מידע (Information Seeking Behavior).

מודלים להתנהגות חיפוש מידע

המודלים השונים תורמים לנו להבנת תהליכי התנהגות המידע, איתור וחיפוש המידע. הבנת התהליכים הללו חשובה במיוחד עבור מידענים וספרנים, על מנת להכיר טוב יותר את צורכי המשתמשים, וכדי שיוכלו להתאים את עזרתם בצורה מיטבית למחפשי המידע.

מודל " ליקוט האוכמניות" (Berry-picking Model)

בייטס נחשבת לראשונה, שתיארה את תהליך איתור המידע כאירוע רב שלבי המסתיים לאחר קבלת סדרת תוצאות.
בייטס הגדירה מודל בו כל פריט חדש מזין את התהליך, משנה אותו, ונותן לו כיוונים חדשים. המשתמש משנה בדרכו את אסטרטגיות החיפוש שלו ( פעם חיפוש לפי נושא, פעם לפי מחבר, לפי ציטוטים, חיפוש בתוך כתב עת או בתוך אתר מסוים) על פי הצורך. מחפש המידע משתמש באסטרטגיות שונות , ללא סדר מסויים, תוך התאמת אסטרטגיית החיפוש לצורך הספציפי המתעורר בכל שלב החיפוש שהולך ומתפתח.ניתן לדמות זאת ללקוח המשוטט בחנות, כשהוא מלקט פריטים באופן אקראי ומבצע רכישות נוספות שלא התכוון אליהן מלכתחילה.

לפי בייטס- תפיסת המחפש את משימת החיפוש מושפעת על ידי כל פיסת מידע שהוא או היא פוגשים בדרכם. בכל שלב בחיפוש המשתמש יכול לזהות מידע מועיל עבורו וללקט אותו. שאילתות החיפוש מתאפיינות בכך , שאינן סטאטיות או לינאריות אלא הן מעורבות , כלומר, אחזור מידע באמצעות ליקוט של פיסות מידע כל פעם , תהליך המכונה על ידה – ליקוט אוכמניות.

מודל נוסף: גידול פנינים

מודל שימושי נוסף הוא "גידול פנינים" -pearl-growing. המשתמשים מתחילים כאשר בידם מסמך אחד או יותר שהם בדיוק מה שהם צריכים והם רוצים למצוא "עוד אחד כזה". בכדי לענות על הצורך הזה, גוגל ורבים ממנועי החיפוש האחרים מאפשרים למשתמשים לבצע בדיוק את הפעולה הזו: גוגל מספקת אפשרות בשם "דפים דומים" לצד כל תוצאת חיפוש. גישה דומה מאפשרת למשתמשים לקשר בין מסמך "טוב" למסמכים הממופתחים עם אותן מילות מפתח. באתרים המכילים מאמרים מדעיים ומסמכים דומים מרובי ציטוטים, ניתן למצוא מאמרים נוספים עם אזכורים דומים לאלו שבמסמך ה"טוב". האתרים Del.icio.us ו-Flickr הם דוגמאות לאתרים המאפשרים למשתמשים לנווט בין פריטים שחולקים משהו במשותף, כגון, תגים המסופקים על ידי המשתמשים. גישות אלו עוזרות לנו למצוא "עוד מהסוג הזה".

מקורות

Bates, M.J. (1989). The design of browsing and berry-picking techniques for the online search interface. Online review 13 (5), 407-423

ברונשטיין, ג'ני, ברוכסון-ארביב, שפרה,(2004) "התנהגות איתור מידע: ניתוח מודלים, בדרך לגיבוש גישת "משתמש במרכז", מידעת: כתב עת לחקר הספרנות והמידע, 1 (1), 1-12
[Information Architecture for the World Wide Web, Peter Morville, Louis Rosenfeld: December 01, 2006]

צורך במידע

ההכרה בכך שהידע שברשותך איננו מספיק לשם מילוי מטרה מסוימת.
בחיי היום יום עולים צורכי מידע מסוגים שונים. צורכי מידע אלו מבטאים פער בידע של המשתמש לבין היעד אליו הוא צריך להגיע.

ישנם שלושה סוגים של אנשים הצורכים מידע :

אנשים הרוצים מידע מסויים ויודעים זאת ומביעים זאת כלפי חוץ.
אנשים הרוצים מידע מסויים ויודעים זאת, אך לא היו רוצים להפגין זאת כלפי חוץ.
אנשים אשר לא מודעים למידע אותו הם צרכים.

לפי קרופורד צרכי מידע תלויים בכמה גורמים:

פעילות בעבודה.
תחום התעניינות.
המצאות של כלים.
מיקום היררכי מול גורמים שונים.
מוטיבציה עבור מידע מסוים.
צורך לקבלת החלטות.
צורך בחיפוש רעיונות חדשים.
צורך באישור רעיונות אחרים.
צורך בקבלת החלטות מקצועיות.
צורך בהחלטה לעדיפויות בנוגע למחקר.

צרכי מידע יכולים להיות מושפעים מכמה גורמים:

כמות מקורות המידע אשר נגישים
איזה שימוש יעשה במידע
הרקע,המוטיבציה, המקצוע וכל מאפיין פרטי ביחס לאדם הצורך המידע
המעמד החברתי, הפוליטי, כלכלי, חוקי ודתי אשר מקיפים את האדם.
ההשלכות אליו יגיע מהמידע

עניין חשוב בנושא זה הוא לא רק האם אנו מזהים את מצב של צורך המידע הנוכחי ואיך הוא מתאים לקטגוריה של צורך מידע אותו אנו מכירים, אלא ההבנה שיש מגוון של צרכים אשר יכולים להיות למשתמשים שונים. המשימה היא לראות כיצד המשתמש ניגש למידע ומה גישה למידע זה אומרת לנו ולבסוף יש לעצב את המידע בצורה כזו שיאפשר למשתמשים להשיג את מבוקשם.

מקורות

Crawford S. Information needs and uses. (Annual Review of Information Science and Technology. 13; 1978; pp 61 81).
Devadason F.J. & Pratap Lingam P. (1996), A Methodology for the Identification Needs of Users, 62nd IFLA General Conference - Conference Proceedings - August 25-31, 1996

קישור למאמר

Four Modes of Seeking Information and How to Design for Them

גורמים המשפיעים על התנהגות המשתמש

ישנם מקרים בהם המשתמש מחפש תשובה לשאלה ספציפית, כזו שניתן למצוא בתשובה לשאילתת חיפוש מובנית, כגון, "מהי אוכלוסיות רמת גן?". אולם במקרים רבים המשתמש אינו יכול להגדיר מה הוא או היא מחפשים כיוון שמדובר במידע כללי, כגון, מידע על תוכניות פנסיוניות. במקרה כזה אין "תשובה נכונה", ועל מתכנן המערכת לספק מענה לגישות חיפוש שונות המיועדות למידע מסוג זה. ניתן לאפיין ארבע גישות של משתמשים בזמן שניגשים לחיפוש מידע:

התפיסה הטובה ביותר - חיפוש מידע מדויק הניתן לאיחזור באמצעות שאילתה פשוטה. התהליך דומה לדיג באמצעות צילצל. המשתמש יודע בדיוק מה הוא מחפש. ניתן לכנות תהליך זה בשם "חיפוש אחר פריט ידוע".

פיזור מלכודות אקראי - המשתמש רוצה להרחיב את ידיעתו בנושא מסוים, כגון, מסעדות חלביות טובות בגוש דן. לא ברור לו מה הוא בדיוק מחפש, הוא יסתפק במה שיימצא כיוון שאין כאן "התפיסה הטובה ביותר". ניתן לכנות תהליך זה בשם "גישוש וחיפוש".

פריסת רשתות אקראית - המשתמש רוצה למצוא את כל המידע הקיים בנושא, לכן הוא יבצע חיפוש מקיף ורחב במטרה למצוא כל מידע בנושא. ניתן לכנות תהליך זה בשם "חיפוש ממצה".

סימון מידע למען איחזור מהיר בהמשך - כאשר המשתמש מצא באקראי פיסת מידע מועילה והוא ירצה לעיין בה בהמשך, הוא יסמן אותה כדי שיוכל למוצאה שנית בקלות. דוגמא לכך היא בעת גלישה אקראית בעבודה נמצא אתר העוסק בקבוצת הכדורגל אותה אוהד המשתמש אבל אין לו פנאי לעיין בו, לכן המידע יסומן.

כמובן שישנן גישות נוספות אולם ארבעת אלו משקפות את התנהגותם של מרבית המשתמשים.

מקורות

[Information Architecture for the World Wide Web, Peter Morville, Louis Rosenfeld: December 01, 2006]

התנהגות מידע של בני נוער בסביבת האינטרנט

הקדמה

בני הנוער שייכים לדור "הילידים הדיגיטליים", ( Digital Natives ) מונח שטבע העתידן ואיש החינוך מארק פרנסקי ב-2001 כדי להגדיר את הדור שנולד לתוך עולם המחשבים האישיים, להבדיל מהמבוגרים, שהם "המהגרים הדיגיטליים" , שאינם שוחים בטבעיות בעולם הטכנולוגי ונדרשים ללמוד כיצד להשתמש בו. התנהגות המידע של בני הנוער מתאפיינת באינטרנט בספיגת מידע בקצב מהיר, פעולה בכמה ערוצים בו זמנית ושימוש בכמה זהויות אישיות וחברתיות במרחב הפיזי והדיגיטלי כאחד עד כדי ערבוב ביניהם. לפי פרנסקי, שפת האם של תלמידים וסטודנטים היא שפת העולם הדיגיטלי: בו-זמניות, מיידיות וגישה בלתי מוגבלת למידע מאפיינים את אופן החשיבה הטבעי שלהם. פרנסקי טוען , שייתכן שאופני החשיבה החדשים אפילו שינו את מבנה המוח של ה"ילידים הדיגיטליים", שנבדל מזה של המבוגרים, המכונים על ידו "מהגרים דיגיטליים", אשר לגביהם שפת הרשת היא שפה שנייה, שאפשר לחוש בה את שרידי המבטא הישן.

קיימים פערים מובהקים סטטיסטית בשיעור המשתמשים 86% מבני הנוער לעומת 68% מהמבוגרים. שיעור בני הנוער הגולשים בישראל גבוה אך עדיין נמוך בהשוואה לארה"ב .

סוגי השימוש

סקרים ומחקרים מצביעים על כך שרוב הנוער, בארץ ובעולם, משתמש שימוש רב באינטרנט. השימוש מתבטא בדרכים רבות - בהשתתפות בפורומים, בחדרי צ'ט, בתוכנות למסרים מיידיים, ביצירת בלוגים והגבה לבלוגים של בני נוער אחרים. בני הנוער משתמשים ברשת גם לצורכי לימוד , באמצעות כניסה לאתרים על מנת לקבל מידע הנחוץ למשימות לימודיות. בני הנוער משתמשים באינטרנט גם לפנאי ומשתתפים במשחקים מקוונים, וכן רוכשים בחנויות מקוונות. חלקם אף צורכים פורנוגרפיה ומעורבים, בצורה כלשהי, בסייברסקס. שימוש נוסף ותיק ופופולארי בקרב בני הנוער הינו הורדת מוסיקה.

המחשב והאינטרנט הפכו עבור הנוער לאמצעי תקשורת בין-אישי מרכזי, אם לא עיקרי. בני הנוער שייכים לדור שגדל והתפתח עם המחשב והרשת, המצויים בבתים רבים ואף במערכת החינוך. בשונה מהמבוגרים הרואים זאת כ"תופעה", הרי שהנוער מתייחס לכך כהתנהגות סטנדרטית מקובלת, צפויה ונורמלית לחלוטין.

מחקרים מצביעים על כך , שכבר בשלב מוקדם יחסית, האינטרנט הפך לערוץ תקשורת משמעותי לצעירים. חצר ביה"ס איבדה את מקומה כמקום המפגש האולטימטיבי שלהם, והאינטרנט הפך למקור העיקרי לחיפוש ובחירת חברויות. בנוסף לשימוש בו לתקשורת עם חברים וקרובי משפחה.

גורמים לשימוש המוגבר באינטרנט ע"י בני נוער

בני הנוער מעדיפים את השימוש באינטרנט בשל זמינות ונגישותו. נוחות השימוש באינטרנט מהווה גורם חשוב לשימוש המוגבר בו. בני הנוער אוהבים את האנונימיות שהאינטרנט מאפשר, את האפשרות הקיימת שלא לחשוף את הזהות האמיתית. היכולת שלא להחישף נותנת להם תחושה של חופש ושחרור.

האינטרנט מאפשר מצב של אי-ניראות, דבר המקל על בני הנוער מאחר והם משוחררים מתויות שיש לאחרים לגביהם. הסיטואציה של האי-נראות נוחה להם יותר מאשר מפגשי פנים אל פנים. העובדה שאינם נראים והם אנונימיים נותנת להם תחושת ביטחון והרגשה שהתייחסות אליהם עניינית ללא קשר לגורם הגיל.

התקשורת הטקסטואלית המתבצעת בכתיבה א-סינכרונית מאפשרת לבני הנוער להיות משוחררים מכל אותן הפרעות המתרחשות במפגשי פנים אל פנים. בני הנוער אוהבים מאד להשתמש באייקונים ותמונות קטנות כתוספת לטקטט. באמצעותם הם מביעים רגשות שלעתים קשה להם לבטא במילים.. עולם המשחקים המקוונים מהווה גורם משיכה לבני הנוער האוהבים משחק עצמי וכן מול משתמשים אחרים ברשת.

סגנון הכתיבה החופשי באינטרנט, המשחרר ממחוייבות לשפה התקנית, מושך גם הוא את בני הנוער. הדבר גורם להם להרגיש עצמאות ועוצמה, כאשר הם יוצרים שפת תקשורת אינטרנטית משלהם כתת תרבות אליהם הם שייכים ברשת.

חיפוש מידע מקוון ע"י בני נוער

בני הנוער מחפשים מידע מקוון לשם הרחבת הידע הכללי שלהם, למילוי משימות לימודיות, לקבלת מידע אודות מוצרי צריכה, אם כי בתחום הצרכני רמת הפעילות הכלכלית שלהם בינונית עד נמוכה בהשוואה למבוגרים, והיקף הרכישות שלהם ברשת קטן יחסית. חיפוש מידע אודות מוצרים נעשה לרוב באמצעות מנועי חיפוש, בחנויות מקוונות ובאתרי השוואת מחירים ולוחות מודעות.

בני הנוער מדווחים על הצלחה יחסית באיתור המידע המבוקש ורק חמישית מדווחים על הצלחה נמוכה. המוצרים השכיחים הנרכשים על ידי נוער באינטרנט קשורים לפעילות פנאי - כרטיסי קולנוע, תיאטרון או מופעים, מוצרי אלקטרוניקה בידורית, שירותי נסיעה ועזרי מחשב וצילום. רוב בני הנוער מציינים את העדפת חיפוש המידע באמצעות האינטרנט מטעמי חסכון בזמן, זמינות, קלות מציאת המידע. רק חלק קטן מתאר גם בעיות של עומס מידע, בלבול ותסכול.

בחיפוש מידע מקוון 97% מבני הנוער משתמשים בגוגל ובוואלה,שהינם שני האתרים המועדפים ביותר בביקור ע"י משתמשים בישראל. עמדות בני נוער כלפי חיפוש מידע באינטרנט: 56% מהנוער חשים שהאינטרנט מציף אותם במידע, 36% חשים תסכול עקב קושי במציאת המידע הנחוץ להם, 34% חשים בלבול כלשהו. לפיכך מסתבר שהנטייה הרווחת לייחס למתבגרים מומחיות באינטרנט בשל היותם "דור הנט", איננה מדויקת.

הערכת מידע אלקטרוני ע"י בני נוער

נושא חשוב לחקירה הוא האופן שבו בני הנוער מעריכים את המידע האלקטרוני. אין הוכחה לכך שחל שיפור בנושא זה ב 10- 15 השנים האחרונות. שני קריטריונים בולטים בספרות המחקרית: רלבנטיות ואיכות/סמכות. כבר לפני 15 שנה נמצא, שבני נוער לא בדקו את רלבנטיות המידע שקיבלו, וכתוצאה מכך ביצעו חיפושים נוספים מיותרים. מחקר מ-98 הצביע על המהירות הרבה שבה הצעירים מבצעים את החיפושים, דבר המעיד על חוסר תשומת לב ואי הקדשת זמן להערכת המידע. בני הנוער אינם נוטים להתייחס לתוכן שקיבלו אלא מספיקה להם מילה אחת מהכותרת ו/או תמונה כדי לקבוע שהמידע מבחינתם רלבנטי עבורם. במחקר משנת 2001 נבדקו הרגלי החיפוש של 40 תלמידים בגילאי 10-16 שנה. נמצא, שמורים התלוננו, שאם התלמידים מצאו מידע קשה ולא מובן הם פשוט העתיקו אותו ומסרו למורים מבלי לבדוק ולנסות להבין אותו. מחקרים אם כן מצביעים על כך שלנוער יש קושי בשיפוט איכותם של דפים באינטרנט. מחקרים מצביעים גם על חוסר תשומת הלב לסמכות שעומדת מאחורי המקור. בראיונות עם בני 15-17 נמצא, שהצעירים חשבו שאם אתר מופיע באינדקס של יאהו , הרי ברור שהוא מקור אמין ואיכותי, ובמחקר אחר מ-2003 נמצא שהתלמידים כלל לא ניסו לברר את אמינות המקור. מן המחקר, עולה הצורך באימון ובהדרכה של בני הנוער בתחום הערכת מקורות מידע אלקטרוני.

מקורות

Palfrey, Jhon (2008) Born digital: understanding the first generation of digital natives. New York, Basic books]

הבדלים בין המינים בהתנהגות המידע

עולם האינטרנט והמידע, בתחילת המאה ה-21, הפך לחלק אינטגרלי מחיי היומיום של כלל האנושות. אוטוסטרדת המידע מהווה כיום את הפלטפורמה השמישה ביותר הן לאינטראקציה בינאישית, והן לצרכי איתור מידע מסוגים שונים. משתמשי אינטרנט שונים מהווים טיפוסים שונים של צרכני מידע, המאופיינים בהתנהגות מידע שונה לכל טיפוס, בתת פרק זה, אתמקד בהבדלים המגדריים בין נשים לגברים בתחום חיפוש המידע ברשת והשימוש בה.

ההבדלים המגדריים בתחומים השונים, נובעים מהבדלים בסיסיים בטיפוסי האישיות הנשיים והגבריים, שאותה נוטה הפסיכולוגיה המודרנית לייחס לראשית התפתחות האנושות, בתקופה בה הגבר בעיקר עסק בצייד לחימה והגנה על משפחתו, ואילו האישה בעיקר טיפלה במשפחה ובבית [מערה ליתר דיוק]. כאשר משליכים הבדלים אילו על השימוש בטכנולוגיית מידע, מתקבל הנתון לפיו הנשים נמשכות באופן טבעי לאינטראקציה בינאישית ברשת [צ'טים, פורומים, רשתות חברתיות וכו'], ואילו הגברים יותר לפעילות אינדיבידואלית [בידור לסוגיו השונים, משחקים וכמובן אחזור מידע]או במילים אחרות - בנות יותר מתקשרות, בנים יותר משימתיים.

תהליך חיפוש המידע בכלל, ובאינטרנט בפרט, דורש גם את יכולת ניהול חיפוש, סינון מידע לא רלוונטי, וכן עיבוד המידע שהתקבל. מחקרים פסיכולוגיים מראים , כי נשים נוטות באופן כללי לחיפוש ידע בדרך פרגמטית ומעשית יותר, ואילו גברים בדרך אנליטית יותר. כך למשל אם ניעזר במנוע חיפוש בכדי לחפש מידע על נושא כלשהוא, סביר להניח כי אישה תכתוב פשוט את שם הנושא בשורת החיפוש, ואילו הגבר יחפש צירוף מורכב יותר שיצמצם את התוצאות הלא רלוונטיות. עם זאת, במחקר אחר שנערך, נתבקשו שתי קבוצות משני המגדרים לאתר ידע ברשת האינטרנט מעולם תוכן שאינו מוכר להם. [אוכלוסיית המחקר הייתה בגילאי חטיבת ביניים], הם נדרשו לחפש בעזרת מנועי חיפוש ומילות מפתח. מהירות החיפוש הראשוני וכן הסינון הראשוני של המידע שהתקבל, היה מהיר יותר אצל הבנים, מה שהוביל את החוקרים לנטייה לחשוב ששימוש במצעי טכנולוגי לחיפוש מידע הוא תהליך אינטואיטיבי יותר אצל בנים מאשר בנות. אך בדיקה מעמיקה יותר גילתה כי אמנם לבנות לקח זמן רב יותר, אך אופי החיפוש היה מובנה ומתוכנן יותר מאשר אצל הבנים, ובאופן טבעי היה גם מדויק יותר. [לטעמי האישי ההבדל בין המחקרים נובע מכך שהמחקר השני נעשה בקרב אוכלוסיה שהיתה כבר חלק מדור שגדל לתוך המציאות של אוטוסטראדת המידע והעולם הדיגיטלי בכללותו, וכך גם בנות צעירות כאלו היו מיומנות יותר בחיפוש דיגיטלי של מידע והגיעו לתוצאות טובות יותר]

הבדל נוסף, הוא בתהליך סינון המידע הלא רלוונטי, בעוד שנשים נוטות פחות לסנן, ולעיין ביותר תוצאות, הגברים מסננים יותר תוצאות ורצים הלאה להמשך התהליך. [נתון זה אינו אומר דבר וחצי דבר על הרלוונטיות של תוצאת החיפוש הסופית]

מקורות

הבדלי מגדר בשימוש באינטרנט בקרב בני נוער בישראל, ד"ר גוסטבו מש, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
Gender differences in patterns of searching the Web תקציר מתוך המאמר

Journal of Educational Computing Research Vol 29(3), 2003 p. 335 -מתוך ה [1]

-

התנהגות מידע וצורכי מידע

הפרק הבא:
ארגון מידע