אסמבלי x86/תבנית בסיסית

אסמבלי x86

חלק א' - מבוא השוואה בין אסמבלי לשאר שפות התכנות התקשורת בין המעבד לזיכרון ויחידות הקלט-פלט ייצוג מספרים חלק ב' - תחילת העבודה התקנת סביבת העבודה תבנית בסיסית חלק ג' - האוגרים אוגרים כלליים אוגרי המקטע אוגרי המצביעים אוגר הדגלים חלק ד' - זיכרון הצהרת משתנים שיטות מיעון חלק ה' - פקודות פקודות בסיסיות פקודות חיבור וחיסור פקודות כפל וחילוק פקודות על ביטים פקודות קפיצה פקודות מחרוזת פקודות שינוי דגלים פקודות מחסנית פקודות שגרה פקודות נוספות חלק ו' - אופרטורים אופרטורי סימן אופרטורי מילה חלק ז' - המחסנית חלק ח' - פסיקות חלק ט' - שגרות חלק י' - מקרו חלק י"א - תרגילים

יש כמה תבניות, התבנית הפשוטה למתחילים היא:

IDEAL
MODEL small
STACK 100h
DATASEG
;נתונים
CODESEG
;קוד התוכנית
start:
    mov ax, @data
    mov ds, ax
exit:
    mov ax, 4C00h
    int 21h
END start

הסבר ראשוני

IDEAL
MODEL small
STACK 100h

זוהי ההגדרה הבסיסית של התוכנית. התבנית, הגודל של מקטע הנתונים וגודל המחסנית

DATASEG

הנתונים שיהיו במקטע הנתונים (נראה עליו בפרקים הבאים)

CODESEG

הוראות התוכנית

start:

הוראה מהיכן תתחיל התוכנית לרוץ בתוך הקוד.

exit:

סדר ההוראות שמוציאות מהתוכנית. אפשר לכתוב גם מילה אחרת, העיקר שיהיו כתובת אחריה הפקודות הבאות.

END

הוראת סיום התוכנית יש לכתוב אחריה את המילה שנבחרה כסימן התחלת התוכנית (בדוגמה שלנו start).

כללי תחביר בסיסיים

השפה אינה רגישה לאות גדולה או קטנה. כדאי לבחור שמות שקל לזכור אותם אחר כך. כדי שיהיה ברור מה קטע הקוד עושה, אפשר לשים תיעוד אחרי שורת הקוד או בשורה שלפני תחילת קטע קוד. סימון התיעוד הוא ; (נקודה ופסיק) אפשר גם להזיח בתחילת שורה שהיא חלק מקטע, על ידי מקש טאב או כמה פעמים רווח.

כל פקודה היא בתחילת שורה, בדרך כלל הפרמטרים מופרדים זה מזה בפסיק. הפרמטר הראשון כתוב אחרי רווח מהפקודה.

אפשר לכתוב לפני קטע קוד שורה המתארת אותו (כעין שם) ונקודותיים אחריה (נקראת תווית lable). זה יעיל כשרוצים להשתמש בפקודות קפיצה (נראה בהמשך הספר). למשל אם תרצה להורות לתוכנית שאם תנאי כלשהו מתקיים עצור את התוכנית וצא, אפשר לשלוח ל־exit בתנאי שזו המילה שנבחרה לסיום התוכנית. אם רוצים אפשר לבחור למשל stop.