פרסית/אלף-בית

האלף-בית הפרסי - الفبای فارسی

בשפה הפרסית 32 אותיות. לאותיות ישנן 4 צורות-כתיבה (בודדת, תחילית, אמצעית וסופית). הצורה בודדת היא המייצגת את האות. כל האותיות מתחברות פרט לשבע בודדות (יפורט בהמשך).

כאשר האות אלף (ا) באה אחרי האות לאם (ل) הן נראות כך: لا, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: ـلا, לדוגמא: دلال אחרי אות בלתי-מתחברת (דאל), ו-بلال אחרי אות מתחברת (בֵּא).

בראש המילה תהיה האות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית (אלא אם כן לפניה באה אות שאינה מתחברת לאות שאחריה - ראו הערות בהמשך), ובסוף המילה סופית מתחברת. אם בראש/אמצע המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות זו לזו). דוגמאות: واو - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. وبو - ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה בֵּא בצורת תחילית, ואז ואו המתחברת לבֵּא שלפניה, ואם תבוא כאן אות נוספת, היא תבוא בצורת בודדת ולא תתחבר לאף אות מאלו (אם תהיה האות האחרונה במילה).

העיצורים
שם	הסימון הגראפי				תעתיק IPA	הערך הפונטי
	בודד	תחילי	אמצעי	סופי
אַלֶף*	ا		ـا		ʔ	כהגיית "א" או משמש כאם-קריאה ל-[a]; נכתב آ במקום اا; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
בֵּא	ب	بـ	ـبـ	ـب	b	כהגיית "ב"
פֵּא	پ	پـ	ـپـ	ـپ	p	כהגיית "פ"
תֵּא	ت	تـ	ـتـ	ـت	t	כהגיית "ת"
סֵא	ث	ثـ	ـثـ	ـث	s	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ס"
ג'ים	ج	جـ	ـجـ	ـج	ʤ	כהגיית "ג גרושה" (ג')
צֵ'א	چ	چـ	ـچـ	ـچ	ʧ	כהגיית "צ גרושה" (צ')
הֵא	ح	حـ	ـحـ	ـح	h	כהגיית "ה" או שלא נהגה כלל
חֵ'א	خ	خـ	ـخـ	ـخ	x	כהגיית "כ רפה"
דאל*	د		ـد		d	כהגיית "ד"
זאל*	ذ		ـذ		z	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ז"
רֵא*	ر		ـر		r	כהגיית "ר" לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח וכיוצאי אירופה מסוימים
זֵא*	ز		ـز		z	כהגיית "ז"
זֵ'א*	ﮊ		ـژ		ʒ	כהגיית "ז גרושה"
סין	س	سـ	ـسـ	ـس	s	כהגיית "ס"
שׁין	ش	شـ	ـشـ	ـش	ʃ	כהגיית "ש ימנית"
סאד	ص	صـ	ـصـ	ـص	s	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ס"
זאד	ض	ضـ	ـضـ	ـض	z	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ז"
טַה	ط	طـ	ـطـ	ـط	t	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ת"
זַה	ظ	ظـ	ـظـ	ـظ	z	משמש מלים שאולות מערבית, כהגיית "ז"
עין	ع	عـ	ـعـ	ـع	ʔ	מופיעה במלים שאולות מערבית, כהגיית "א" או שאינה נהגית כלל
ע'ין	غ	غـ	ـغـ	ـغ	ɣ, ɢ	כהגיית "ג רפה" (גֿ) המקורית שבפי עדות המזרח. "ר" אשכנזית (קרובה ל-R צרפתית)
פֵא	ف	فـ	ـفـ	ـف	f	כהגיית "פ רפה"
ע'אף	ق	قـ	ـقـ	ـق	ɣ, ɢ, q	כהגיית غ; בניבים מסוימים כהגיית "ק" המקורית (מן הענבל, ולא "כּ" מן החך)
כּאף	ک	كـ	ـكـ	ـک	k	כהגיית "כ"
גאף	گ	ﮔـ	ـگـ	ـگ	ɡ	כהגיית "ג"
לאם	ل	لـ	ـلـ	ـل	l	כהגיית "ל"
מִים	م	مـ	ـمـ	ـم	m	כהגיית "מ"
נוּן	ن	نـ	ـنـ	ـن	n	כהגיית "נ"
הֵא	ﻩ	هـ	ـهـ	ـه	h	כהגיית "ה"; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
ואו*	و		ـو		v	כהגיית "ב רפה"; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
יַא	ی	يـ	ـيـ	ـی	j	כהגיית "י"; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

*האותיות دوذ ارزژ, מכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות הבאה אחריהן.

• לדוברי ערבית: חלק מהאותיות מערבית אינן נשמעות אותו הדבר בפרסית. למשל, האות ظ נשמעת כמו ז רגילה ולא גרונית. ההגייה היא לפי מה שמצויין בטבלה ולא לפי ההגייה הערבית.

הניקוד

בפרסית יש 6 תנועות, 3 קצרות ו-3 ארוכות, וגם סימנים מיוחדים:

תנועות קצרות

• התנועה הראשונה נקראת פַתְהַה, היא מקבילה לפתח בעברית ולאות a באנגלית, ונשמעת כתנועת האות a במילה האנגלית cat‏ (IPA: ‏[æ]).

היא נראית כך: پَ.

• התנועה השנייה נקראת כַּסְרַה, ונהגית בקירוב כמו e במילה האנגלית bed או צֵירי בעברית במילה שֵׁש (IPA: ‏[e̞]).

הוא נראית כך: پِ.

• התנועה השלישית נקראת זַמַּה, ומקבילה לחולם בעברית ולאות O באנגלית, כמו במילה דוֹר.

הוא נראית כך: پُ.

• הערה: בפרסית, כבעברית, לא נהוג לנקד מילים בכתיבה. אולי רק מילים שנראה שהקורא יטעה בהיגויים מנקדים, וגם אז - רק את האות הבעייתית.

תנועות ארוכות

• התנועה הראשונה היא עיצור + ا, ונשמעת כמו a במילה האנגלית ball ‏(IPA: ‏[ɒ]).

היא נראית כך: پا.

• התנועה השנייה היא עיצור + ی, ונשמעת כחיריק מלא (ִי) במילה שִׁיר.

היא נראית כך: پی.

• התנועה השלישית היא כשורוק במילה טוּר (או כמו OO במילה האנגלית doom). לעתים רחוקות משמשת כחולם (במילה דוֹר).

היא נראית כך: پو.

סימנים מיוחדים

• הראשון מקביל לשווא נח (ְ) בעברית, ונקרא סוֹכּוּן. כמו הניקוד באות "ח" במילה מחְשב.

הוא נראה כך: پْ.

• השני הוא דגש חזק - הכפלת עיצור כאות "ת" במילה הִתַּמֵּם. נקרא תָּשְׁדִיד.

הוא נראה כך: پّ.

-

אלף-בית תרגילים

הפרק הבא: דקדוק