נגינה והלחנה כללית/קריאת וכתיבת תווים - בסיס
בקריאת התווים משלבים שני דברים: תווים וקצב.
החמשה
[עריכה]זו החמשה. החמשה מורכבת מחמישה קווים אופקיים מקבילים ומהרווח שבין הקווים הנקרא ביינה או ברבים ביינות.
אנחנו יודעים איזה תו זה לפי המיקום של העיגול על גבי החמשה. על החמשה יש צלילים שהם בין הקווים, ויש צלילים שהם על הקווים. ישנם גם צלילים הממוקמים מעל או מתחת לחמשה, בעזרת קווי עזר. את התווים קוראים משמאל לימין, כמו באנגלית.
מפתחות
[עריכה]במוזיקה ישנם מספר מפתחות: מפתח בס, מפתח טנור, מפתח אלט, מפתח סופרן ועוד מפתחות. המפתח הכי שימושי מביניהם והכי מוכר מביניהם הוא מפתח סול.
מפתח סול
[עריכה]תווים קוראים תמיד משמאל לימין. תו שנרשם על החמשה מורה תמיד על תו המנוגן בקליד לבן (ללא דיאז (#) או במול (b)). על-מנת לרשום תו המנוגן בקליד שחור רושמים את התו הלבן ולידו סימן דיאז או במול.
[עריכה] מפתח סול חלילית מנגנת תווים מאוד גבוהים, גיטרה בס מנגנת צלילים מאוד נמוכים. על החמשה מקום לתשעה תווים לבנים בלבד (לא כולל תווים שנרשמים מחוץ לחמשה) קצת יותר מאוקטבה אחת בלבד, ובין טווחי הצלילים של גיטרה בס וחלילית סופרנינו מפרידות אוקטבות רבות.
המפתח הוא סימן אותו רושמים בתחילת כל שורה של חמשה. על-מנת שידע הנגן, לאיזו אוקטבה ולאילו תווים מתייחסת החמשה. מפתח סול למשל, הוא מפתח שמראה על החמשה את המיקום של סול באוקטבה הרביעית. לכן חשיבות רבה למפתח בתחילת השורה, ולמיקומו על החמשה. מפתח סול נראה כמו S מסולסלת, שמתחילים לצייר אותו בנקודה הגדולה למטה, והקו בחמשה שעליו נופל הקצה השני שלו, הוא סול.
כאשר מפתח סול נגמר בקו השני מלמטה הוא נקרא מפתח דיסקנט (Treble) או מפתח כינור, ולחמשה קוראים חמשת דיסקנט (Treble) או חמשת כינור. במוסיקה עכשווית סביר להניח שלא תיתקל במפתח סול שהוא לא מפתח דיסקנט.
[עריכה] התווים בחמשת כינור מפתח דיסקנט מצביע עבורנו על מיקומו של סול בשורה הרביעית מלמעלה. התו מעל סול (שמצויר בבֵּינָה, הרווח שבין קווי החמשה, שמעל לקו סול) הוא התו הלבן שגבוה מסול - לה. כך גם התו בבּינָה שמתחת לסול הוא התו הלבן שנמוך מסול - פה. מתחת לפה - מי, זהו הקו התחתון. ומעל לה, לפי הסדר: סי (קו), דו (בּינָה), רה (קו), מי (בּינָה), פה (קו)
[עריכה] רישום תווים מחוץ לחמשה מפתח סול מצביע עבורנו על התו סול באוקטבה הרביעית. התו 'דו אמצעי' הוא דו באוקטבה הרביעית. אך בחמשת כינור מופיע דו רק פעם אחת, והוא דו באוקטבה החמישית. גם רה באוקטבה הרביעית לא מופיע בחמשת כינור.
כיצד נרשום תווים שהם גבוהים או נמוכים מטווח החמשה?
את רה באוקטבה הרביעית (רה נמוך) נרשום צמוד מלמטה לקו התחתון בחמשה. כדי לרשום את דו אמצעי שאף יותר נמוך מרה, נצטרך להוסיף קו קטן מתחת לקו התחתון, ולצייר עליו את דו אמצעי. כנ"ל גם למעלה.
את סול באוקטבה החמישית נרשום צמוד מלמעלה לקו העליון בחמשה. כדי לרשום את לה באוקטבה החמישית נוסיף קו קטן מעל לקו העליון, ועליו נצייר את לה באוקטבה החמישית.
ניתן כמובן להוסיף עוד ועוד קווים קטנים ולרשום כך את כל התווים, אך בשלב מסוים זה נהיה מסורבל מאוד להבנה, ולכן אם מנגינה היא גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, נשתמש במפתח שמתאים לה, ובסימנים נוספים.
על-מנת לקרוא תווים טוב, יש צורך להכיר מיד את מיקומו של כל תו (בלי לספור רווחים וקווים מקו הסול של מפתח סול, או מהקו האמצעי שבחמשת כינור - סי), אך מיומנות זו נלמד בהדרגה.
ציורים ממחישים תוכלו לראות בנגינה על פסנתר למתחילים א' קריאת תווים.
| הפרק הקודם: שיטות לכתיבת מוזיקה |
קריאת וכתיבת תווים - בסיס | הפרק הבא: אקורדים - בסיס |