לדלג לתוכן

מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/חוקי החשבון/חוקי חשבון חזקות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי



חזקות הן מעין הכללה של פעולת הכפל, ומאפשרות לכתוב ביטויים מסובכים בצורה פשוטה.

סימון חזקות

[עריכה]

חזקה מסמנים כאינדקס עליון למספר (או משתנה): 3 בחזקת 5 כותבים כך: 35 .

ל-3 נקרא בסיס החזקה. ל-5 נקרא מעריך החזקה.

  • כאשר שהמעריך נמצא בחזקת שתיים נהוג לומר בריבוע במקום בחזקת שתיים: c2 דהיינו c בריבוע.
  • כשהמעריך הוא גדול משתים יש לבטא בשלישית עבור 3, ברביעית עבור 4 וכו': 35 יש לבטא 3 בחמישית.
  • דרך נוספת לסמן חזקות היא באמצעות סימן הגג: ^. למשל 5^3 זה 3 בחמישית, a^b זה a בחזקת b וכו'.

משמעות החזקה עם מעריך טבעי

[עריכה]

אם המעריך הוא מספר טבעי אזי החזקה היא הבסיס כפול עצמו כמספר הפעמים שכתוב במעריך. למשל, כדי לחשב את החזקה 34 , עלינו לכפול את 3 בעצמו 4 פעמים על מנת לקבל את הערך של החזקה. כלומר:

34=3×3×3×3

באופן כללי ניתן להציג חזקה עם בסיס a ומעריך שהוא מספר טבעי n בצורה הבאה: an=a×⋯×a⏟n times



דוגמה 1: חשב את החזקה 53

53=5×5×5=125



דוגמה 2: חשב את החזקה 28

28=2×⋯×2⏟8 times=256



דוגמה 3: חשב את החזקה (12)2

(12)2=12×12=1⋅12⋅2=14



דוגמה 4: חשב את החזקה (−1)3

(−1)3=(−1)×(−1)×(−1)=−1


חוק החילוף אינו מתקיים בחזקה

[עריכה]

החזקה לא מקיימת את חוק החילוף (יש מקרים יחידים שהיא כן).

למשל: 103=10⋅10⋅10=1000≠310=3⋅3⋅3⋅3⋅3⋅3⋅3⋅3⋅3⋅3=59,049

פעולות על חזקות

[עריכה]

כאמור עבור ab הבסיס הוא a ואילו המעריך הוא b . יש לבטא "a בחזקת b".

פעולת החשבון המבוקשת החוק הסבר דוגמא
כפל חזקות עם אותו בסיס ab⋅ac=ab+c

נבדוק כיצד לכפול חזקות עם אותו בסיס:

ab⋅ac=a×⋯×a⏟b times⋅a×⋯×a⏟c times⏞b+c times=ab+c

אם נסתכל על הנוסחה הפוך נבין כיצד לפרש סכום במכנה.

ab+c=a×⋯×a⏟b times⋅a×⋯×a⏟c times⏞b+c times=ab⋅ac

על כן כאשר החזקות הן בעלות אותו הבסיס, כפל של שתי חזקות מביא לחיבור/חיסור המעריכים.

a2⋅a3=(a⋅a)⋅(a⋅a⋅a)=a⋅a⋅a⋅a⋅a=a5=a2+3
חילוק חזקות עם אותו בסיס abac=ab−c נבדוק כיצד לחלק חזקות עם אותו בסיס: abac .

נבחין בשלושה מקרים.

מקרה א': b>c .

abac=a×⋯×a⏞b timesa×⋯×a⏟c timesc+(b−c)=ba×⋯×a⏞c timesa×⋯×a⏞b−c timesa×⋯×a⏟c times

נצמצם מספר שווה של a במונה ובמכנה.

a×⋯×a⏞c timesa×⋯×a⏞b−c timesa×⋯×a⏟c times=a×⋯×a⏞b−c times=ab−c

ניתן להשתמש בנוסחה גם בכיוון ההפוך:

ab−c=abac
a3a2=a⋅a⋅aa⋅a=a=a1=a3−2
מעריך 0 a0=1 כאשר a≠0 נבדוק מה קורה כאשר המעריך שווה ל-0. לצורך כך נשתמש בנוסחה לחילוק חזקות עם אותו בסיס.

נשתמש בעובדה b−b=0

a0=ab−b=abab=1

לסיכום: כל מספר בחזקת 0 שווה ל-1. a0=1

  • יוצא מן הכלל: 00 . הביטוי 0 בחזקת 0 אינו מוגדר..
חזקות עם מעריך שלילי a−b=1ab נבדוק מה קורה כאשר המעריך שלילי:
a−b=a0−b=a0ab=1ab
  • הערה: 0 בחזקת מספר שלילי שוב יתן חלוקה באפס ולכן אינו מוגדר: 0−a=10a=10
2−2=122=14
מעריך 1 a1=a כל מספר בחזקת 1 שווה לעצמו זאת בגלל הגדרת החזקה.
חזקה של חזקה (ab)c=ab⋅c נשתמש בחוקי חזקות שכבר למדנו, לכפל של שתי חזקות עם אותו בסיס.
(ab)c=ab×⋯×ab⏟c times=ab+⋯+b⏞c times=ab⋅c=(ac)b
(52)3=(52)⋅(52)⋅(52)=(5⋅5)⋅(5⋅5)⋅(5⋅5)=5⋅5⋅5⋅5⋅5⋅5=56=52⋅3
כפל חזקות עם אותו מעריך ac⋅bc=(a⋅b)c כאשר כופלים חזקות עם אותו מעריך, אפשר להוציא את המעריך מחוץ לסוגריים:
ac⋅bc=a×⋯×a⏟c times⋅b×⋯×b⏟c times

על־פי חוק החילוף, נסדר אחרת את המשוואה:

a⋅b⏟×⋯×a⋅b⏟⏟c times=

על־פי חוק הקיבוץ נוסיף סוגריים:

(a⋅b)×⋯×(a⋅b)⏟c times=

על־פי הגדרת החזקה:

=(a⋅b)c
((−2)⋅3)2=(−2)2⋅32
חילוק חזקות עם אותו מעריך acbc=(ab)c כאשר מחלקים חזקות עם אותו מעריך, באותו אופן ניתן שוב להוציא את המעריך מחוץ לסוגריים:
acbc=a×⋯×a⏞c timesb×⋯×b⏟c times

נסדר אחרת את השבר: ab×⋯×ab⏟c times= על־פי הגדרת החזקה:

=(ab)c
(23)3=23⋅23⋅23=2⋅2⋅23⋅3⋅3=2333
חזקה של 1 1a=1 1 בחזקת כל מספר שווה ל־1. זאת בגלל שלא משנה כמה נכפול אותו בעצמו,
הוא ישאר 1 זאת בגלל הגדרת החזקה.
חזקה של אפס 0a=0 כאשר a>0 0 הוא מספר מיוחד בחזקות, והוא אינו מוגדר לכל מעריך. עם מעריך שהוא מספר טבעי ברור לנו שלא משנה כמה פעמים נכפול 0 בעצמו, נקבל 0.

סיכום

[עריכה]
החוק דוגמה
am⋅an=am+n 103⋅104=103+4=107=10,000,000
(a≠0)aman=am−n 105103=105−3=102=100
(am)n=amn (102)3=102⋅3=106=1,000,000
(a⋅b)n=an⋅bn (2⋅5)3=23⋅53=8⋅125=1,000
(b≠0)(ab)n=anbn (63)2=6232=369=4
a0=1 100=1
a−b=1ab 2−1=12


הפרק הקודם:
חוקי פעולות החשבון
חוקי חשבון חזקות
תרגילים
הפרק הבא:
שורשים