לדלג לתוכן

משוואות דיפרנציאליות חלקיות/התמרות אינטגרליות/התמרת לפלס לפתרון בעיות תנאי התחלה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

התמרת לפלס היא התמרה מוכרת מאוד ונפוצה בהנדסה.

התמרת לפלס הינה מהצורה:

 [f(x)]=F(p)=0epxf(x)dx

היתרונות בהתמרה זו הינם:

  • השילוב הקל של תנאי התחלה בתהליך הפתרון שהיא מאפשרת.
  • קיימת ספרות נרחבת עם טבלאות התמרות מפורטות.

החסרונות בהתמרה הינם:

  • מתאימה רק לבעיות תנאי התחלה (כלומר כאשר ערך הפונקציה ונגזרותיה נתונות בזמן t=0).
  • על מנת להגיע לפתרון במשתנים המקוריים לעתים דרוש לבצע התמרה הפוכה שאינה שגרתית, שתהיה מלווה במציאת שאריות וכיו״ב.

השיטה

[עריכה]

השיטה, בדומה לכל השיטות האינטגרליות, מתבססת על ההנחה כי ניתן לשנות סדר בין גזירה לאינטגרציה ושמשתנה ההתמרה מתפקד כפרמטר, כלומר שמתקיים:

 [2u(x,t)2x]=0ept2u(x,t)2xdt=d2dx20eptu(x,t)dt=d2U(x,p)dx2

דוגמאות

[עריכה]

בעיית גלים במיתר חצי־אינסופי

[עריכה]

נתונה בעיית תנאי־ההתחלה הבאה:

 {utt=uxx, x>0u(x,0)=ut(x,0)=0u(0,t)=t

נפעיל את ההתמרה על המשתנה t (שבו נתונים תנאי ההתחלה) בשני האגפים ונקבל:

 p2U(x,p)pu(x,0)=0ut(x,0)=0=U(x,p)

כלומר קבלנו מד"ר פשוטה בפונקציה U ובמשתנה x:

 Up2U=0U(x,p)=A(p)epx+B(p)epx

על מנת למצוא את המקדמים (התלויים ב-p!) צריך:

  1. להבטיח ש-U חסומה, ולכן דרוש לאפס את A.
  2. להתמיר את תנאי השפה:
 U(0,p)=[u(0,t)]=1p2=B(p)

כך שהפתרון הוא:

 U(x,p)=1p2epx

לבסוף נבצע התמרת לפלס הפוכה כדי לחזור למישור הזמן:

 1[U(x,p)]=u(x,t)=tx

למעשה הפתרון הקפדני יותר הוא

 u(x,t)=H(tx)(tx)

כאשר H היא פונקצית המדרגה של Heaviside, והיא נמצאת בפתרון מכיוון שתחום הבעיה הוא x>0.

בעיית גלים במיתר סופי

[עריכה]

נתונה בעיית תנאי־ההתחלה הבאה:

 {utt=c2uxx, 0xlu(x,0)=ut(x,0)=0u(0,t)=g(t), u(l,t)=0

בדומה למקרה הקודם, נפעיל התמרת לפלס על המשתנה שבו נתונים תנאים ב-0, כלומר המשתנה t, ונקבל את המד"ר הבאה:

 Up2c2U=0U(x,p)=A(p)epcx+B(p)epcx

על מנת למצוא את המקדמים (התלויים ב-p!) צריך להשתמש בשני תנאי השפה הנתונים (כאן לא ניתן להשתמש בטיעון החסימות מכיון שהבעיה מוגבלת לתחום סופי):

 {U(0,p)=G(p):A(p)+B(p)=G(p)U(l,p)=0:A(p)epcl+B(p)epcl=0

ביצוע מספר מניפולציות אלגבריות יביאו לתוצאה:

 U(x,p)=G(p)sinh[pc(lx)]sinh(pcl)

כעת נותר לבצע התמרת לפלס הפוכה על הביטוי שלעיל. ע"פ תכונת הקונבולוציה, ההתמרה ההפוכה הינה:

 u(x,t)=g(t)1{sinh[pc(lx)]sinh(pcl)}
ויקיפדיה: משפט השאריות

כך שעלינו למצוא את התמרה ההפוכה של הגורם הימני בלבד (הפונקציה הכללית g נתונה בבעיה). נשתמש לצורך כך במשפט השאריות של קושי:

 1{F(p)}=12πicic+iF(p)eptdp=k=1Res[F(p)ept,pk]

הקטבים של הפונקציה הם האפסים של  sinh(pl/c) כלומר: pk=±πiclk. לצורך חישוב הקטבים ניזכר במשפט מאנליזה מרוכבת שעל פיו הקטבים של מנת־פונקציות מתקבלים מתוך חלוקת המונה בנגזרת המכנה (בתנאי שאינה אפס שם):

Res{f1(z)f2(z),zp}=f1(zp)f2(zp)

כך שמתקבל:

Res[F(p)ept,pk]=iclsin(πkxl)eiπkclt

בסה״כ, ע״י שימוש בזהות  sin(x)=i2(eix+eix) ובסימטריה של הקטבים מתקבל:

f(x,t)=1{F(p)}=2clk=1sinπkxlsinπkctl

ולכן התשובה הסופית הינה הקונבולוציה:

 u(x,t)=0tg(tτ)f(x,τ)dτ=2clk=1sinπkxl0tg(tτ)sinπkcτldτ

ראו גם פתרון הבעיה בעזרת התמרת פוריה.

לקריאה נוספת

[עריכה]