אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 53

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנאי הפוך לעובדות[עריכה]

246. תנאי שהוא הפוך לעובדות מצביע על כך שההיפך ממה שמתואר במשפט הוא אשר קרה או קורה, והוא מבטא את הודאות של הדובר לכך שההיפך ממה שמתואר במשפט יכול היה לקרות בהתקיים מצב כלשהו - שלא קרה. תנאים כאלו לא יכולים להתייחס לעתיד, אלא רק להווה או לעבר, ובדרך כלל צורת התנאי שבהן תהיה אחת משש צורות הזמן המורכבות (242).

  • Se vi estus turninta vin, vi estus vidinta tion = אילו היית מסתובב, היית רואה את זה (במציאות הוא לא הסתובב, ולכן לא ראה את הדברים).
  • Se li estus kaptita, li estus punita = אילו היה נתפס, הוא היה נענש (בפועל הוא לא נתפס, ולכן גם לא נענש)
  • Se li estus sidanta tie, mi vidus lin = אילו הוא היה יושב שם, הייתי רואה אותו
  • Se la gravitado ne ekzistus, tiu pluvo ne estus falanta = אילו הכבידה לא היתה מתקיימת, הגשם הזה לא היה יורד

הפועל devi[עריכה]

247. בדומה לשימוש בפועל "חייב (לעשות משהו)" בסלנג העברי, גם באספרנטו הפועל devi פירושו "צריך לעשות משהו" או "מחוייב לעשות משהו".

  • Objektoj en la aero devas fali = עצמים באוויר חייבים ליפול
  • Ni devis agi laŭ la leĝoj = היינו חייבים לפעול על פי החוק.
  • Vi devos iri = תהיה חייב ללכת
  • Ŝi ne volas devi fari tion = היא לא רוצה להיות מחוייבת לעשות את זה
  • Ili devigis min iri = הם הכריחו אותי ללכת
  • Vi devus iri = עליך ללכת
  • Oni devus pensi antaŭ ol paroli = חייבים לחשוב לפני שמדברים
  • Li estus devinta veni = הוא היה חייב לבוא
  • Tio devus esti farita = זה היה חייב להתבצע

מילת היחס sen[עריכה]

248. מילת היחס sen (בלי) מציינת את היעדרו או הוצאתו מהכלל של הביטוי שאליו היא מתייחסת. ניתן להשתמש בה גם כתחילית (160), כפי שניתן ללמוד מהדוגמאות הבאות:

  • Li difinis la vorton sen eraro = הוא הגדיר את המילה בלי (אף) שגיאה
  • La rivero senĉese fluas = הנהר זורם ללא הפסק
  • Tio estas ne nur senutila sed eĉ malutila = זה לא רק חסר תועלת, אלא אפילו מזיק
  • Li ne plu estas senmona = הוא לא עוד חסר פרוטה.
  • Li sentime alproksimiĝis al ĝi = הוא ניגש לזה ללא חשש.
הערה: sen + שם עצם ניתן להחליף ב-ne + תואר הפועל
  • Sen la legado de tio, mi ne komprenus = בלי קריאה של זה, אני לא אבין
  • Ne leginte tion, mi ne komprenus = בלי לקרוא את זה, אני לא אבין.

אוצר מלים[עריכה]

שמות עצם veneno = רעל kulpo = אשמה konscienco = מצפון

תארי שם nobla = אצילי prava = צודק/נכון

שמות פועל meriti = להיות ראוי akuzi = להאשים instrui = ללמד
pardoni = לסלוח kondamni = להרשיע peki = לחטוא
konfesi = להתוודות

קטע קריאה: הפילוסוף סוקרטס[עריכה]

Unu el la plej famaj grekaj filozofoj estis nomita Sokrato. Li estis malbela malalta persono, kun senhara kapo kaj dika korpo, sed malgraŭ tio li estis treege bona, nobla kaj saĝa.

Li instruadis per interparolado kun la lernantoj. Kutime li komencis per demando pri io ajn, pri kio la aŭskultanto respondos. Fine, la lernanto grade komprenis ĉu liaj propraj opinioj pri la afero estas pravaj. Ankoraŭ nun oni nomas tiun metodon de instruado per la interparolado "la Sokrata metodo."

Sokrato diradis tute sen timo ĉion, kion li pensis, eĉ pri la dioj kaj pri la nekredeblaj rakontoj pri la dioj. Se li ne estus tiel multe klariginta, eble li estus vivinta pli longan tempon. Sed multaj personoj malamis lin, precipe ĉar li donis novajn ideojn al la junuloj, kiuj sekve komencis pensi por si mem, anstataŭ fari tion, kion faras ĉiu alia.

Tial oni akuzis Sokraton en la juĝejo, nomante lin pekanto kaj malbonfaranto, unue, ĉar li ne disdonas oferojn al la dioj, due, ĉar li enkondukas novajn diojn (ĉar li diris ke supernatura voĉo, kiu sendube estis lia nomo por la konscienco, parolis mallaŭte ĉe lia orelo), trie, ĉar li malbonigas la junularon de la urbo.

Se li estus konfesinte la kulpon kaj petinte pardonon, tiam la juĝistoj eble estus punintaj lin per nura (רק) monpago (קנס). Sed li fiere respondis ke efektive li multe plibonigas la junularon, kaj anstataŭ esti malutila, aŭ eĉ neutila, li treege utilas al la urbo. Li diris ke oni havas nenian rajton puni lin, sed ke, kaŭze de sia bonfarado al la urbo, li efektive meritas ĉiutagan manĝon senpagan.

Tamen, tute ne kompreninte kiel prava Sokrato estas, la juĝistoj mortkondamnis lin. Oni devigis lin trinki la venenon. Iom poste, en la malliberejo, li trankvile adiaŭis siajn plorantajn amikojn, kaj akceptinte la venenan trinkaĵon, sentime ĝin trinkis.

משפטים לתרגום[עריכה]

1. סוקרטס רצה לעזור לאנושות (la homaron) וללמד אותה מה הוא הטוב.
2. הוא גם רצה לגלות עבור עצמו מה צודק ומה מוטעה.
3. לכן הוא שאל כל אחד שאותו פגש על דעותיו, ומי ששוחחו איתו יכלו גם כן לגלות האם הרעיונות שלהם עצמם צודקים או לא.
4. אבל הרבה אנשים שנאו אותו, בגלל שהם לא הבינו אותו.
5. הם האשימו אותו, קראו לו חוטא, והפיצו (245) דיווחים כוזבים (falsajn sciigojn) אודותיו.
6. הם גם אמרו שהוא השחית את הנוער של העיר
7. אילו סוקרטס היה מודה באשמה ומתחנן לקנס במקום עונש מוות, היו מוחלים לו (בסביל) וקונסים אותו (monpunita).
8. אבל הוא אמר "מעולם לא חטאתי בדרך כלשהי" ולכן השופט דן אותו למוות על ידי שתיית רעל.


הערות ותוספות[עריכה]

  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 52 לדף השער שיעור 54 >>>