אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 52

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

צורת התנאי של הפועל[עריכה]

241. בצורת התנאי של הפועל היחס לפעולה או למצב שמתואר במשפט הוא לא כאל עובדה, אלא כאל מצב היפותטי, הנחה או כמשהו עם סבירות מסויימת שיתקיים. הסיומת של צורת התנאי היא us.

242. בנוסף לצורה הבסיסית, יש לצורת התנאי של הפועל גם שלוש צורות זמן מורכבות פעיל ושלוש צורות זמן מורכבות סביל. הן נוצרות מצירוף הפועל esti בצורת התנאי (estu) וצורת הבינוני.

mi estus vidanta mi estus vidinta mi estus vidonta
mi estus vidata mi estus vidita mi estus vidota

243. צורת התנאי משמשת כדי ליצור משפטי תנאי שהם אינם עובדתיים אלא היפותטיים, כלומר משפטים שבהם הדובר מניח קיומו של מצב או מאורע כלשהו בהווה או בעתיד. במשפטי תנאי כאלה צורת התנאי של הפועל תשמש גם להנחה וגם למסקנה, ובדרך כלל ייעשה שימוש, במשפטים כאלה, בצורת הזמן הבסיסית (241).

  • Se li vidus tion, li plorus = אם הוא יראה את זה, הוא יבכה.
  • Mi ĝoje helpus vin, se mi povus = בשמחה הייתי עוזר לו (עכשיו), אם הייתי יכול (עכשיו)
  • Se vi metus ilin sur la dorson de la azeno, ĝi portus ilin = אם היית מניח אותם על הגב של החמור (עכשיו), הוא היה סוחב אותם (עכשיו)

244. ניתן להשתמש בצורת התנאי במסקנה שההנחה שלה מרומזת, וזאת כדי "לרכך" את המשפט שנאמר או את השאלה שנשאלת.

  • Mi ĝoje helpus vin = הייתי שמח לעזור לך
  • ?Ĉu vi bonvole dirus al mi = האם תוכל בבקשה להגיד לי?
  • ?Kiu volus enspiri tian aeron = מי היה רוצה לנשום אויר כזה?
  • Estus bone reteni vian propran = כדאי (=יהיה טוב) שתשמור את שלך
  • La ĉielo vin benus pro tio = תבורך על כך! (בתרגום חופשי)

התחילית dis[עריכה]

245. התחילית dis מציינת תנועה או היפרדות בכמה כיוונים בבת אחת.

  • disdoni = לחלק/להפיץ
  • disiĝi = להיפרד
  • disiĝo = הפרדה/פילוג
  • disigi = להפריד
  • dispeli = לפזר

אוצר מלים[עריכה]

שמות עצם leĝo = חוק naturo = טבע objekto = עצם

תארי שם densa = צפוף

שמות פועל ĉesi = לחדול kaŭzi = לגרום ekzisti = להתקיים
graviti = להימשך (אל) flui = לזרום
turni = לסובב (את עצמך) difini = להגדיר

תארי פועל plu = הלאה/עוד

קטע קריאה: כבידה[עריכה]

Ofte oni parolas pri la pezeco de diversaj objektoj. Tia pezeco estas kaŭzata de la forto kiun oni nomas la gravitado. Pro tiu forto ne nur objektoj sur la tero, sed ankaŭ la tero mem, havas konatan pezecon, kiun la kleruloj jam antaŭ longe kalkulis.

La suno kaj la luno simile havas pezecon, ĉar ili ambaŭ, same kiel la tero, moviĝas laŭ tiu sama gravitado kiu efektive regas ĉiujn el la ĉielaj korpoj.

Se la gravitado ĉesus ekzisti, la riveroj ne plu fluus antaŭen en siaj fluejoj (ערוצים). Ne fluante de altaj ĝis malaltaj lokoj, la akvo disfluus, aŭ restus tie, kie ajn ĝi okaze estus. Neniom da pluvo falus; kontraŭe, la malsekaĵo en la aero ankoraŭ restus tie, en la formo de densaj mallumaj ĉiamaj nuboj.

Ĉiuj vivaj estaĵoj (יצורים), ĉiuj konstruaĵoj, efektive ĉio, baldaŭ disflugus de la rapide turniĝanta mondo. Ĉiuj ĉi (כל זה) nun devas resti sur la tero, tial ke la gravitado restigas ilin ĉi tie. Se la gravitado ne plu ekzistus, nenio restus plu sur la tero. La aero mem ne plu ĉirkaŭus nin, sed ĝi ankaŭ forlasus la mondon, tuj maldensiĝinte.

La fama angla filozofo Newton estis la unua, kiu studadis la kialon (סיבה) de la falado de objektoj. Li komencis, laŭ la rakonto, per okaza ekrigardo al falantaj pomoj en sia propra pomarbejo. Antaŭ tri jarcentoj, li eltrovis ke estas tia forto kia la gravitado, kaj difinis la naturajn leĝojn laŭ kiuj la gravitado sin montras.

Ĉi tiu forto, kiu restigas ĉion sur la tero, estas tamen la kaŭzo de nia laciĝado, kiam ni marŝas aŭ kuras, ĉar ĝi faras nin pezaj, kaj tial ni ofte deziras halti kaj ripozi. Estas ankaŭ la malfacileco en la superado de tiu sama forto, kiu faras tiel malfacila la konstruadon de utilaj aerŝipoj.

משפטים לתרגום[עריכה]

1. ניוטון היה פילוסוף אנגלי שחי לפני 300 שנה.
2. יום אחד, בהבחינו בתפוחים נופלים, הוא נעצר (ekhaltis) והתחיל לתהות למה הם נופלים.
3. הוא הסתכל על עצמים רבים שנופלים, וניסה לחשב את המהירות שלהם.
4. לבסוף, הוא זיהה את הכח שנקרא גרביטציה (כבידה).
5. כמובן (kompreneble) שהגרביטציה תמיד התקיימה, אבל החוקים שלה לא היו מוגדרים בבהירות עד שניוטון למד את העניין.
6. אם הכבידה היתה חדלה מלהתקיים, אף גשם לא היה יורד, והלחות של האוויר היתה נשארת מעל ראשינו בצורה של עננים נצחיים.
7. הלחות והאויר עצמו היה עף הרחק מכדור הארץ, כשהוא לא מוחזק יותר על ידי כח הגרביטציה.
8. המים בנחלים היו חדלים לזרום לעבר הים, כי עכשיו הם זורמים ממקומות גבוהים לנמוכים רק בגלל הגרביטציה.
9. במקום להמשיך לעבר הים, המים היו זורמים לכל עבר (245) מחוץ לערוצי הנחלים או היו נשארים שם ללא תנועה כלל (tute ne movante).
10. שום דבר על הארץ לא היה נשאר זמן רב, אלא הכל היה עף הרחק. עד מהרה, כדור הארץ עצמו היה מתפרק לחתיכות (245).


הערות ותוספות[עריכה]

  • יוסף שמר: המילה gravito מתורגמת ל"כח הכבידה" עצמו. המילה gravitado מתייחסת, ככל הנראה, לפעולת הכבידה.
  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 51 לדף השער שיעור 53 >>>