אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 54

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפטי תנאי – סיכום[עריכה]

249. הטבלה שלהלן משווה בין משפטי התנאי השונים

תנאי עובדתי תנאי היפותטי תנאי הפוך לעובדות
סעיף 240 243 246
הנושא עובדות הנחות ההיפך ממה שקרה
זמן המשפט הכל בדר"כ בעתיד בדר"כ בעבר או בהווה
צורת הפועל רגילה צורת התנאי צורת התנאי
צורת הזמן כל הצורות בדר"כ הבסיסית בדר"כ המורכבות

kvazaŭ[עריכה]

250. המילה kvazaŭ (כאילו היה/היו...) תופיע לפני פסוקית שבה מתוארת השוואה דמיונית של דבר אחד לאחר.

  • Li trinkas la venenon kvazaŭ ĝi estus vino = הוא שותה את הרעל כאילו היה יין
  • Li konfesis kvazaŭ kulpulo = הוא התוודה כאילו היה אשם.

מילת היחס al – השלמות[עריכה]

251. ניתן להשתמש במילת היחס al כדי לציין זיקה או שייכות.

  • Li bruligis al si la manon = הוא שרף לעצמו את היד
  • Ili tranĉis al li la barbon = הם חתכו לו את הזקן
  • Ŝi preparas al ni bonan manĝon = היא מכינה לנו ארוחה טובה.
  • ?Ĉu vi faros servon al mi = האם תעשה עבורי שירות?

252. משתמשים ב-al גם במקום המילה de (49, 169, 169), כאשר היא מופיעה כבר במשפט במשמעות אחרת.

  • La luno estas kaŝata al ni de la nuboj = הירח מוסתר מאיתנו על ידי העננים
  • Ĝi estas Ŝtelita al mi de li = זה נגנב ממני על ידיו.

הסופית estr[עריכה]

253. הסופית estr משמשת כדי לציין שמישהו נושא באחריות כלשהי או ממלא תפקיד ראשי, כשאת התפקיד או סוג האחריות מגדיר שורש המילה.

  • lernejestro = מנהל של בית ספר
  • urbestro = ראש עיר
  • estraro = הנהלה
  • policestro = מפקד משטרה
  • ŝipestro = רב חובל

אוצר מלים[עריכה]

שמות עצם popolo = עם poto = סיר ostro = צדפה
senco = משמעות ostracismo = הגליה ŝelo = קליפה/שריון

תארי שם stranga = מוזר ĝusta = מדוייק

שמות פועל ekzili = להגלות enui = להשתעמם soni = להישמע
signifi = להיות בעל משמעות

הערה: יש להבחין בין ĝusta = נכון, לבין ĝuste = נכון/בדיוק ו- ĵus = זה עתה/בדיוק עכשיו.

קטע קריאה: ההגלייה של אריסתידס[עריכה]

La vorto ostracismo havas interesan devenon (מקור). En ĝia komenco oni rekonas la grekan vorton kiu signifas "ŝelon de la ostro." En ĝia fino oni vidas la saman "ismon" kiu, deveninte de la greka, ankoraŭ estas uzata kiel vortfino en multaj diversaj lingvoj.

La nuna senco de la vorto, facile trovebla en anglaj vortaroj (מילונים), devenas de la jena greka kutimo:

Sepdek jarojn antaŭ ol vivadis Sokrato, oni faris strangan leĝon en lia urbo. Laŭ tiu, oni povis ekzili iun ajn estron kies ideoj pri la administrado de la urbo ne ŝajnis pravaj. Ĉi tion oni povis fari, tute sen juĝado aŭ eĉ akuzado, ĉar oni havis la jenan metodon: se ĉe popola kunveno ses mil urbanoj voĉdonis (הצביעו) kontraŭ iun ajn, tiu estis devigata foriri de la urbo, kaj forresti dek jarojn.

Li povis neniel havigi (להשיג) al si pardonon, sed devis tuj foriri kvazaŭ konfesinta kulpulo. Por voĉdonoj, oni skribis la nomon de la kondamnoto sur peco da potaĵo (חרס), aŭ pli ofte sur ostroŝelo. Ĝuste tial oni nomas la kutimon ostracismo.

Unufoje, kelkaj malamikoj proponis voĉdonadon pri la ostracismo de tre bona kaj nobla viro, nomita Aristejdo, kiu tute ne meritis tian punadon. Antaŭ ol la kunveno disiĝis, kamparano alproksimiĝis al Aristejdo (kiu mem ĉeestis), petante lian helpon, ĉar la neinstruita (בור) kamparano ne povis skribi. La saĝulo diris "Kion vi volas skribi sur la ŝelo?" La kamparano, ne sciante ke li parolas al la viro mem, respondis "Aristejdon."

Skribinte ĝin, Aristejdo demandis kun trankvila konscienco "Pro ĝuste kiaj pekoj vi malamas Aristejdon?" La kamparano respondis, "Ho, mi ne kaŝos al vi ke mi eĉ ne konas lin! Sed mi deziras ekzili lin nur ĉar min enuigas la sono de lia nomo. Mi tre enuas ĉiam aŭdante lin nomata Aristejdo la justa!"

משפטים לתרגום[עריכה]

1. אריסתידס בדיוק הגיע לאסיפה, ומיד איכר כלשהו התקרב אליו.
2. אילו לאריסתידס לא היתה הופעה נעימה וקול מתנגן (belsonan), אין ספק שהאיכר לא היה מבקש את עזרתו.
3. האם אריסתידס היה חייב לרשום את השם שלו על שיריון הצדפה או על פיסת החרס?
4. בלי העזרה הזו, האיכר לא יכול היה להצביע.
5. בעשותו את השירות המבוקש, אריסתידס אמר, כאילו (250) לא היה האיש האמור (205), "למה אתה שונא את אריסתידס?"
6. הטיפש (132) ענה: "אני לא יודע עליו דבר, אבל עייפתי מלשמוע כל הזמן שהוא נקרא 'אריסתידס הצדיק'".
7. האם לאנשים כאלה, כמו האיכר הטיפש, צריכה להיות זכות להצביע בעניינים חשובים?
8. החוק בנוגע להגליה היה מוזר.
9. השם של הבנאדם שעומדים להגלותו (199) היה בדרך כלל נרשם על גבי שיריון של צדפה.
10. באמצעות הגליה, מנהיג כלשהו יכול היה להיות מגורש, בין אם זה מוצדק או לא, בלי משפט.


הערות ותוספות[עריכה]

  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 53 לדף השער שיעור 55 >>>