אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 37

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כינויי השם ĉiu/ĉies[עריכה]

173. כינוי השם ĉiu פירושו "כל" או "כל אחד". יש להבחין בינו לבין tuta שפירושו "הכל" במובן של שלמות, בעוד ש-ĉiu פירושו כל הפריטים בקבוצה כלשהי.

  • Ĉiuj viroj laboras la tutan tagon = כל הגברים עובדים יום שלם.
  • Mi vidis ĉiun vizaĝon, sed mi ne vidis la tutan vizaĝon de ĉiu viro = ראיתי כל אחת מהפנים, אבל לא ראיתי את הפנים של כל אחד במלואם
  • Ĉiu, kiu studos, scios = כל מי שילמד, יידע.
  • Mi vidis ĉiun el ili, kaj parolis al ĉiu knabo = ראיתי (את) כל אחד מהם, ודיברתי לכל אחד מהילדים
  • Mi dankas vin ĉiujn = אני מודה לכולכם!
  • Ni ĉiuj estas reprezentataj = כולנו מיוצגים
  • Ĉiuj el la maristoj alvenis = כל הימאים [מתוך קבוצה גדולה יותר שלא אוזכרה במשפט] הגיעו.

174. כינוי השם ĉies פירושו "של כל" או "של כל אחד".

  • Li konas ĉies nomon = הוא מכיר את השמות של כולם
  • Ĉies opinio estis diversa = הדיעה של כל אחת היתה שונה
  • Kies voĉojn mi aŭdas? Ĉies = של מי הקול שאני שומע? של כולם.

מילת היחס po[עריכה]

175. מילת היחס po תופיע לפני ביטוי מספרי ופירושה "בשיעור של", "בכמות של" וכו'.

  • Li marŝas po kvar kilometroj ĉiutage = הוא צועד ארבעה ק"מ מדי יום
  • Mi aĉetis kafon po malalta prezo = קניתי קפה במחיר נמוך
  • Mi aĉetis viandon po kvarono da dolaro por kilogramo = קניתי בשר במחיר של רבע דולר לק"ג
  • La ĉapelisto aĉetas ĉapelojn pogrande = הכובען קונה כובעים בסיטונות (=בכמויות גדולות)

מילים מורכבות[עריכה]

176. באספרנטו קיימות מילים רבות שבנויות מהרכבה של שתי מילים שקשורות ביניהן במילת יחס כלשהי. מילת היחס עצמה לא תופיע במילה המורכבת, ובמקרים מסויימים משמיטים גם את הסיומת o של הרכיב הראשון.

  • jarcento = מאה (שנה) [cento da jaroj]
  • manĝoĉambro = חדר אוכל [ĉambro por manĝoj]
  • noktomezo = חצות [mezo de la nokto]
  • sunbrilo = זריחה [brilo de la suno]
  • tagmezo = צהרי היום [mezo de la tago]
  • vespermanĝo = ארוחת ערב [ [manĝo je la vespero
  • ventoflago = שבשבת [flago por la vento]

במקרים מסויימים משאירים את הסיומת n של הרכיב הראשון, כדי לשמר את המשמעות של הביטוי הכולל.

  • sindefendo = הגנה עצמית
  • sinkontraŭdira = סותר את עצמו

אוצר מלים[עריכה]

מילות יחס po = בכמות/בשיעור של

שמות עצם lago = אגם devo = חובה stango = מוט
sviso = שוויצרי vorto = מילה genuo = ברך

תארי שם vera = קפדני

שמות פועל cidi = להחליט fleksi = לכופף vendi = למכור
juĝi = לשפוט

קטע קריאה: הכובע שעל העמוד[עריכה]

Antaŭ ol Svislando estis tiel libera kiel la nuna svisa respubliko, ĝiaj aferoj estis administrataj de personoj kiuj reprezentis aliajn naciojn. Ofte tiuj personoj estis kiel eble plej severaj juĝistoj al la svisoj.

Unufoje plej kruela tirano estis administranta aferojn svisajn. Li elpensis rimarkindan metodon por montri sian povon (כח), kaj por esti malagrabla al la svisoj. Li decidis meti sian ĉapelon sur altan stangon en la vendejo (ככר השוק), en malgranda vilaĝo apud bela lago inter la altaj montoj. Li diris ke de nun tiu ĉapelo reprezentas lin, kaj portos lian nomon.

Saluti la ĉapelon estos la grava devo de ĉiu persono en la vilaĝo. Estos ĉies devo ne nur saluti la ĉapelon, sed ankaŭ genufleksi (לכרוע ברך) antaŭ la stango. La tirano diris ke li forprenos la domon, la kampojn kaj tiom da mono, kiom li povos, de ĉiu vilaĝano aŭ kamparano kiu forgesos genufleksi. "Mi intencas sendi gardistojn," li diris, "kiuj rimarkos ĉu vi ĉiuj genufleksos kiam vi estas proksimaj de la stango."

Je tagmezo alvenis gardistoj, por rimarki ĉu la necesaj salutoj estos farataj de ĉiuj, kaj por kapti ĉiujn svisojn kiuj ne genufleksis. Baldaŭ la kamparanoj komencis eniri la vendejon, por vendi legomojn po kiel eble altaj prezoj, kaj por aĉeti vestojn kaj aliajn aferojn po treege plej malaltaj prezoj. Ĉiu, kiu iris proksimen de la stango, zorge genufleksis antaŭ la ĉapelo de la malamata tirano, pro timo pri la hejmoj kaj la familioj.

Fine, kamparano, kies nomo estis Vilhelmo Tell, eniris la vendejon, kaj staris du aŭ tri minutojn proksime de la stango, dum li diris kelkajn vortojn al amiko. Sed anstataŭ fari tujan saluton, aŭ genufleksi, li tute ne rigardis la stangon.

משפטים לתרגום[עריכה]

1. שלשום בן הדוד הצעיר שלי ישב על הברך שלי וסיפרתי לו שהקשת (ĉielarko) נוצרת (=עשויה) מהשמש והגשם.
2. בן הדוד שלי מבקר בבית הספר כל יום, אחרי שהוא אוכל ארוחת בוקר בחדר האוכל.
3. בית ספר חדש מוקם (=נבנה) בסמוך לבית של השופט.
4. זו החובה של בן הדוד שלי ללמוד את הספרים האלה בקצב (=בשיעור) של 10 דפים בכל יום.
5. בן הדוד שלי ואני החלטנו אתמול בלילה (93) לקנות לעצמנו כובעים חדשים.
6. אנחנו מתכוונים ללכת לכובען מחר בבוקר.
7. אני חושב שכל הבגדים נמכרים במחיר נמוך כעת.
8. כשביקרתי חבר שלי, קראתי ספר מעניין על אירופה העתיקה.
9. הוא מספר שלפני כמה מאות שנים רודן קפדן ואכזר ניהל את העניינים של שוויץ.
10. פעם אחת הוא הניח את הכובע שלו על מוט בככר השוק ואמר שזו החובה של כולם לכרוע ברך לפניו.
11. העניין קרה בכפר שליד (ĉe) האגם, בסמוך להרים שדרכם עוברים בדרך (167) לאיטליה.
12. וילהלם טל לא כרע ברך ואפילו לא הביט על הכובע שמייצג את הרודן.


הערות ותוספות[עריכה]

  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 36 לדף השער שיעור 38 >>>