אנליזה נומרית/שיטות איטרטיביות פשוטות מסדר ראשון
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת החיתוך עם y=x
שיטה זו ידועה גם בשם "שיטת הקירובים העוקבים". אנו מחפשים את ערכי x עבורם
. נשנה מעט את צורת הפונקציה f כדי לקבל את המשוואה:
, כך שאם α הוא שורש של f אז בהכרח מתקיים
. כלומר
היא השיטה האיטרטיבית.
סדרת הקירובים שלנו, אם כן, תתקבל על ידי:
.
המוטיבציה: בוחרים בפנקציה y=x כי קוארדינטות x,y שלה זהות ולכן היא נוחה לטיפול.
[עריכה] בדיקת סדר האיטרציה
כזכור, השגיאה באיטרציה ה-n-ית היא
. נציב לשיטה ונקבל:
כלומר, בקירוב
ולכן זאת שיטה מסדר ראשון (במידה והשיטה מתכנסת ו-
). במידה והנגזרת הראשונה בשורש מתאפסת, סדר השיטה יקבע לפי סדר הנגזרת הראשונה שאינה מתאפסת (ראו סדר התכנסות).
[עריכה] תקפות השיטה
על פי התוצאה הנ"ל, נאמר ש-
. כעת, נבצע הזזת אינדקסים עד שנגיע לקשר בין
:
נבצע הזזת אינדקסים אחרונה (
) כדי לקבל:
.
על מנת שתהיה התכנסות, השגיאה אמורה לקטון בכל איטרציה, ולכן נסיק שתנאי הכרחי להתכנסות הוא
. לכן כאשר נבחר פונקציה
, נדאג שהשיפוע שלה (בערך מוחלט) בתחום החיפוש יהיה קטן מ-1.
ככל ש-
קטן יותר מ-1, כך ההתכנסות מהירה יותר. כאשר השיפוע גדול מאחד, האיטרציות מתבדרות. במקרים "חריגים", כאשר הפונקציה אינה מונוטונית, השיטה לפעמים תתכנס ולפעמים לא, תלוי בפונקציה ובניחוש ההתחלתי.
דרך אחרת לבדיקת תקפות השיטה:
אנו יודעים כי
וכי
. נחסיר את המשוואות זו מזו ונקבל:
. כעת נכפול ונחלק את אגף ימין ב-
ונשתמש במשפט לגראנז':
כאשר c נמצאת בין
. נניח כי m הוא הערך המקסימלי של
בתחום החיפוש. אזי מתקיים:
ניתן להמשיך כך עם סדרת אי השוויונות, בדומה להוכחה הקודמת, עד שנגיע בסופו של התהליך ל:
שוב, נבצע הזזת אינדקסים לקבלת:
ואז אם
בכל תחום החיפוש, אז לכל בחירה של x0, כאשר n ילך ויגדל, המרחק בין xn ל-α ילך ויקטן.
[עריכה] דוגמאות
לשם הפשטות, ננתח את הפונקציה
. קל לראות כי α=2. נזכור כי סדרת הקירובים מתקבלת על ידי:
. ניתן למצוא אינסוף שיטות איטרטיביות כאלו, אנו נתבונן בשתיים מהן:

| x0=1.9 | x0=2.1 |
|
x1=0.759 |
x1=3.361 |

| x0=1.9 | x0=2.1 |
|
x1=2.042 |
x1=1.942 |
קיבלנו, אם כן, שעבור g1 אין התכנסות, ואילו עבור g2 יש התכנסות. יכולנו לחזות זאת מבעוד מועד אילו חישבנו את ערכי הנגזרות שלהן.
נבדוק כעת את הפונקציה
. קל לראות ש-
. נבחר את הפונקציות הבאות:
נחסוך את הצגת האיטרציות ונציג את התוצאות הסופיות:
| x0 | ![]() |
![]() |
|---|---|---|
| 9.9 | α2 | α1 |
| 0.10001 | α2 | α1 |
| 10.1 | α2 | התבדרות! |
נשים לב כי
מתכנס לשורש אחד בלבד, אבל זה לא מפתיע כי בבניית
הוצאנו שורש ובחרנו רק את הפתרון החיובי.
[עריכה] מסקנות
- שיטה איטרטיבית עלולה להתכנס לשורש אחד בלבד.
- השורש אליו שיטה איטרטיבית מתכנסת עלול להיות תלוי בניחוש ההתחלתי.
- שיטה איטרטיבית תתכנס או תתבדר, בהתאם לבחירת
.
[עריכה] שיטת קירובים עוקבים משופרת
כזכור, סדרת הקירובים התקבלה על ידי
. ניתן להסתכל על קשר זה באופן אחר: כל נקודה מתקבלת על ידי הנקודה הקודמת xn, בתוספת
, כלומר:
, כאשר
. עד כאן השיטה המוכרת. כעת, על מנת לשפר את קצב ההתכנסות, נוכל לנסות לקחת "תוספת" גדולה יותר לנקודה הקודמת, כך:
, כאשר θ>1. אנו לא יודעים איזה θ לקחת, אך אנו יודעים כי הערך הטוב ביותר עבור θ יניב:
.
נניח ואנו עומדים על נקודה xn, ורוצים לחשב את θ האופטימלי. נסמן:
. ניתן להראות משיקולים גיאומטריים ש-θ האופטימלי הוא
.
יתרה מזאת: אם נבחר
, נקבל
, או
, כאשר
. זוהי בדיוק שיטת ניוטון-רפסון אשר תכוסה בפרק הבא.
על מנת שהשיטה תתכנס נדרוש
. כאן עלולים לתהות מדוע בודקים את התנאי על
ולא על
. הסיבה היא שכעת הפונקציה שמקשרת בין x לבין f היא
. אם כן, נמשיך:
נשים לב כי α הוא פתרון עבור g(x)=x לכן שיטה זו תתכנס בתנאים הבאים:
- x0 קרוב ל-α, כדי שיתקיים
.
לא גדול, על מנת שהמונה לא יגרום לחריגה מ-1.
מספיק רחוק מ-1 כדי שהמכנה לא ילך לאינסוף.
[עריכה] שיטת המשיק הקבוע
בשיטת המשיק הקבוע מוצאים את את המשיק לפונקציה בנקודת הניחוש ההתחלתי, מחשבים את חיתוכו עם ציר x ואת ערך הפונקציה בנקודה זו, ודרך הנקודה הזאת מעבירים שום את אותו משיק, עד אשר מגיעים לשורש.
אם הניחוש ההתחלתי הוא
, שיפוע המשיק לפונקציה בנקודה זו הוא
, ועל ידי חישוב השיפוע באמצעות שיקולים גאומטריים נמצא את סדרת הקירובים:
נשים לב ששיטה זו כושלת כאשר
.
| הפרק הקודם: מבוא לשיטות איטרטיביות |
שיטות איטרטיביות פשוטות מסדר ראשון | הפרק הבא: שיטת ניוטון-רפסון |

![\ \epsilon_{n+1}= \epsilon_n g'(\alpha)= [\epsilon_{n-1}g'(\alpha)]g'(\alpha)= \epsilon_{n-1}[g'(\alpha)]^2=](http://upload.wikimedia.org/math/c/1/f/c1fa86ebf29828e8129d670c3c893658.png)
![\ =\epsilon_{n-2}[g'(\alpha)]^3= \epsilon_{n-3}[g'(\alpha)]^4=...= \epsilon_0[g'(\alpha)]^{n+1}](http://upload.wikimedia.org/math/1/d/5/1d52ccb6c7093b27b63730ef89878be0.png)







![\ \tilde{g}'(x)={g''(x)[g(x)-x]\over [1-g'(x)]^2}](http://upload.wikimedia.org/math/c/7/2/c72e03b90a4328e499a7647395a9981c.png)
