תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא חובה: עלילות הראשית/סיפור המבול המסופוטמי מתוך - "עלילות גלגמש"/הבדלים בין עלילות גלגמש לבראשית פרק ח'

שורות 1-7

הקדמה : גלגמש היה מלך שהחל לפחד מהמוות עקב מות חברו הטוב. הוא נפגש עם אדם בשם אתנפישתים שזכה לחיי נצח ורצה ללמוד מניסיונו. עלילות גלגמש מתחילה בבקשה של אדם בשם אתנפישתים ("נוח"), שעמד לפני מועצת האלים וביקש חי נצח. המלך גלגמש פונה לאתנפישתים ושואל אותו כיצד הוא לא פחד לבקש מהאללים חי נצח – איך העז ללכת בכלל לאסיפת האלים (מכאן מתחיל סיפור המבול).

הבדל לבראשית : מספר אלים מול אל.

שורות 8-18

אתנפישתים מספר למלך גלגמש שכאשר הוא נכח באסיפת האללים, הוא שמע כי האלים מתכננים להביא מבול לעולם (שורה 14) כיוון שבני האדם מרעישים.

הבדלים : ההחלטה (הורדת מבול) היא שרירותי.

שורות 19-31

אתנפישתים מקבל את עצת האללים לבנות ספינה על מנת להציל עצמו.

דומה :

• הניצולים מתבקשים לבנות ספינה.
• העלאת חיות לספינה.
• בשני הספינות שמים תקרה.

שוני :

• צדיק מול קרבות לאלים.
• מידות ספינה – בבלי היא קובייה (שורות 30-29); בבראשית מלבנית.

שורות 48- 55

הבדל : מי עזר בבניה - בשורות אלו מתואר כיצד בעלי המקצוע ואני העיר עוזרים לאתנפישתים לבנות את הספינה. לעומת, בבראשית לא מתואר מי עזר ובאילו כלי השתמשו. דומה : בשני הסיפורים בונים ספינה.

שורות 80-85

הבדל : מה עלו לספינה - בסיפור הבבלי אתנפישתים מעלה לספינה : כסף, זהב, בע"ח, משפחה קרובה וכל בע"ח המלאכה שבנו את הספינה. לעומת זאת, בבראשית לתיבה עלו נוח, אשתו, בניו, נשותיהם ובע"ח. זהה : העלייה לספינה.

שורות 86-92

הבדלים :

• האל - בסיפור הבבלי אל השמש קובע את מועד המבול.
• סוג המבול - בבוקר יורד גשם של עוגיות וממתקים, בערב יורד גשם של חיטים.
• הדמות הראשית מדברת ומתארת מחשבות - אתנפישתים אומר שמזג האוויר היה נורא.

דומה :

• בשניהם קובע אל את מועד המבול.
• בשניהם יורד מבול.

שורות 112-105

הבדלים :

• בסיפור הבבלי מופיעות התחושות של בני האדם (פחד) בגלל המבול. לעומת זאת, בבראשית אין תיאור של רגשות וכן לא מתואר פחד בקרב הניצולים.
• בסיפור המבול היה חושך ולכן איש לא זהה זה את זה. לעומת בראשית שם לא מוזכר הנושא.

שורות 121-113

הבדלים :

• בניגוד לבראשית, האלים נבהלים מהחלטתם.
• לאלים מפריע לראות איך נשמדים בני האדם אותם בראו.
• בסיפור הבבלי יש שני כינוי גנאי לאלים "הצטנפו כמו כלבים (115)" ו"זעקה האלה כמו אישה יולדת (116)"

שורות 131 -127

הבדל : משך המבול – בסיפור ההבלי קצר יותר הוא ערך רק 6 ימים ו-7 לילות. ביום השביעי הסערה מתחילה לרדת.

דומה : מבול.

שורות 132-144

דומה :

• בשני הסיפור הספינה נתקעת בהר ונעצרת.
• בשני הסיפורים הניצולים מחכים עד אשר הם פותחים את החלון ושולחים עופות.

שונה :

• בסיפור הבבלי הספינה נתקעת בהר ניציר. בבראשית בהרי אררט.
• תיאור מצד את' - מתאר כיצד הוא פתח את החלון, שקט שהשתרר, כל בני האדם מתו ועוד. בבראשית נוח אינו מתאר דבר.
• נוח מחכה 40 יום עד פתחת החלון. את' מחכה 6 ימים.

שורות 145-154

שונה :

• מספר שילוח העופות – בבלי 3 שילוחי עופות. בראשית 4 שילוחי עופות.
• סוג העופות – בבלי אות' שולח יונה, סנונית ועורב. בבראשית נוח שולח עורב ו-3 פעמים יונה.

דומה :

• בשניהם בשילוח האחרון העופות לא חזרו.
• שילוח העופות
• שילוח 1 – העוף חזרה כי המים לא קלו.
• בשני הסיפורים נשלחות העופות ביום השביעי.
• "לא מצאה מנוח לכף רגלה" – מופיע בשני הסיפורים.

שורות 155-161

דומה :

• הקרבת קורבן כפעולה ראשונה אחרי היציאה מהתיבה.
• בשני הסיפורים האל הריח את ריח ניחוח הקורבן.

שונה:

• בסיפור ההבלי אות' יוצא מהתיבה ללא הוראות האלים, לעומת בראשית, שם נוח יוצא בפקודת ה'.
• בסיפור הבבלי שמים גם צמחי בושם על הקורבן.
• בסיפור הבבלי יש תיאור קצת לועג לאלים – האלים מתוארים כזבובים שמתנפלים על הקורבן. ההסבר לכך הוא שלפי אמונת הבבלים, האלים היו אוכלים מקורבנות בלבד. כיוון שהיה מבול ובני האדם מתו הם היו רעבים במהלך 7 הימים.

שורות 162-169

אלת האם מתחרטת על המבול והיא כועסת כל אנליל כיוון שהוא לא התלבט לגבי המבול וגרם להרג של בני האדם, בניה. היא נשבעת לא להביא מבול יותר.

דומה :

• בשני המקרים יש החלטה לא להביא מבול יותר.

הבדל :

• בסיפור הבבלי יש חרטה על המבול, לעומת בראשית, שם ה' לא מתחרט.

שורות 187-196

הבדלים :

• בסיפור הבבלי, אנליל, מלך האלים רואה את ספינת אות' וכועס. הוא שואל מי הצליח להציל את נשמתו במבול, הרי כול בני האדם היו צרכים למות. לעומת בראשית שם ה' מודה לכך שנוח חיי.
• אאה, כועס על אנליל שהביא את המבול ואומר לו כי אין זה הוגן לבצע גמול קבוצתי, אלא, יש להעניש את החוטאים בלבד. לעומת בראשית, שם כל בני האדם היו חוטאים.
• מספר אלים מול ה' אחד.
• אהה אומר לאנלים שאם רצה להקטין את אוכלוסיית העולם, אפשר לבצע זאת באמצעות חיות טרף (אריות וזאבים) או על ידי מגפה (דבר).

דומה :

• יש ניצול.

שורות 197-204

הסיפור הבבלי מסתיים בצורה שונה לגמרי. הניצול אות' ואשתו זוכים לקבל חי נצח. לעומת נוח, שנשאר בן אדם וממנו מתחילה האנושות.