שפות מתוכננות/מה ההבדלים בין הסוגים של שפות מתוכננות?

שפות מתוכננות מסווגות לסוגים ותת-סוגים המתבססים בעיקר על הסיבה שהן (השפות) נוצרו. שלושת הסוגים הבסיסיים של שפות מתוכננות הם: engelangs (שפות מהונדסות), auxlangs (שפות עזר), וartlangs (שפות אמנותיות).

לא משנה הסיבה שיצרת את השפה שלך, מוטב שתזכור מדוע יצרת אותה מלכתחילה.

שפות מהונדסות

שפות מהונדסות הן שפות שתוכננו להתמודד עם קריטריונים מהותיים, יותר מאשר מטרות סובייקטיביות כמו "אלגנטיות" או "קלות השימוש" (בשפה כמובן). לדוגמה, אפשר לתכנן את השפה כך שסדר הצלילים במילה יסווג את המשמעות שלה; או כך שמבנה הדקדוק יחקה את ההיגיון הצורני; או לתכנן אותה כך שההתבטאויות (שלך) יתאימו לאידיאולוגיה מסוימת או נקודת מבט (לדוגמה: פשיזם, סוציאליזם, פמיניזם). תמיד קיימות מטרות סובייקטיביות בסביבה – מעודדות אותך לבחור בקריטריונים אובייקטיביים, וממלאות את הפערים בעיצוב השפה שהקריטריונים האובייקטיביים לא נותנים מענה. כל עוד שהקריטריונים הטכניים עדיפים כאשר אתה מחליט על תכונות של עיצוב השפה, זוהי שפה מהונדסת.

שים לב (והזהר), כי השמות של סוג זה של שפה (מתוכננת) ושל תת-הסוגים שלו משתנים מעט בקרב קהילת השפות המתוכננות. למה שקוראים שפות מהונדסות כאן, קונלאנג'רים אחרים יכנו שפות לוגיות (loglangs) (מושג שישמש אותנו בשביל שפות שמיישמות היגיון צורתי); וקונלאנג'רים אחרים יכנו שפות פילוסופיות (מושג שנשתמש בו בכדי לתאר תת-סוג של שפה מתוכננת השונה משפה לוגית).

שפות לוגיות

שפות לוגיות (Loglangs) הן שפות שתוכננו סביב המבנה של היגיון צורני. הן מתוכננות בדרך כלל במטרה לחקור כיצד המין האנושי היה מתפקד לו היה משתמש בשפה עם מבנה זה. לשפות לוגיות לא נוטות להיות הרבה חריגות; כמעט או בכלל, וסגנונן דומה לתכנות מחשבים או שפות סימון. הן תומכות במבנה אדריכלי לוגי ועקבי של הבעה. לוז'באן, שפה שנוצרה בכדי לבחון את היפותזת ספיר-וורף (הרעיון ששפה מעצבת את פעולתו של המוח), מוגדרת כאב-טיפוס של הז'אנר. אחרות הן כמו אית'קויל, שפה שנוצרה בידי ג'ון קוויג'דה: אית'קויל קיימת כתרגול באיך שפות אנושיות יכלו לתפקד. אלה, לעתים קרובות, חופפות לשפות פילוסופיות.

הנה כמה דוגמאות של שפות לוגיות:

• לוגלאן - פותחה באמצע שנות המאה העשרים ושימשה במקור ככלי לבדיקת היפותזת ספיר-וורף.
• לוז'יבאן - שלוחה המונעת בידי הקהילה. פיתוחה ממשיך כיום.
• Tceqli - הושראה במקור מלוגלאן, אך לאחר מכן שינתה נתיב והפכה להיות שפה טבעית.
• CycL - שפת ייצוג ידע, בניסיון ליצור אינטליגנציה מלאכותית באמצעות מצבור עצום של ידע.
• איטקוויל - מיועדת להביע מחשבות באופן מדויק וצפוף.

שפות פילוסופיות

שפות פילוסופיות הן שפות שנבנו להתמודד עם מטרה פילוסופית. מטרה זו היא לגלות איך המוח פועל בידי שינוי של המבנה היסודי של השפה (שהיא אכן המטרה של כמה שפות לוגיות, כגון אית'קויל), או שהיא יכולה לראות אם שפה אפשרית בכלל כשיסודות מרכזיים משתנים. באופן כללי, שפות פילוסופיות הן ניסיוניות.

בחלקן, לדוגמה, כל המילים המתארות חפצים מעשה ידי אדם (חפצים מלאכותיים), יתחילו בדרך כלל עם אותה האות, למשל; באות T. כל המילים המתארות רהיטים יתחילו בto, והמילה "כיסא" תהיה tod, מילים לסוגים שונים של כיסאות יתחילו בtod, ואורגניזמים יתחילו באות v, זני צמחים יתחילו בve, כשבעלי חיים יתחילו בvu, כל בעלי החוליות יתחילו בvuz, יונקים יתחילו בvuzu, ומכרסמים יתחילו בvuzum.

ביקורת מקובלת על שפות אלה, היא ששימוש במערכת קטלוג מילים היא שהמילים שהכי דומות במשמעות ובנושא אחת לשניה, אלה שצריך להבדיל ביניהן, יישמעו דומות יותר מדי, ויהיה מבלבל מאוד ללמוד אותן, על אף שהמטרה של שפות אלה היא להקל את זכירתן שלהן. בכמה מן השפות האלה פונמה יחידה או הברה קצרה מאוד (שתי אותיות) יצביעו על יסוד של הבנה, כמו "אור/ראייה", "נקבה", או "רבים".

להלן כמה דוגמאות של שפות פילוסופיות:

• השפה הפילוסופית של וינקין - שפה שתוכננה במאה ה-16. מסופר שהיא סללה את הדרך עבור אוצר המילים של רוג'ט.
• aUI - נבנתה ב1960. לכל צליל היתה משמעות, ומשמעות המילים נבנית ממשמעות הצלילים.
• Ro - נבנתה בתחילת המאה העשרים. אחד מתומכיה היה מלוויל דיואי, מחבר שיטת דיואי.
• Ygyde - נבנתה בתחילת המאה העשרים. מורפימות בנות שתי אותיות נושאות משמעות, ומילים ארוכות יותר נבנות כתרכובות.
• טוקי פונה - תוכננה בתחילת המאה העשרים. תוכננה במטרה להקל על החשיבה הטאואיסטית. יש בה מילים מועטות מאוד ללא הטיות והיא פשוטה להבנה, ואוצר המילים בסיסי מאוד.

שפות עזר

שפות עזר מתוכננות בכדי להקל את התקשורת בין שתי קהילות או יותר שלהן שפות שונות. נעשה שימוש בפונולוגיה ואוצר מילים פשוטים בניסיון להקל על לימוד השפה. אוצר המילים שלהן נוצר כך שיהיה ניתן לבטא את המגוון הרחב ביותר של משמעויות שונות. ישנן הרבה שפות עזר, וכמה מהן היו לשפות המתוכננות הראשונות שנוצרו אי פעם.

להלן כמה דוגמאות לשפות עזר ידועות:

• אספרנטו - אספרנטו, קרוב לודאי, היא שפת העזר הידועה ביותר. היא כוללת מילים משפות של כמה ענפים הודו אירופיים, ולה מערכת מפותחת ביותר של גזירת מילים.
• וולאפיק - שפת העזר המצליחה ביותר לפני אספרנטו. אוצר המילים שלה מבוסס על שורשים גרמניים.
• אידו - נגזרת מאספרנטו. נפרדה מן השפה באירוע שנקרא "הפילוג" (וגם: הפילוג הגדול), ומורת הרוח היתה כה גדולה בשל כך, שאפילו לאחר מאה שלמה היא לא נעלמה לגמרי. אידו משתמשת באוצר מילים המתבסס על שפות רומאניות.
• Latino sine flexione - מבוססת על לטינית ללא נטיות.
• [נוביאל] - מבוססת על שפות מערב אירופיות מודרניות.
• w:סולרסול - מבוססת על הסולם המוזיקלי. ניתן לשיר ולנגן אותה.

הרבה שפות עזר משאילות את אוצר המילים שלהן הישר מן השפות ההודו-אירופיות - לעתים מתערובת של שפות גרמאניות ורומאניות, אולם לרוב לגמרי משפות רומאניות. כתוצאה מכך, אוצר המילים והשיטה הכללית להשיג את המטרה להפוך לשפה אוניברסלית נשמעים שונה מאוד משפת עזר אחת לאחרת. שפות עזר אלה נקראות באנגלית "euroclones". שפות העזר העדכניות ביותר שלוקחות את אוצר המילים שלהן ממקורות מגוונים יותר ולא משתמשות באוצר מילים הודו-אירופי כוללות את וורלין, טצ'קלי, אילומי וסאחסק

שפות אמנותיות

שפות אמנותיות נוצרות ממגוון רחב של סיבות: להאיר יצירות מדע בדיוני, הנאה, ניסויים, או אפילו לימודי היסטוריה (ונקראות באופן קולקטיבי שפות אם. ובמילה אם, אינני מתכוון לאם חמה ואוהבת). רוב האנשים שיוצרים שפות אמנותיות עושים זאת מן הסיבה הפשוטה שהם נהנים מכך. מספר שפות אמנותיות זכו לפרסום באמנות הפופולרית בשנים האחרונות, כמו הקלינגונית המוכרת לכולנו מן הזיכיון המצליח סטארטרק, השפות קווניה וסינדארין; אחדות מבין שפות רבות שיצר ג.ר.ר. טולקין בעבור ספריו, והדות'ראקית שנוצרה בעבור סדרת הטלוויזיה משחקי הכס.

שפות בדיוניות

תת-הקבוצות המוכרות והכלליות ביותר של שפות אמנותיות הן שפות בדיוניות. הן מדוברות על ידי התושבים של העולם הדימיוני שבספר, סרט, תוכנית טלוויזיה, משחק וידאו, קומיקס או אפילו צעצועים, כמו הארץ התיכונה, סטארטרק, או סדרת המשחקים מיסט. העולמות הבדיוניים בהם השפה מדוברת נקראים עולמות מתוכננים, והם מאוכלסים בידי תרבות מתוכננת. העולם המתוכנן משפיע אילו מילים יהיו לשפה לביגוד, מאכלים, טכנולוגיה (כמו לבנים, תותחים וטלפונים), סוגי ספורט, ז'אנרים מוסיקליים, קבוצות אתניות, רעיונות דתיים, ושמות של מקומות ושל תושבים מקומיים.

לתרבות גם תהיה השפעה על זמני הפועל (איך העם שבנית רואה את העתיד ואת העבר, או איזה זמן צריך לבחון דקדוקית יותר משצריך לבחון מקום), כינויי גוף (האם הדוברים צריכים להשתמש במילה "אנחנו" על צורותיה השונות תוך כדי אבחנה בין "אני ואתה", "הוא ואני", או אם יש רמות שונות למידת הפורמליות של המילה "אתה"), או איך יחסי קרבה נפרדים (בכמה שפות ישנן מילים שונות לאח גדול או לאח קטן יותר, בעוד שישנן שפות שלא מבחינות בין "אח" ל"אחות", ויתר על כן, ישנן שפות שיש להן שמות שונים בעבור אחות של אחות או אחות של אח). טולקין החל להזמין שפות במטרה לבדר את עצמו ובנה כך יקום דמיוני בו יש עולם שאותן השפות מדוברות בו.

מאז שהאינטרנט הפך להיות פופולרי, הרבה אנשים יכולים להציב מידע על השפות והעולמות המתוכננים שבנו באתרי האינטרנט שלהם, ואותם אתרי אינטרנט התפרסמו. ורדוריאנית, השפה שיצר מארק רוזנפלדר עבור תושבי פלנטת אלמאה, לעתים קרובות נקראת כייצוג סמלי של סיפורי רשת בדיוניים אלה.

להלן כמה דוגמאות לשפות בדיוניות:

• קלינגונית - הקלינגונית שנוצרה בעבור זיכיון סטארטרק על ידי הבלשן מארק אוקרנד קשה להיגוי (ולעיכול), אך בכל זאת התקבלה בלבביות על ידי מעריצים רבים של הסדרה ברחבי העולם.
• נא'בית - נוצרה בעבור הסרט אווטאר בידי פרופסור פול פרומר; השפה תוכננה כך שתתאים לקונספט, ושתהיה קלה להיגוי בידי השחקנים, אולם שלא תישמע כמו שום שפה אנושית מסוימת.
• דות'ראקית - שפה שנוצרה במיוחד עבור סדרת משחקי הכס על ידי הקונלאנג'ר דיוויד ג' פיטרסון.
• שיחדש - מתואר ברומן 1984 של ג'ורג' אורוול; אמורה למנוע מחשבות להתנגדות לשלטון באמצעות מניעה של יכולת ביטואם.
• קווניה וסינדארין - הבולטות ביותר מבין השפות האלפיות של ג'.ר.ר טולקין; עוצבו לטעמו הפרטי של טולקין. הארץ התיכונה שיצר לא היתה אלא רקע לשפות שיצר.
• ונדוריאנית - נוצרה בידי מארק רוזנפלדר בשביל המשחק מבוכים ודרקונים; משאילה הרבה מילים משפות אירופיות שונות, אך לא דומה לאף אחת מהן.

שפות אם

שפות אם (ולא, אני לא מתכוון לאמך האוהבת) ידועות גם כשפות מה-אם או פשוט כשפות אם (ידועות באנגלית כiflangs). הן מעלות דוגמאות למה שהיסטוריה אלטרנטיבית יכולה לעשות, מלבד לשנות את סדר האירועים בהיסטוריה. למשל: איך היתה ההיסטוריה משתנה לו היה המלך הרולד מנצח בקרב הייסטינגס? מה אם הפולינזים היו מהגרים אל מרכז אמריקה במהלך התקופה של האימפריות המסו-אמריקאיות? מה אם אלכסנדר הגדול לא היה מצליח לכבוש את מצרים? לו הציוויליזציה היוונית המשיכה לשגשג בעוד שהאימפריה הרומאית אינה קיימת, דבר שמשאיר את היוונית לפתח כמה עמים מודרניים? השפה שהיתה יכולה להתפתח מתקדמת כעת צעד צעד בהתפתחותה, עד להתפתחותה הסופית.

הסב הנערץ של הז'אנר הזה הוא אנדרו סמית'ס בריטהניג, שמשתדל לקבוע איך שפות רומאניות יכלו להתפתח לו החליפו הרומאים את הקלטים בבריטניה. אוצר המילים של הלטינית השתנה באמצעות אותה אבולוציה שעברה השפה הוולשית כשהתפתחה מתוך השפות הקלטיות אל איך שהיא כיום. שפת אם תתבסס בדרך כלל על אוצר מילות הליבה של שפה אחת והפונולוגיה של אחרת. לשפת אם תהיה, באופן אידיאלי, הבנה קפדנית ודמיון ראוי להערצה כמו אשר להיסטוריה עולמית, רעיונות איתנים של בלשנות, ואילתור שנון כשנעשה הכרחי "להטיל את המטבע".

הנה כמה דוגמאות של שפת אם:

• בריטהניג - היתה מתפתחת לו החליפה הלטינית את השפה הקלטית המקומית בבריטניה.
• וונדיק - היתה עשויה להתפתח לו כבשו הרומאים את פולין.

שפות אישיות

שפות אישיות הן שפות שנוצרו ומשומשות אך ורק על ידי ממציאן, ורק הממציא יכול לראות אותן, או להציג אותן. שפה אישית נוצרת עבור המטרה האולטימטיבית של בניית שפה. השפה לא קיימת בעולם דמיוני, אין אנשים שהיוצר מצפה שידברו בה, אין מוצר שיהיה מיוצר בכל שפה שהיא. שפה אישית מוגדרת על ידי רבים כצורתה הטהורה ביותר של שפה אמנותית, אלא אם לשפה אישית אין כיוון אמנותי מאחוריה. שפה אישית מומצאת בכדי ליצור שפה יפהפיה או בשביל התבטאות עצמית. היא עשויה להיות מומצאת בכדי לחלק מחווה לשפה או למשפחת שפות שהיוצר אוהב מאוד, בעודו משתדל לתפוס את טעם המקור עד כמה שאפשר, או שהיא נוצרה רק בשביל הכיף. שפות אישייות נוצרות לעתים קרובות כתרגול בבלשנות; קונלנג'ר שלומד ארגטיביות עשוי לכתוב את המילון של שפה ארגטיבית במטרה להבין איך שפות ארגטיביות פועלות. כמה קיימות בכדי לבחון פונולוגיות תמהוניות או מערכות אורתוגרפיות, או שיש מאות שמות עצם או עשר מיליון צורות פעלים שונות. רבות מומצאות פשוט בגלל אהבה ליצירת שפות! יוצריהן של שפות אישיות משתפים לעתים קרובות את השפות שלהם ומעדכנים את התקדמותם באינטרנט, והרבה כמנהגם משליכים פרויקט קונלנג'ינג ישן שהלקסיקון שלו לא התקדם הרבה מעבר לחמישים מילים ומתחילים פרויקט חדש. לשפות אישיות אלה נוטה להיות תוחלת חיים קצרה, אולם אחרות מפותחות בסוף במשך שנים רבות כשיוצריהן מנסים להיות רהוטים באמת בשימוש בהן, ואולי אף משתמשים בהן לכתיבת יומנים וכתבים אישיים שונים.

שפות מיקרונציונליות

כמה שפות אמנותיות מוגדרות כשפות מיקרונציונליות (או מיקרו-לאומיות בעברית) - הן כמו שפות בדיוניות, אולם יוצריהן הופכים אותן, או לפחות חושבים כך, לאמיתיות. הם דורשים טריטוריה, מנפיקים דגל ומטבע, ואף "מגייסים" אזרחים, ואז מלמדים את "האזרחים" את השפה. אלו הן שפות של מיקרו-לאומים, שלעתים נוצרים למטרת בידור, אולם לעתים "פורצות" אומות שנוצרו לשם מטרות פוליטיות, ומכריזים על רצונם לעמוד לצד האומות המוכרות בידי האו"ם (כמו סילנד, רפובליקת קונק, או אטלנטיום). חבריהן של אותן מיקרו-לאומים נפגשים ומדברים בשפה שלמדו כשהם משתתפים במפגשים אשר מכנסים דוברי השפה. הזכות על השפה ויצירתה שייכות לאזרחים של אותן מיקרו-אומות. הם קובעים את כיוון ההתפתחות שלהן, ממציאים מבנים דקדוקיים חדשים כאשר הם חושבים שהכרחי הדבר, וטובעים מילים חדשות כשם שהם מדברים באותה השפה. הנה כמה דוגמאות לשפות מיקרו-לאומיות:

• טאלוסאנית

דרכים אחרות לסיווג שפות

מטרות בין לבין

שלושת סוגי המטרות הרחבים שתיארנו - תכונות טכניות, תקשורת בין-תרבותית, ואמנות - אינם היחידים. מה אם המטרה שלך היא לראות אם ניתן לשלב מטרה טכנית מסוימת עם האסתטיקה האישית שלך? האם זו שפה מהונדסת או שפה אמנותית? ליבה היא שפה עם סוג זה בדיוק של מטרות, והמחבר שלה הציע למקם את הקונלאנג'ים במעין משולש, ובפינות ממוקמים שלושת סוגי הקונלאנג'ים הבסיסיים (ראה [1]).

אפילו אם יש לשפה שלך מטרת יסוד טהורה אחת, יש מספיק פרטים בכל שפה מתוכננת שהיא שמטרת היסוד לא מכסה את כולם. לשפות עזר יש מידת מה של אמנותיות ביצירתן - נטען שלכישרון אמנותי יש חלק בהצלחתה הגדולה של אספרנטו על פני שאר המתחרות. גם בשפות הנדסיות יש מידות של אמנותיות; ובשפות אמנותיות יש שאיפות טכניות המסתתרות מתחת לפני השטח.

סוג מסוים של קונלאנג'ים שמטרותיהן מעורבבות נקרא בשם fauxlangs, קיצור של fictional auxlangs. בעברית נקרא לו שעז"בים (שפות עזר בדיוניות). שפות אלה נוצרו על ידי דמויות בסביבה בדיונית, לעתים בהיסטוריה אלטרנטיבית. הדוגמאות הבאות כוללות:

• הטקספרנטו של רקס מאי - נוצרה בידי אליעזר זמנהוף (יוצר אספרנטו), בהיסטוריה אלטרנטיבית בה היגר הלה אל הרפובליקה של טקסס.
• בעבר, הτο άνευ κλίσι Ελληνικό של ריי בראון (יוונית ללא הטיות) היתה שעז"ב - ההקבלה, בהיסטוריה אלטרנטיבית שבה אלכסנדר הגדול כבש את רומא, לשפת העזר של ג'וזפה פאנו, Latino sine Flexione. היא נהגתה לפני כמה שנים, על אף שהיא יותר שפה מהונדסת - וזאת משום שההגדרה של שפה בדיונית היתה מגבילה מדי.

רלקסים

רלקס היא שפה שנוצרה משפה קיימת על ידי שינוי צורת המילים, תוך כדי השארת שאר השפה המקורית ללא שינויים, במיוחד:

• אותן משמעויות בדיוק של מילים מן השפה המקורית, ו/או
• הדקדוק של השפה המקורית

כששני אלה לא משתנים, השפה היא סוג של צופן החלפת-מילים של השפה המקורית. ובהרחבה, רלקס היא אמצעי המשמש כביקורת נרחבת של כל קונלאנג' שנראה כאילו הוא קרוב מדי לשפה כלשהי.

הסוג הרחב ביותר של רלקסים הוא שפות אמנותיות שיוצריהן לא הצליחו להבחין בהעתקה הברורה של המראה והרגש משפת הלידה שלהם. לא כל הרלקסים הם שפות אמנותיות, אף על פי שזה לא בכוונה. שפות העזר דברמהר וגלוסה הוגדרו שתיהן כרלקסים של אנגלית. השפה הלוגית לוז'באן התחילה כרלקסיפיקציה של לוגלאן, מאחר והדקדוק ואוצר המילים שלהן הסתעפו בהדרגה כששתי השפות עברו התפתחות נוספת (ראה כאן).

כמה רלקסים משמשים למטרות מסוימות. לדוגמה, צה"ל משתמש ברלקס של עברית שנקרא "נדב"ר.

המונח רלקס בקונלאנג'ינג הוא קיצור של המונח רלקסיפיקציה, מושאל ומעובד מלשון תקינה. לכלל הלשוני משמעות צרה יותר: ברלקסיפיקציה לשונית, שפה קיימת משמרת את הדקדוק שלה, אולם אוצר המילים שלה משתנה על ידי השפעה משפה קיימת אחרת. השפה ממנה נלקח אוצר המילים נקראת lexifier, או פשוט: שפה מארחת.

מלכתחילה ובדיעבד

מאפיינים מסוימים של קונלאנג' יכולים להיות בדיעבד - כלומר, מושפעות יותר משפות טבעיות, ופחות מקוריות - או מלכתחילה. כלומר, יותר מקוריות ופחות מושפעות. תנאים אלה משומשים לעתים קרובות בכדי לתאר את צורות המילה, כמו עם מילות הטוקי פונה, מן המילה האנגלית talk, וpona, מן המילה bona) bona משמעותה טוב בלטינית). קונלאנג' שלם עשוי להיות מתואר כמלכתחילה/בדיעבד לפי מידת הרוב של הדקדוק ואוצר המילים בין שני הצדדים. קונלאנג' שמתואר כבדיעבד לרוב משאיל את מילותיו ממספר שפות לאומיות שונות; רלקסים לא נקראים בדרך כלל בדיעבד.

אוצר מילים בעל סיווג מבוסס הוא אסטרטגיה מלכתחילה שנעשה בה שימוש בכמה שפות מהונדסות (לדוגמה: רו) וכמה שפות עזר (לדוגמה: סולרסול). רוב שפות העזר עושות שימוש נרחב באוצר מילים בדיעבד.

שפות דיאכרוניות

שפה דיאכרונית מצוידת עם היסטוריה לשונית פנימית, כלומר, בדיונית. מאחר וההיסטוריה הפנימית הינה בדיונית, כל השפות הדיאכרונית הן שפות אמנותיות; אולם רוב תתי הנושא של שפות אמנותיות כוללים הן שפות דיאכרוניות והן שפות אל-דיאכרוניות (סינכרוניות).

השפות האלפיות של טולקין הן הדוגמה המפורסמת ביותר של שפה דיאכרונית, יחד עם משפחה שלמה של שפות שהתנתקו מאותו אב קדמון, קוונדיאנית ראשונית. להרבה שפות אמנותיות, אם כי לא כולן, יש לפחות כמה הצעות היסטוריה פנימית אודותיהן, אפילו אם השפה הקדמונית לא פותחה במלואה.

שפות כיור מטבח

שפת כיור מטבח היא אחת שיש לה הרבה אפשרויות אקזוטיות, כולן בבת אחת ללא שום סיבה הנראית לעין - "כל דבר שכולל את כיור המטבח" הוא בלגן לא מתואם. שלא כמו רלקס, לכיור מטבח אין חוש טכני; היא מהווה תמיד ביטוי חזק לגנאי.

שפות כיור מטבח הן הקצה המנוגד של ספקטרום רלקסים: איפה שגם תיקון קטן יכול להפיק רלקס (שיהיה חסר אינטרסים), יותר מדי תיקונים יכולים להפיק שפת כיור מטבח (שחסרה סבירות). הוצע שהשפה השניה שיצר קונלאנג'ר - לאחר שהם יצרו רלקס לראשונה - היא לעתים קרובות שפת כיור מטבח; אולם גם קונלאנג'רים מנוסים מפתה הרעיון לבנות שפה אקזוטית, והם נופלים אל מלכודת הכיור-מטבחיזם.

צריך לנקוט בצעדים זהירים, למרות זאת, בשימוש בביטוי כיור מטבח על שפה - לא רק בגלל שזה מונח חזק, אלא בגלל שתכונות רבות ולא שגרתיות אינן מספיקות בשביל להפוך שפה לשפת כיור מטבח (וזה למה המונח כל כך חזק). לשימוש נאות במונח, מכלול התכונות הלא שגרתיות הרבות צריך להיות חסר הצדקה; עקרונית, לפחות, הרבה אפשרויות לא שגרתיות יכולות להתקיים בעיצוב חלק וקוהרנטי, כך שהן מרגישות די טבעיות בקונטקסט. הקטש הוא כזה - כשם שדיוויד פיטרסון העיר כשזכה בפרס סמיילי של 2007 בעבור טאונט, שפה מוערכת מאוד עם כמה תכונות לא שגרתיות - שיש סטנדרט כפול בעבודה בין שפות לאומיות ושפות מתוכננות: כל התכונות המוזרות של שפה טבעית הן טבעיות בזכות שהוגדרו כך, אולם אותן תכונות בדיוק בשפה מתוכננת צריכות לשכנע באמצעות יתרונותיהן שלהן. כך למשל במקרה הזה פיראהא, שפה טבעית בה אין דרך לבטא זמן; אין דרך לספור; תרבות ללא סיפורי סיפורים, היסטוריה בעל פה, או אמנות; אפשר לדבר, לשרוק, לזמזם או לתופף; ויש לה פונולוגיות שונות לזכר ולנקבה (בדיוק כמו שיש בעברית). אם היתה זו שפה מתוכננת במקום שפה טבעית, קרוב היה לודאי שהיוצר שלה יהיה קשה לעבור אותה בתור שפה טבעית.