תנאי לאוביקטיביות הוא היכולת לדרג תצפית בסולם מדידה, ושחוקרים שונים ידרגו (בקירוב) באותו האופן. כאשר מבקשים מהאדם, שעליו עורכים את הניסוי, להכנס למעבדה, האובייקטיביות נפגעת מכיוון שהסביבה ה"שונה" משפיעה על התנהגותו. לכן רוב הניסויים המעבדתיים מתבצעים על בעלי חיים.
מהימן:
דעה אחידה בקרב החוקרים.
תוצאות המחקר חוזרות על עצמן כאשר בודקים שוב תחת אותם תנאים.
מדדים מרכזיים נועדו לומר משהו כללי לגבי מדגם. המדד המוכר ביותר הוא הממוצע. לכל מדד תכונות משלו:
ממוצע. מנת הכמות הכוללת במספר המרכיבים. לעיתים מתקבל גודל לא מעשי כגון 2.7 ילדים בממוצע למשפחה.
חציון. ערך אשר מיקומו נמצא בדיוק באמצע המדגם. אם מספר הפריטים במדגם הוא זוגי, החציון הוא כל אחד משני הפריטים האמצעיים. לדוגמה המספר 8 הוא החציון של סדרת המספרים הבאה: {1,2,5,8,13,45,200}.
שכיח. בקבוצה של 3 חתולים, 5 כלבים ו-16 סוסי-ים, השכיח הוא סוס-ים.
אמצע טווח. זהו הממוצע של שני הערכים הקיצוניים במדגם. אם סוללה של מכונית צעצוע מספיקה לפחות ל-5 דקות ולכל היותר ל-20 דקות, אמצע הטווח הוא 12.5 דקות. שימו לב כי אין זה ממוצע הדקות של נסיעת המכונית. אילו היינו מודדים במספר ניסויים את משך נסיעת המכונית, סוכמים את כלל הדקות ומחלקים במספר הניסויים, אז היינו מקבלים את ממוצע דקות הנסיעה.
4 מדגמים שונים, כאשר מקדם המתאם של כולם שווה ל-0.81.
מדדי פיזור מספקים מידע על התפלגות המדידה והקשר בין משתנים שונים.
סטיית תקן. מידת הפיזור סביב הממוצע. לדוגמה, בפילוג גאוסי, , הממוצע הוא 75 וסטיית התקן היא 5.
הסתברות. הסיכוי של מאורע כלשהו להתרחש. לדומה, ההסתברות לקבלת 6-6 בהטלת שתי קוביות הוגנות היא 1/36.
מובהקות סטטיסטית. רמת מובהקות מתאר את ההסתברות לכך שתוצאה כלשהי היא מקרית.
מקדם מתאם (קורלציה). גודל המסומן ב-R ונמצא בתחום המתאר את עוצמת הקשר וכיוונו בין שני משתנים. כאשר אין קשר בין המשתנים, R=0. בתוצאות ניסויים בתחום הפסיכולוגיה, מתאם של 0.7 נחשב למתאם טוב.
![{\displaystyle \ [-1,1]}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/3175907f761b9e16bc6c405d2b521caa35e8062d)