פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/ליקויי למידה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Blue think.svg ויקיפדיה: לקות למידה

ליקויי למידה הינו שם כולל לטווח רחב של מצבים בהם אדם מתקשה ללמוד מידע או מיומנות חדשים. ההגדרה המקובלת לליקויי למידה גורסת שיכולת הלמידה, בתחום אחד או יותר, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אנשים בעלי מנת משכל נמוכה מ-70 נחשבים לבעלי פיגור שכלי ולא בעלי לקות למידה.

חשוב לציין כי פגיעות פיזיות, פיגור שכלי והפרעות קשב וריכוז יכולות לגרום ללקות למידה, אין הם גורמים ישירים ללקות הלמידה, אלא עלולים להופיע במקביל אליה.

הסיבות הנפוצות ביותר לליקויי למידה הן:

  • בעיות במבנה המוח.
  • חוסר תקשורת בין חלקים שונים של המוח.
  • כמויות לא מתאימות של מוליך עצבי, או קושי של המוח להשתמש בהם כראוי.
  • בעיות נפשיות וחברתיות.
  • חוסר התאמה של שיטת ההוראה ליכולות התלמיד.

משום שהבעיות נתפסות כפיזיולוגיות, הרי שפעמים רבות הטיפול הינו תרופתי, כאשר הריטלין הינו התרופה הנפוצה ביותר.

תלמידים המוכרים כבעלי ליקויי למידה מקבלים הקלות במבחני הבגרות ולעתים גם תמיכה במהלך הלימודים בבית הספר.

פעמים רבות תלמידים עם לקות למידה מתפתחים חרדת בחינות בגלל הסטורית כשלונות ותסכולים שצברו לאורך השנים. במצבים אלו חשוב שאיש המקצוע יאבחן את לקות הלמידה משום שהיא הגורם לחרדת הבחינות. טעות אבחנתית עלולה לגרור תסכול רב עוד יותר והגברת החרדה. זאת משום שהחרדה (חרדת בחינות) הינה משנית ללקות הלמידה.

(מתוך ויקיפדיה)

סוגים שונים של ליקויי למידה[עריכה]

באופן כללי, ישנם שלושה סוגים של ליקויי למידה:

  • לקות בקליטת המידע;
  • לקות באחסון המידע (עיבוד);
  • לקות בשחזור המידע (ביצוע).

כמו כן, ניתן לחלק את ליקויי הלמידה לשני סוגים:

  • ליקויי למידה התפתחותיים
  • דיסלקציה - קשיי קריאה וכתיבה נכונה.
  • דיסגרפיה - קשיים במשימות גרפיות.
  • דיסקלקוליה - קשיים בחישובים.
  • ליקויי למידה אקדמיים
  • הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADD ו-ADHD) - קשיי ריכוז.
  • תסמונת אספרגר - מונעת קליטה טבעית וקלה של מיומנויות חברתיות הנראות לאחרים כ"מובנות מאליהן".
  • דיספרקציה - מונעת רכישת מיומנויות מוטוריות כגון: יכולת סבירה לתפוס כדור, רכיבה על אופנים ועוד.
  • ליקויי זיכרון.
(מתוך ויקיפדיה)

הגדרת לקות למידה במערכת החינוך הישראלית[עריכה]

על מנת להחשב כבעל לקות למידה, צריכים להתקיים שני התנאים הבאים:

  1. קיים פער של שנתיים לפחות בין הישגי התלמיד לגילו.
  2. קיים פער בין כישוריו האינלקטואלים לכישוריו הלימודיים, שאומת על ידי מבחן משכל.

מאפיינים בסיסיים של לקות למידה[עריכה]

  1. ליקויי למידה שונים זקוקים למנגנוני עזרה וטיפול שונים.
  2. לקות למידה נגרמת כתוצאה מהפרעות בתהליכים פסיכולוגיים.
  3. לקות הלמידה היא מולדת, ומקורה במערכת העצבים.
  4. לקות הלמידה אינה נעלמת עם הזמן, אך חומרתה יכולה להשתנות במהלך החיים.
  5. קשיים חברתיים והפרעות קשב וריכוז יכולים להתקיים במקביל ללקות למידה, אך אין הם הגורמים הישירים זה של זה.
  6. לקות למידה לא בהכרח נגרמת כתוצאה מהיעדר יחס אישי.

האבחון הדידקטי בישראל[עריכה]

מטרת האבחון הדידקטי בישראל הינו:

  1. מעקב תפקודי של התלמיד.
  2. מעקב התנהגותי ואסטרטגי של התלמיד.
  3. מעקב אחר דימוי העצמי וביטחונו העצמי של התלמיד.
  4. מעקב אחר תגובות התלמיד לקשיים.
  5. בדיקת יכולת התלמיד לשנות את דפוסי חשיבתו בהתאם להנחית המורה.
  6. בניית תכנית טיפול בהתאם לממצאים הנ"ל.

דיסלקציה[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: דיסלקציה

דיסלקציה היא הפרעת למידה מולדת הקשורה בשפה, קריאה, כתיבה ואיות. הפרעה זו נובעת מכשל בארגון עיבוד וניתוח מידע.

תהליך הקריאה מורכב מעיבוד קוגניטיבי של של מידע אורתוגרפי (צורה), מידע פונולוגי (צליל) ומידע סמנטי (משמעות). לכן הבעיות בקריאה מורכבות מזיהוי המילים, קצב הקריאה והבנת הנקרא.

דיסגרפיה[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: דיסגרפיה

המונח דיסגרפיה מתייחס לסוגים שונים של הפרעות כתיבה. פעולת הכתיבה כרוכה בתהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים, ופגיעות שונות בתהליך זה מולידות דיסגרפיות שונות. טיב הדיסגרפיה נקבע על-ידי השלב המסויים בתהליך זה אשר בו חלה הפגיעה.

(מתוך ויקיפדיה)

ליקויי בארבעה מרכיבים:

  1. מכני - הקושי לשלוט ביד וליצור צורות.
  2. זכרון - הקושי לכתוב סמלים מן הזכרון.
  3. הרכבת מילה - הקושי בזכירת האותיות המרכיבות מילה.
  4. הרכבת משפט - הקושי ביצירת סדר למילים.