פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/הכרה ותפיסה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכרה[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: הכרה, תורת ההכרה, תודעה

ההכרה היא הידע האדם והיכולת שלו להתמצא במציאות, להבין תהליכים ולפעול בהתאם.

דיון ידוע מתחום תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) הוא הדיאלוג "כרמידס" של אפלטון אשר בו נטען כי לא ניתן להכיר את ההכרה כפי שלא ניתן לשמוע את השמיעה או לראות את הראיה. דיון מפורסם נוסף הוא זה של אריסטו אשר נוגד את אפלטון: לפי אריסטו, התופעות המתגלות לנגד עינינו ניתנות לידיעה בתהליך אשר נקרא יצירת מושגים אשר אנו מסדרים במבנה היררכי. אך עם זאת, גישה זו מתקשה להתמודד עם רעיונות דמיוניים אשר מקשים יצירת מושגים. דוגמה "מודרנית" היא למשל תורת היחסות או תורת הימתרים. בדוגמה זו, הקושי הוא בלדמיין יותר מ-3 ממדים כך שלא ניתן ליצור מושגים עבור המימד החמישי למשל.

קיימים שני סוגים של הכרה:

  • הכרה מכוונת - זהו תהליך הכרתי המתרחש במצב של למידה.
  • הכרה לא מכוונת - זהו תהליך הכרתי של אסוציאציות חופשיות (אינדיבידואליות).

מנגנון ההכרה[עריכה]

החוקרים Kagan & Lang הגדירו 5 יחידות הכרה שונות:

  1. סכימה - אוסף פרטי מידע אודות המציאות, הנאגר בזיכרון. המידע יכול להיות על עצם דומם (מוחשי) או על אירוע (מופשט). המידע כולל מאפיינים עיקריים בלבד, ותהליך האחסון/שחזור מתבצע על פי תבניות:
    1. הטמעה - גירויים המוכרים לנו משוייכים לסכימות המתאימות להם.
    2. התאמה - גירויים חדשים גורמים לבנייתה ולהתאמתה של סכימה חדשה.
    הטענה הרווחת היא שהאדם נולד עם מעט סכימות (יש הטוענים כי אלו רפלקסים ולא סכימות), ועם הגיל מאגר הסכימות גדל.
  2. דימוי - מידע חלקי אך מפורט יותר מן הסכימה, קונוטציות ואסוציאציות.
  3. סמל - אלמנט ויזואלי שרירותי אשר מייצג פריט מידע מן המציאות (חפץ או אירוע). למשל כאשר אדם רואה את הסמל של החברה שבה הוא עובד, או כאשר אדם ניגש לקנות מותג אשר את סמלו הוא ראה בפרסומת. הסמל יכול לכלול שני מרכיבים:
    1. שפה.
    2. נורמה.
  4. מושג - שם כוללני לקבוצה שמשתייכים אליה פריטים בעלי תכונות משותפות. המושג יכול להיות מוחשי (כסף, תחבורה, מזג אוויר) או מופשט (אהבה, שלום, חופש).
  5. חוק - משפט המתאר יחסי גומלין בין שני מושגים או יותר. חוק יכול להיות פורמלי (אוניברסלי) או בלתי-פורמלי (הכללה גסה). לדוגמה, המשפט "ברזל כבד יותר ממים" מקשר בין שני המושגים המוחשיים מים וברזל, באמצעות המושג המופשט "משקל". המשפט "כרישים הם בעלי חיים מסוכנים" הינו בלתי פורמלי מכיוון שלא תמיד כרישים מהווים סכנה.

תפיסה[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: תפיסה
ויקישיתוף: תפיסה

תפיסה היא התהליך הקוגנטיבי של קליטה, פענוח וסיווג של מידע המגיע אלינו דרך החושים. התפיסה של כל אדם משפיעה על דרך ההתרשמות של כל אדם ועל האופן בו האדם מתנהל בעולם (למשל: להתאים את עצמו לסביבה, בהתאם לתפיסתו). אנו תופסים את העולם כמקשה אחת, ולא חווים תחושות מופרדות לכל גירוי, אלא גירוי שלם ותלת ממדי.

המערכת התפיסתית[עריכה]

התפיסה מתרחשת בשני שלבים:

  1. קליטה (חישה) - הגעת הגירויים אל העצבים ומהם למוח. לחושים קיים סף אבסולוטי של עוצמה שהגירוי צריך לעבור על מנת להקלט בחושים. הסף האבסולוטי הינו עצמת הגירוי הנמוכה ביותר שהחושים מסוגלים לקלוט. בדומה, קיים סף הבחנה (רזולוציה) המכתיב את גודל השינוי המזערי הנדרש על מנת להבחין בשינוי בגירוי.
  2. עיבוד (משמעות) - פיענוח, הענקת משמעות וסיווג הגירויים שהתקבלו. למעשה, כך הגירויים הופכים למידע ונשמרים בזיכרון.

למערכת התפיסתית שלוש מטרות:

  1. זיהוי עצם (object recognition) – קביעות משמעותו של עצם המאפשרת להבין על תכונותיו של העצם, דבר החיוני להישרדות.
  2. מיקום מרחבי (spatial localization) – היכן העצמים נמצאים, עוזר להתמצאות–חיוני להישרדות.
  3. קביעות תפיסתית – שמירה על קביעות העצמים למרות שוני ברישומיהם (ע"ע רעיון ה'אידאה').

תהליכי עיבוד בתפיסה[עריכה]

  • אינדוקציה ("מלמטה למעלה", התעמקות לפרטים קטנים) - פעילות עצבית שבה אותות מועברים מאברי החישה אל המוח. תהליך זה אופייני לקליטת מידע חדש).
  • דדקוציה ("מלמעלה למטה", מעבר מפרטים לתמונה השלמה) - פעילות עצבית שבה אותות מועברים מהמוח אל העצבים באיברי החישה.

גישת הגשטאלט (הגישה התבניתית)[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: פסיכולוגיית הגשטאלט (אנגלית)

פסיכולוגית הגשטאלט היא תאוריית תפיסה הרואה את המוח כהוליסטי, מקבילי, אנלוגי ובעל נטיה לסדר-עצמי. או: "השלם גדול מסך חלקיו" (סינרגיה). כמו כן, המוח האנושי נוטה לקבץ פריטים דומים יחד. הדמיון יכול להיות בצורה, בצבע, בגודל, באוריינטציה וכדומה, במובן שפריטים הנראים זהה כנראה שייכים לאותה קבוצה.

דוגמת הגשטאלט הקלאסית היא בועת הסבון, שלצורתה הספרית אין מבנה נוקשה או נוסחה מתמטית, אלא מתהווה באופן ספונטני על ידי הפעולה המקבילית של מתח הפנים בכל נקודות שטח הבנים בו-זמנית. זאת בניגוד לאופן פעולתו האטומית של המחשב, אשר מפרקת כל בעיה לשלבי חישוב פשוטים ובלתי תלויים.

תופעת הגשטאלט מתייחסת ליכולת של חושינו לייצור צורה שלמה, במיוחד בעת תרגום גירוי ויזואלי למבנה שלם ולא להפרדה כאוסף של קווים ועקומים.

קיבוע מחשבתי[עריכה]

לפי תאוריית הגשטאלט, בני אדם נכנסים למצב של קבעון מחשבתי, בו תהליך החשיבה אינו מתפתתח ומנסה להתקדם לכיוון אחד בלבד. רק לאחר עזיבת קו מחשבה ינתן לגשת לבעיה מזווית אחרת.

  • הארה (Insight): הרגע שבו מתעוררים מתוך הקיבעון המחשבתי ונוקטים בגישה אחרת.

התגלות (Emergence)[עריכה]

התגלות

תופעת ההתגלות מודגמת על ידי תפיסת "תמונת הכלב", אשר מתואר בה כלב דלמטי המרחרח את הקרקע, לצילו של עץ. זיהוי הכלב לא מתרחש על ידי זיהויים של זנב, אזניים, גוף בנפרד, ואז חיבורם לכדי עצם יחיד, אלא התפיסה היא של הכלב ככלב שלם, בבת אחת.

שימו לב כי זהו רק תיאור תהליך התפישה, ולא הסברתו. תאורית הגשטאלט לא מסבירה כיצד "צצה" התפיסה.

המחשה (Reification)[עריכה]

המחשה

המחשה היא ההיבט הקונסטרוקטיבי (בונה), מחולל, של התפיסה, שבו חווית התחושה מכילה יותר מידע מרחבי מאשר הגירוי התחושתי שעליו היא מבוססת.

  • בציור A נראה משולש, למרות שלא מופיע אף משולש בציור.
  • בציור B נראה מלבן.
  • בציור C נראה צורה תלת ממדית שלמה.
  • בציור D נראה מעין צינורות אשר מעניקים תחושה תלת-ממדית של פינה בגידור כלשהו.

מנגנון ההמחשה מתקשר לתחום האשליות האופטיות.

כפילות (Multistability)[עריכה]

כפילות

כפילות היא הנטייה של מראה דו-מימדי "לקפץ" שוב ושוב בין פרשנויות אלטרנטיביות.

ניתן לקראות זאת בדוגמת הגביע ובדוגמת הקובייה הבלתי-אפשרית. כמו כן, ניתן לראות רק אינטרפרטציה אחת בכל זמן. כלומר, לא ניתן למשל לראות את הקובייה הן שלוחה לפנים והן לאחור בעת ובעונה אחת.

קביעות (Invariance)[עריכה]

קביעות

קביעות היא תכונה של התפיסה אשר מזהה אובייקטים, גם כאשר הם עברו שינויים קטנים.

  • העצמים בקבוצה A מזוהים מיידית כאותם עצמים באוריינטציה שונה. ניתן לקרות בקלות כי הם שונים מקבוצה B. עם זאת, אנו מזהים את קבוצה C כשייכת לקבוצה A, למרות העיוות בצורה ושינויי הפרספקטיבה. קבוצה D גם היא משוייכת על ידינו ל-A,C, למרות האמצעים הגרפיים השונים.
Captcha.jpg

בתחום אבטחת המחשוב משתמשים בתופעה זו על מנת למנוע ממחשבים לבצע פעולות אוטומטיות בחשבונות משתמשים. העין האנושית מזהה את המילה, בעוד שהמחשב איננו מסוגל.

חוקי הגשטאלט[עריכה]

  • תמציתיות, הקבצה (Prägnanz) - אנו מנסים לחוות את הגירויים בצורה ה"גשטאלטית" ביותר. למשל: סדר, פשטות, סימטריה וכו'.
  • סגירות (Closure) - המוח מוסיף אלמנטים חסרים על מנת להשלים את התמונה.
  • דמיון (Similarity) - המוח מאגד אלמנטים דומים ליישות אחת. הדמיון תלוי בצבע, צורה ובהירות.
  • סמיכות (Proximity) - קרבה מקומית או כרונולוגית של פריטים נתפסת על ידינו כקבוצה.
  • סימטריה (Symmetry) - עצמים סימטריים נראים לנו קשורים, בלי קשר למרחק שביניהם.
  • רציפות (Continuity) - כאשר ישנה תבנית או כיווניות חסרה, המוח משלים אותה גם במקום בו היא חסרה.
  • גורל משותף, המשכיות (Common Fate) - עצמים הנעים באותו כיוון נתפסים כיחידה.
  • שיפוט מוטה - מקורו באשליה אופטית אשר גורמת למוח לפענח תמונות בצורה לא מדויקת.

פסיכואנליזה[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: פסיכואנליזה, מודל הנפש הפרוידיאני

(פרויד, אנה פרויד, קליין, ויניקוט, אדלר, אריקסון, יונג, פרום, פראנקל)

הפסיכואנליזה מבוססת על הקביעה כי לתודעת האדם קיים חלק לא מודע, הכולל את הדחפים הבסיסיים של יצר המין (ארוס) ושל יצר התוקפנות (מוות, טנטוס). מושג מרכזי נוסף שהציגה הפסיכואנליזה הוא ההדחקה: האדם קובר במעמקי תודעתו תובנות שקשה לו להתמודד איתן או שהוא חרד מהן. התודעות המודחקות זולגות לחייו של האדם וגורמות לו להפרעות נפשיות שונות.

הפסיכואנליזה מתמקדת בעומק הנפש (פסיכה) האנושית, וטוענת כי הפסיכה צריכה להיות משולבת עם התודעה כדי ליצור אישיות בריאה.

הטיפול הפסיכואנליטי מתבסס על תצפית קלינית, תוך כדי טיפול, ולא רק על ניסוי מעבדתי.

פרט להיותה תאוריה פסיכולוגית, הפסיכואנליזה הינה גם שיטה טיפולית המתמקדת בתת-מודע ובחשיפתו. המטופל מתבקש באופן אסוציאטיבי להגיד את כל מה שעולה בדעתו מבלי לצנזר דבר. פרויד גילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של מטופליו. כמו כן, פרויד טען כי החלומות משקפים את התת מודע ולכן עסק גם בפרשנותם.

פסיכולוגיה הומניסטית[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: פסיכולוגיה הומניסטית

(מאסלו, רוג'רס)

גישה שהתפתחה בתגובה לביהביוריזם ולפסיכואנליזה. הפסיכולוגיה ההומניסטית, ומכן שמה, עוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה והקשר של המימד האנושי להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית.

בוגנטל פרסם בשנות ה-50 את חמשת יסודות הפסיכולוגיה ההומניסטית:

  • לא ניתן לצמצם אנשים ל"מרכיבים".
  • יש ייחוד לאנשים מעצם טבעם.
  • התודעה האנושית כוללת את תודעת העצמי בהקשר החברתי (של אנשים אחרים).
  • לאנשים יש בחירות ואחריות.
  • האדם פועל באופן מודע ומחפש משמעות, ערכים ויצירתיות.

חזון הפסיכולוגיה ההומניסטית היה ליצור תיאור שלם של משמעות הקיום האנושי תוך חקירת היבטים של הניסיון האנושי כמו אהבה, תקווה ויצירתיות.

(מתוך ויקיפדיה)

בניגוד לגישה הקוגנטיבית, הפסיכולוגיה ההומניסטית דוגלת בערכית מחקרים איכותיים ושוללת מחקרים כמותיים.

פסיכולוגיה חברתית[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: פסיכולוגיה חברתית, מונחים בפסיכולוגיה חברתית

הפסיכולוגיה החברתית עוסקת בקשר שבין הפרט לחברה, וחוקרת את השפעת הזולת על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט.

פסיכולוגיה קוגניטיבית[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: פסיכולוגיה קוגניטיבית, גישת עיבוד המידע, מונחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית

הפסיכולוגיה הקונגניטיבית עוסקת בהשפעת ההכרה והתהליכים המנטליים על ההתנהגות. כלומר הדרך בה אדם מפרש סיטואציה חברתית תקבע את האופן שבו יפעל.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית נעזרת בכלים מדעיים לצורך מחקר, ובניגוד לגישה הביהביוריסטית, מניחה את קיומם של מצבים מנטליים פנימיים.

קוגניטיביזם[עריכה]

Blue think.svg ויקיפדיה: קוגיטיביזם (אנגלית)

בעקבות הביקורת הגוברת כלפי הביהביוריזם לקראת שנות ה-50 של המאה ה-20, עלתה הגישה הקוגנטיבית אשר קיבלה כמובן מאליו את קיומה של התודעה ואת השפעתו על ההתנהגות.

לקוגניטיביזם שני מרכיבים עיקריים - מתודולוגי ותאורטי.

מתודית, הקוגנטיביזם רואה את הפסיכולוגיה כמדע אשר ניתן להסביר אותו באמצעות שיטות מדעיות כגון ניסוי ומדידה. אף את המרכיבים הקטנים ביותר של תופעה מנטלית ניתן לזהות ולאפיין.

תאורטית, ההכרה מורכבת ממצבים מנטליים פנימיים בדידים, וניתן לתאר את פעולתם במונחים של חוקים אלגוריתמיים. בקיצור, על פי הקוגניטיביזם ניתן לתאר את המנטליות באמצעות מודלים של עיבוד מידע. באופן לא מפתיע, גישה זו התפתחה עם התפתחות המחשוב ועיבוד הנתונים.