פסיכולוגיה מדוברת/חשדנות ופרנויה

סיפור על אפי שאשתו דליה לא חוזרת והוא מלא מתח. הוא נסה לעקוב אחריה ללא הצלחה (242). מסופר כי דליה חוזרת הביתה ומספרת כי בילתה ערב מקסים. מאפי הסיפור עובר ליוסי שחושד כי היא (דליה) מתחנפת אליו. הוא מנסה להיראות כאילו הכל רגיל. חשד או אובדן אמון היא חוויה רגשית קשה שמשתווה לחיים בגהנום.
חוויה פרנואידית היא רצף של חשדנות קלה בשל תכונה אישיות או תגובה רגעית ועג חריפה שבמצב קיצוני לרוב אין לה אחיזה במציאות. היא הופכת לתחושת רדיפה שמכרסמת באופן כפיתי במי שתופש עצמו נרדף. באמצע יש כל מיני מצבי בינים נורמטיבים של תגובת חשדנות ואובדן אמון כתוצאה מאירוע משברי, פגיעה ממוקדת באדם ועוד. ביסודה של החשדנות עומדת תחושת חוסר אמון של האדם באוביקט רגשי מרכזי בילדות - הדמויות המטפלות. היא מאפינת אנשים בתקופות הקרטיות (ר' שלב אוראלי) כשהם לא זכו לחווית אמון מספקת עם האוביקט הרגשי ונדחו על ידו ולכן נותרו חסרי אמון. אנשים שגדלו באווירה של חוסר אמון נותרו מבוהלים ופגיעים לכל סימן שיש בו איתות של סכנה לבטחונם. בעקבות נסיבות התפתחות הם לרב בעלי דימוי עצמי נמוך שרק פיצוי בצורה של הרגשת מיוחדות יוצאת דופן מאפשר להם להתמודד ולחיות עם עצמם. פיצוי הבא לידי ביטוי באגו נפוח עד כדי מגלומניה (תחושת גדלות לא מציאותית שמאפינת חולה פרנואידי). פגיעה באגו הופכת להיות איום שמא האדם יתעמת עם האמת לגבי תחושותיו הפנימיות שהפוגע יכול בקלות להיתפש כמסוכן ולהפוך לאויב. הפרת אמון או חשדנות מקשה על השתחררות מתחושת החשד. כל סממן שהיה קודם לכן ניטרלי מקבל פירוש שונה ומסתדר עם החשד. הוא מקבל הגיון שוקדם לא היה לו (243).
מאפין חשיבה חשדנית או פרנואידית היא נטיה להכללת יתר לשימוש בסימנים סלקטיבים, חלקים ולהסקת מסקנות גורפות. דוגמה יוסי חושד כי אם אשתו אינה מגיעה לבית מוקדם סימן שהיא נואפת בו. במחזה אותלו המטפחת של דזדמונה היא הוכחה לבגידתה שהובילה לרחיצת בעלה.
פרנואיד או חשדן קשה להאמין שאין בסיס לחשד ושכל הסימנים נולדו בראשו כתוצאה מהחשד. ניסיון לשנות את עמדת החשדן היא חוויה מתסכלת. כל מי שאינו מקבל את תפישת עולמו של החשדן נתפס כמי שאינו מבין אותו וזוכה לניכור מצדו.
במחלקה לפסכיולוגיה בה למדה היה תלוי משפט: "העובדה שאת פרנואיד, אינה אומרת בהכרח שהם אינם רודפים אחריך" (243). המשפט מיצג את הדילמה של החשדן האם זוהי היא נטיתו החשדנית או שיש צדק לחשדנותו. התנדנדות זו בין שתי האפשרויות קשה כשאול.
אמון הוא אבן בנין בסיסי ביותר. פגיעה באמון היא פגיעה ביסודות שלנו. אנו תלוים רגשית במי שאנו נותנים בו אמון. החוויה של בנין קלפים מתמוטט בגלל אמון שהופר היא הרסנית. השאלה האם לתת אמון או לא היא מציקה. סכמת פגיעה במי שנותנים בו אמון ומאכזב גדולה. יש אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם להסתכן ולהתאכזב כי מחיר האכזבה הוא קשה. אי הוודאות לפרנויד היא קשה שבמקום לשקול כל פעם מחדש לתת אמון הוא מתיחס לכל אדם כאויב שיש להילחם בו וכך הוא מגדיר מערכת יחסים ברורה עם העולם ונערך בהתאם ללא ציפיות שווא (244).
התנהגות של פרנואיד לפי חוץ יכולה למראית עין להראות הגיונית ותקינה. הכרות מעמיקה עם תפישת עולמו ואופן חשיבתו חושפת פן חולני. פרנויה היא מחלה שיכולה להופיעה כהפרעה או אלמנט בתוך הפרעה כוללת הקרויה סכיזופרניה (סכיזופרניה פרנואידית). ההבדל בין פרנואידה לחשדנות הוא עוצמת החשדות ומידת המציאות. חשדן ממוצע שחשדותיו מופרכים ירגע ממחשבותיו. פרנואיד היא מתמודד נפש שאין דרך להפריך את החשדות שלו כי אין להם בסיס מציאותי וכל מי שמנסה להפריך אותם מסומן כאויב. פרנואיד מאופין במחשבה של רדיפה שאין לה אחיזה במציאות. הוא לא רק אינו מאמין באיש אלא רואה בכולם אויבים שמנסים להתנכל ולהרגו. לרב גורמים כמו שב"כ, מוסד, וכיוצ"ב. לכן פרנואיד נוטה להסתיר את מחשבותיו החשדניות. כדי לתת הסבר לוגי למה מתנכלים לו וכפיצוי לתחושת הנחיתות תופיע "מחשבת הגדלות" : רודפים אחריו י הוא מיוחד. הוא חש בעל כישורים יוצאי דופן ומשכנע עצמו שהוא איש חשוב בעל תפקיד היסטורי, חברתי או אחר.

הטיפול בפרנויה: טיפול תרופתי להרגעת מחשבת הרדיפה. טיפול תמכיתי שלרב נוכל כישלון בגלל משבר האמון ולרב לא ניתן לאיחוי. בהפרעות חשדנות פחות חמורות מטפלים בפסיכותרפיה.