ערבית/ספרותית/משלימי פועל
< ערבית
משלימי הפועל כוללים מושא ישיר, תיאורים ומבנים תחביריים אחרים שכולם משלימים את הנשוא במשפט הפועלי ומרחיבים אותו. אין הבדל ביניהם בתחביר הערבי.
הכללים שחלים על משלימי הפועל זהים. הם יבואו ביחסה שנייה, לרוב לא מיודעים.
רשימת משלימי הפועל
[עריכה]- מושא ישיר (مَفْعُول بِهِ) - יבוא מיודע או לא מיודע, בהתאם למשפט.
- תיאור מצב (أَلْحَال) - מתאים במין ובמספר לשם שאת מצבו הוא מתאר (למעט ריבוי שאינו מציין בני אדם). לרוב התיאור הוא תואר, ואז ניתן לתרגם אותו כפשוטו או להוסיף את "כש" ואת שם הגוף המתאים. לעיתים הוא שם עצם, ואז תרגום מתאים יוסיף דווקא את המילית "כ".
- מושא פנימי (مَفْعُول مُطْلَق) - הדבר קיים בעברית בדיוק כמו בערבית, בשימוש מעט שונה. בשתי השפות, המושא הפנימי הינו שם פעולה שנגזר מתוך הנשוא. כך לדוגמא "אכל אכילה" או "דרש דרשה". בעברית, וגם בערבית, המושא הפנימי כשלעצמו משמש לשם הדגשה. כך למשל הביטוי "עמד עמידה", או בערבית وَقَفَ وُقُوف, מתייחס לעמידה בולטת ואיתנה.
- תיאור אופן - מבוסס על המושא הפנימי, ולמעשה מבחינת התחביר הערבי אין הבדל בין השניים. הוספה של לוואים שונים למושא הפנימי מאפשרת לתאר את הפעולה, ולכן בעצם לקיים תיאור אופן[1]. לעיתים שם הפעולה שהינו המושא הפנימי יופיע כסומך, כלומר לא בתחילת הביטוי, ואז דווקא הנסמך יהיה גרעין התיאור שיבוא ביחסה השנייה. תיאורי אופן באים לעיתים ללא מושא פנימי, כלומר כתואר ביחסה שנייה, אך מקרים כאלה פחות נפוצים.
- תיאור כמות - אותה הצורה משמשת גם לתיאור כמות, כגון "צעדתי צעדת שישה קילומטרים" (צעדתי שישה קילומטרים), או "אכלתי שלוש אכילות" (אכלתי שלוש פעמים).
- תיאור סיבה\תכלית (مَفْعُول لَهُ) - למרות שמדובר בשני תיאורים שונים, ובעברית הם נפרדים לגמרי (תיאור הסיבה מתייחס לשאלה "מדוע" ומתייחס לסיבות שהביאו לפעולה, ותיאור התכלית מתייחס לשאלה "למה" ומתייחס למטרות שבשלן הפעולה נעשתה) התחביר הערבי לא מבדיל בין השניים. לרוב מדובר בשם פעולה, מצדר, ואם יש צורך הוא בא בליווי מילת יחס.
- תיאור הבחנה (أَلتَّمْيِيز) - אין לתיאור זה מקבילה בעברית. לרוב מדובר בשם פעולה. תיאור ההבחנה מצמצם את הנשוא להיבט מסוים, ויתורגם בדרך כלל עם המילים "מבחינת" או "בכל הנוגע ל", כאשר ברוב מוחלט של המילים יידרש ניסוח מחודש של המשפט (בשל חוסר ההקבלה לעברית)[2]. למשל, במשפט "تحسّنَ ٱاولد عَضُدًا" המשמעות המילולית היא "הילד השתפר מבחינת הכוח". אפשר לשפר את התרגום על ידי ניסוח מחדש של המשפט, לדוגמא "הילד התחזק", או "כוחו של הילד גבר".