ערבית/ספרותית/רשמב"א

רשמב"א די"ן ורב"א

הגדרה

רשמב"א - ראשי תיבות של רבים שאינם מציינים בני אדם.

בערבית ישנה הבחנה בין ריבוי המציין בני אדם לבין ריבוי שלא מציין בני אדם.

דוגמאות: ילדים - ריבוי המציין בני אדם. שולחנות - ריבוי שלא מציין בני אדם.

ביטוי מעשי בכתיבה

ריבוי שאינו מציין בני אדם מקבל את כל תוספותיו כאילו היה נקבה יחידה.

דוגמה:

שם תואר -

• בעברית: השולחנות גדולים.

• בערבית: השולחנות גדולה - أَلطَّاوِلات كَبِيرَة.

כינויי הרמז -

• בעברית: השולחנות האלה.
• בערבית: זאת השולחנות - هٰذِهِ ٱلطَّاوِلات (שימו לב שמשתמשים במקרה זה בכינוי זיקה קרוב ולא רחוק!).

פועל -

• בעברית: הכלבים הלכו.
• בערבית: הלכה הכלבים - ذَهَبَتِ ٱلْكِلاب (מדוע הפועל בתחילת המשפט? על כך יש הרחבה במאמר פל"נ - פועל לפני נושא).

יש לציין שישנם שמות-עצם השנויים במחלוקת, כמו: شَعْب = עַם. רובם ייחשבו כרשמב"א (למרות שעָם, למשל, מציין בני-אדם), כלומר יקבלו נקבה יחידה.

רב"א - ריבוי המציין בני אדם: לזכר מוסיפים וואו נון ולנקבה מוסיפים אליף תא.

רבים: דודים, אורחים, ואחיות מציין בני אדם ולכן מוסיפים בהתאם את התוספת.

-

רשמב"א

-