ערבית/ספרותית/כינויים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בערבית, כמו ברוב השפות, קיימים כינויים שונים. מדובר בכינויי גוף- שמות הגוף, כינויי קניין- סיומות שמגדירות שייכות, כינויי מושא- סיומות לפועל שמצייינות את המושא שלו, וכינויי זיקה שמשמשים פתיח לפסוקית לוואי.

כינויי גוף[עריכה]

כינוי קניין[עריכה]

כדי לציין קניין, מוסיפים סיומת לשם העצם. הדבר קיים גם בשפה העברית.

גוף ראשון[עריכה]

כינוי הקניין בגוף ראשון (מדבר) (שלי) נוצר בעזרת הוספת כסרה + האות ي,

לדוגמה: כלבי = كَلْبِي, חברי = رَفِيقِي, בית ספרי = مَدْرَسْتِي.

גוף שני[עריכה]

כינוי הקניין בגוף שני (נוכח) (שלְךָ, שלָךְ) נוצר בזכר בתוספת דמה + האות كَ (כּאף + פתחה = כַּה),

לדוגמה: بَيْتُكَ - ביתךָ (קראו בַּיְתֻכַּ), تِلْمِيذُكَ - תלמידךָ (קראו תִלְמִידֻ'כַּ),

ובנקבה יש להוסיף דמה + האות كِ (כּאף + כסרה = כִּי),

לדוגמה: مُعَلِّمُكِ - מורךְ (קראו מֻעַלְלִמֻכִּ), دَارُكِ - דירתֵךְ (קראו דַארֻכִּ).

גוף שלישי[עריכה]

כינוי הקניין בגוף שלישי (נסתר) (שלו, שלה) נוצר בזכר בתוספת דמה + האות هُ (הא + דמה = הוּ),

לדוגמה: ثَوْبُهُ - בגדו (קראו תַ'וְובֻּהוּ), دَوْرُهُ - תורו (קראו דַוְורֻהוּ),

ובנקבה יש להוסיף דמה + צמד האותיות هَا,

לדוגמה: يَدُهَا - ידה (קראו יַדֻהַא), مَدْرَسْتُهَا - בית ספרה (קראו מַדְרַסְתֻהַא). יש לציין שבהטיות כאלה התא מרבותה (ة) הופכת ל-ت, וכך مَدْرَسْة הופכת ל - <"font size="5>مَدْرَسْتُهَا

כינוי מושא[עריכה]

כינויי מושא מוספים לפועל, על מנת לציין את המושא הישיר שלו. התופעה קיימת גם בשפה העברית, כמו "אהבתיה" או "היכרתיו".
כינויי המושא זהים לחלוטין לכינויי הקניין, מלבד גוף ראשון שהסיומת שלו היא نِي.
כאשר יש אליף חוצצת, בצורת העבר של גוף נסתרים, היא נשמטת לפני כינוי מושא. לצורת העבר של גוף הנוכחים (تُم) נוספת ו' כאם קריאה (تُمُو). בצורות הפעלים המסתיימות באליף מקצורה, תוחלף זו האחרונה באליף כאם קריאה.

כינוי זיקה[עריכה]

כינויי הזיקה מקבילים למילית "אשר" בעברית. למעשה, הן משמשות פתיחה לפסוקית לוואי, שמתארת שם עצם מסוים. צורתו של כינוי הקניין תלויה בשם העצם אותו מתארת הפסוקית.
יש ארבע נטיות של כינויי מושא, לפי זכר ונקבה ולפי יחיד או רבים.

  1. צורת זכר, יחיד: الَّذِي
  2. צורת נקבה, יחיד: الَّتِي
  3. צורת זכר, רבים: الَّذِينَ
  4. צורת נקבה, רבים: اللَّوَاتِي

כינוי זיקה יופיע רק אחרי שם מיודע- כלומר בעל כינוי קניין, נסמך או מסומן עם ال הידיעה. עבור שמות שאינם מיודעים אין משתמשים בכינוי זיקה.